הרופא אמר שיש לך אסתמה? 33% שזה טעות

במשך שנתיים סבלה יהל (השם המלא שמור במערכת‭,(‬ בת ‭,30‬מקוצר נשימה ניכר. הרופא המטפל איבחן שמדובר באסתמה וניפק לה משאף. תוך זמן קצר היא התלוננה שוב על קוצר נשימה, ובמשך החודשים הבאים החליף לה הרופא כמה סוגי משאפים, ללא הועיל.

יהל הופנתה לפרופ' מרדכי קרמר, מנהל מכון הריאה במרכז הרפואי בילינסון. "שמעתי בהאזנה לריאות צפצופים‭,"‬ הוא משחזר, "אך הבחנתי שהם מודגשים יותר מעל הריאה השמאלית‭."‬ יהל נשלחה לבדיקת תפקודי ריאות, שהראתה ירידה תפקודית קלה שאינה אופיינית למחלת האסתמה שבה טופלה עד כה. פרופ' קרמר הפנה אותה לבדיקת ‭,CT ‬שמצאה גידול סמוך לסמפון הראשי השמאלי משמאל, שחסם באופן חלקי את כניסת האוויר לריאות. יהל הופנתה מיד לברונכוסקופיה, שבמהלכה נכרת הגידול, ותסמיני ה'אסתמה' חלפו לחלוטין. כיום היא לא נזקקת למשאפים ולא סובלת מקוצר נשימה.

גם לשגית, בשנות ה‭20-‬ לחייה, ניתנו משאפים כטיפול בקוצר הנשימה שעליו התלוננה. במשך שנה וחצי חזרו והבהירו לה רופאיה שהיא סובלת מאסתמה על רקע התקפי חרדה, וחרצו שהיא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. שגית פנתה לרופא קרדיולוג שביצע בה אקו לב, והבדיקה הראתה שהיא סובלת מיתר לחץ דם ריאתי - מחלה כרונית שמתבטאת בקוצר נשימה במאמץ ללא צפצופים. עוד באותו יום התחילה שגית לקבל טיפול מתאים‭".‬מצבה השתפר בצורה מדהימה‭,"‬ מספר פרופ' קרמר. "כיום היא לוקחת תרופה אחת ביום, בלי משאפים או טיפולים אחרים לאסתמה. אם היא היתה מתעכבת עוד קצת עם האבחון, מצבה היה מידרדר באופן קשה‭."‬

שליש סובלים ממחלה אחרת

סיפורן של יהל ושגית אינו יוצא דופן. רופאים רבים ממהרים לאבחן קוצר נשימה וצפצופים כאסתמה. אבל מחקר חדש שנערך בקנדה מצא שכשליש מהמאובחנים כאסתמטיים סובלים בעצם ממחלה כרונית אחרת, שהטיפול בה מתעכב בשל הטעות באבחון.

המחקר החדש, שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת של האיגוד הרפואי הקנדי, בדק את האבחון המוטעה של אסתמה בקרב אנשים שמנים – אוכלוסייה שעל פי מחקרים קודמים סובלת יותר מתסמיני אסתמה. במחקר, שנערך על ידי חוקרי אוניברסיטת אוטווה, השתתפו 540 מטופלים, שכולם אובחנו בעבר כחולי אסתמה וקיבלו טיפול לקוצר הנשימה שלהם. החולים עברו סדרת בדיקות ריאות, שהעלו שרק בקרב 346 מטופלים ‭(70%)‬ נמצאה עדות למחלת האסתמה. אצל כל השאר האבחון הראשוני של אסתמה היה מוטעה.

הממצאים לא מפתיעים: מחלות כרוניות רבות מתבטאות בקוצר נשימה שנראה תחילה כביטוי של אסתמה. כאלה הן למשל האמפיזמה (נפחת הריאות‭,(‬ אי ספיקת לב (שמכונה גם אסתמה של הלב‭,(‬ זיהומים חוזרים, יתר לחץ דם ריאתי, חרדות ומחלות אחרות.

כדי לוודא שאכן מדובר באסתמה יש צורך לבצע בדיקת תפקודי ריאה. הבדיקה נמשכת כמה שניות ובמהלכה מתבקש החולה לנשוף לפייה שמחוברת לתוכנת מחשב שבודקת את קיבולת הריאה. אם הבדיקה תקינה, החולה מופנה למבחן תפקודי ריאה במאמץ או למבחן תגר מטאכולין, שבו מקבל החולה את החומר מטאכולין בריכוז עולה שמגרה את הריאות ומשפיע על תפקודן אצל חולי אסתמה.

"האבחנה של אסתמה נעשית בקלות יתרה‭,"‬ אומר פרופ' קרמר. "בדיקת תפקודי ריאות היא חובה לפני תחילת טיפול באסתמה. אם מאבחנים אסתמה בלי שנערכה הבדיקה הזו, זאת לא רפואה. הבדיקה פשוטה ומהירה וקיימת

בכל קופות החולים. אני לא רואה סכנה בשימוש במשאפים כשלעצמו‭,"‬ מבהיר פרופ' קרמר, "אבל מתן טיפול לאסתמה בלי שהמחלה אובחנה בוודאות עלול להסתיר מחלות כרונית קשות וקטלניות.

"לדוגמה, יתר לחץ דם ריאתי. חולים במחלה הזו, שגם היא מתבטאת בין השאר בקוצר נשימה במאמץ, מקבלים משאפים שבתחילה מקילים את הסימפטומים, וכך עובר זמן יקר עד שעולים על המחלה האמיתית, ובינתיים החולה שלא קיבל את הטיפול הספציפי למחלתו עלול למות.

"כך גם במקרה של אי ספיקת לב, מחלה שמתבטאת בקוצר נשימה במאמץ או בלילה. הסתמנות זו דומה לאסתמה רגילה. הלב אינו מתפקד, ויוצר בצקת ריאות שעשויה לתת גם צפצופים. הטיפול הנכון הוא בלב החולה ובתרופות משתנות, ולא במשאפים, וכל עיכוב של טיפול במחלה מחמיר את מצבו של החולה ועלול לגרום גם למותו‭."‬