מעצמות הסקי של האלפים
עבור רוב הגולשים הישראלים, אירופה היא היעד האולטימטיבי. הרי האלפים שולטים כאן בכיפה - והם שהפכו את צרפת, איטליה, שווייץ ואוסטריה למעצמות הסקי האירופיות. כרמית וייס סוקרת את הדומה והשונה
אירופה היא היעד הפופולרי ביותר אליו יוצאים הישראלים לחופשות סקי. היא קרובה אלינו, יש אליה טיסות זולות יחסית, יש בה היצע עצום של אתרי סקי ומגוון גדול שיכול להתאים לכל סגנון וכמעט לכל כיס.
הרי האלפים הם רכס ההרים הגבוה ביותר באירופה ולכן הם מציעים את אתרי הסקי הגבוהים ביותר והגדולים ביותר - ומכאן שגם הטובים ביותר - באירופה. מבין שמונה המדינות החולקות בינהן את רכס האלפים, לקחו לעצמן את החלק הארי צרפת, איטליה, אוסטריה ושווייץ, והפכו ל"מעצמות סקי". הן השאירו נתח קטנטן לגרמניה וסלובניה, בהן יש רק אתרי סקי קטנים, ולשתי הקטנטנות, ליכטנשטיין ומונקו, לא נשאר דבר (בנושא סקי כמובן).
מלבד אתרי הסקי בהרי האלפים תוכלו למצוא אתרי סקי גם בצפון אירופה - נורבגיה, פינלנד ושבדיה, אך אלה רחוקים, קטנים ויקרים. אתרי הסקי של אנדורה, טורקיה ומזרח אירופה הם אמנם קטנים יותר, אך הם בהחלט אופציה שכדאי לשקול, בעיקר אם אתם רק בשלבים הראשונים של לימוד הסקי או אם תקציבכם מצומצם.
הפעם נתרכז בצרפת, איטליה, שווייץ ואוסטריה. אז מה מציעות לנו "מעצמות הסקי" הללו?
בכל אחת מארבע המדינות הללו, שהטבע בירך אותן בכל כך הרבה מהלבן-לבן הזה, יש עשרות אתרי סקי. לא להיבהל - המבחר אמנם גדול אבל המלאכה לא כל כך מסובכת, מאחר וכיום מאוחדים מרבית האתרים באזורי סקי משותפים, מה שמצמצם מעט את ההתלבטות. ועדיין יש המון.
האלפים - אלופי הסקי (צילום: כרמית וייס)
היכן האתרים הטובים ביותר?
זוהי שאלה שלא נוכל לענות עליה. התשובה תלויה כמובן בהעדפותיו של כל גולש. כל אתרי הסקי של ארבעת המדינות הללו הם אתרים ברמה גבוהה, ולכן מומלץ להתנסות בכולם ולגוון.
כאמור, אתרי הסקי בצרפת, איטליה, אוסטריה ושווייץ הם ברמה גבוהה, הן מבחינת תחזוקת האתר והן ברמת השרותים הנלווים הניתנים לגולש. בתחזוקת האתר אנו כוללים את מעליות הסקי, עד כמה הן חדישות (יש כאלו עם חימום לישבן, אתם מאמינים?), האם צריך לעמוד בתורים וכדומה.
תחזוקת המסלולים חשובה לא פחות - עד כמה הם ארוכים ורחבים, האם חתולי השלג עוברים עליהם כל לילה כדי לשבור את הקרח וליישר אותם, האם השילוט ברור. מסעדות ההרים, שאנחנו כל כך נהנים לאכול ולהתחמם בהן ביום סוער, או לשבת על המרפסת בשמש ביום בהיר, הן תוספת מבורכת לכל אתר סקי, וכמה שיותר יותר טוב.
חשובים לא פחות השירותים הנלווים שהאתר מציע לגולשים. אלו כוללים את כל מה שקשור בנושא השכרת ציוד, הדרכה לסקי וסנובורד, לינה, אוכל, קניות, ספא, שרותים לילדים ועוד כיד הדמיון. יש גולשים שבלילה הולכים לישון וישנם כאלו עבורם החגיגה רק מתחילה. עבורם חשוב, לפעמים לא פחות מהסקי, האפרה-סקי, שהוא כל מה שעושים אחרי הסקי, אבל בעיקר הכוונה לחגיגות הלילות בבארים, בפאבים ובמועדונים.
עמק ויילדר קייזר שבאוסטריה (צילום: כרמית וייס)
בכל זאת יש קצת הבדל
צרפת ידועה באתרי הסקי גדולים מאוד ומתוחזקים ברמה הגבוהה ביותר, עיירות הסקי ברובן נבנו במיוחד למען גולשי הסקי, והן מציעות את הנוחות המירבית. שאר המדינות מצמצמות פערים במהירות, וכיום מרבית האתרים, לפחות הגדולים שבהם, הם ברמה מעולה. מגמת איחוד האתרים יוצרת אתרים ענקיים, שגולש ממוצע לא ממצה בשבוע.
ההבדל המשמעותי ביותר בין צרפת לשלושת האחרות הוא במבנה האתרים מבחינת סקי אין/אאוט. בעוד בצרפת נבנו עיירות הסקי למעלה על ההר, לצד האתר עצמו, בשלושת האחרות נבנו האתרים מעל העיירות, שהיו שם הרבה לפניהם. בעיירות אלו לנים ומהן עולים כל בוקר ברכבל.
לכן, בעוד גולש הסקי הצרפתי יוצא מפתח המלון, מרכיב מגלשיים ומתחיל לגלוש, הגולש האוסטרי/איטלקי/שווייצרי צריך לעלות לאתר ברכבל, שלא תמיד קרוב למקום הלינה שלו. בסוף היום הגולש הצרפתי גולש ישר מהמסלול אל דלת המלון, בעוד הגולש האחר שוב צריך לעשות כברת דרך. יש שיראו בכך חסרון ויש שדווקא יראו בכך יתרון - לגור בעיירה אלפינית יפה, לטייל ברחובות ולנסוע בנוף הקסום שבין העיירות.
רבים נשבעים שלא יחליפו את הנוחות של הלינה על המסלולים בצרפת, אך יותר ויותר ישראלים מבינים שזו לא כזו בעיה להתנייד עם רכב או עם אוטובוס הסקי. בכל האתרים תוכלו למצוא מקומות בהם ניתן להשאיר את ציוד הסקי עם סיום יום הגלישה, וזה סידור נוח במיוחד עבור מי שלא שוכר רכב. שרות זה לעתים כרוך בתשלום ולעתים ניתן בחינם על ידי החנות בה שכרתם את הציוד. במרבית המקומות יש גם חימום לנעליים על מנת שיתייבשו.
לאוהבי הבילויים הליליים
כשנגמר יום הגלישה מתחיל יום חדש, או יותר נכון ערב חדש, ערב של בילויים, שעבור רבים נמשך אל תוך השעות הקטנות של הלילה. גולשים רבים טוענים שהאָפְּרֶה-סקי של האוסטרים לוקח בגדול את זה של השכנות. הבילוי מתחיל עוד לפני סגירת הרכבלים, כשהגולשים נאספים לפאבים ולבארים שליד המעליות, עם מוזיקה קצבית, אלכוהול לסוגיו ואווירה של שמחה אמיתית. וכך, כשהם כבר "מתודלקים", עוברים כולם אל מקומות הבילוי שבעיירות וחוגגים עד השעות הקטנות של הלילה (איך הם קמים בבוקר? לא ברור). לעומת אוסטריה, במדינות השכנות פעמים רבות קשה למצוא את אותה אווירה נהנתנית ויש המתלוננים על כך שבחלק גדול מאתרי הסקי קשה למצוא מקומות בילוי.
ידועים בזכות האפרה-סקי שלהם. סקיוולט, אוסטריה (צילום: כרמית וייס)
כמה שיותר גדול יותר טוב
גולשים מנוסים מחפשים בדרך כלל אתרים גדולים, בהם יוכלו לצאת לספארי סקי מבלי לחזור על אותם מסלולים. לשם כך הם יחפשו אתרים שאורך המסלולים בהם עולה על 200 קילומטרים. זו הסיבה שאתרים קטנים, שהיו פעם עצמאיים, הולכים ומתאחדים עם שכניהם, ובכך יוצרים מרחבי סקי ענקיים. חלקם מתאחדים ממש לאתר סקי אחד, שכל אזורי הגלישה שלו מקושרים אחד לשני עם מסלולים ומעליות. במקרה כזה אין צורך לעבור מאתר לאתר. במקרים אחרים תוכלו למצוא מספר אתרים שיש להם סקי פס משותף, אך הם אינם מקושרים ביניהם. במקרה כזה צריך לנסוע ביניהם כדי ליהנות מכל מה שיש לאזור כולו להציע.
בקטגוריית האתרים בעלי מרחב הגלישה המשותף הגדול ביותר, כלומר, אלה שממש מקושרים על ידי מסלולים ומעליות, מתחרים שניים על המקום הראשון. אנחנו לא נשפוט מאחר ומאזן הכוחות יכול להשתנות גם ברגע כתיבת שורות אלו (כל שנה יש חידושים והמצאות בתחום). בכל מקרה שניהם ענקיים, ומי בכלל יכול לגלוש כל כך הרבה...
"שלושת העמקים" (Les Trois Vallées )
האתר הצרפתי הנודע מורכב מארבעה אתרי סקי גדולים ואיכותיים כל אחד בפני עצמו, ומציע מסלולים באורך 650 קילומטרים. ארבעת האתרים המרכיבים אותו הם ואל תורן, לה מנוייר, מריבל וקורשוול, והם מקושרים זה לזה עם מעליות.
פורט דה סוליי (Portes du Soleil )
מאגד בתוכו 14 אתרי סקי, משני צידי הגבול צרפת-שווייץ, וגם הוא טוען למסלולים באורך 650 קילומטרים. המרחב כולל שמונה אתרים צרפתים ועוד שישה אתרים שווייצרים, המקושרים ביניהם עם מסלולים ומעליות.
פרדיסקי (Paradiski )
אי שם אחרי שני הענקים הללו נמצא פרדיסקי - גם הוא בצרפת, המאגד את לז-ארק עם לה-פלאן, ומציע מסלולים באורך 425 קילומטרים. שני האתרים מחוברים בינהם עם גונדולה ענקית (הגונדולה נסגרה בעונת הסקי 2008-2007 עקב בעיית בטיחות. בעונת 2008-2009 היא מחדשת את פעילותה)
בקטגוריית האתרים שאין ביניהם חיבור ממשי אלא רק סקי פס משותף שמאפשר גלישה במספר הקילומטרים הגדול ביותר, בולטים האתרים הבאים.
זלצבורג סופר סקי קארד (Salzburg Super Ski Card )
במקום הראשון בקטגוריה זו, ללא תחרות כרגע, נמצא Salzburg Super Ski Card, המאגד בתוכו 23 אתרי סקי אוסטרים, מאזור זלצבורג וטירול, עם מסלולים באורך כולל של 2,200 !! קילומטרים. מרבית האתרים אינם מקושרים בינהם.
מידע נוסף ומחירים בכתבה אתרי סקי באוסטריה
דולומיטי סופר סקי פאס (Dolomiti Superski pass )
המפורסם והותיק מכולם, בקטגוריה זו, הוא הסקי פס המשותף של הדולומיטים Dolomiti Superski pass, המאפשר גלישה ב-12 אזורי סקי שונים, הנמצאים כולם בהרי הדולומיטים האיטלקיים. כאן מציעים לנו מסלולים באורך 1,200 קילומטרים.
כל מי שרוצה לגלוש במסלולי סלה רונדה (Giro del Sella ronda), המסלול המעגלי המפורסם, חייב לרכוש את הסקי פס הזה. במסלולי סלה רונדה ומסלולים נוספים באזור זה ניתן לגלוש ברציפות, אולם כדי להגיע לחלק מהאתרים האחרים, כמו קורטינה, יש צורך בנסיעה, לעתים נסיעה ארוכה ומתישה למדי.
מידע נוסף ומפורט על כל האתרים שהזכרנו נוסיף בכתבות הבאות בסדרה.
אתר סקי בהרי הדולומיטים, איטליה (צילום: איי פי)
כשההיצע כל כך גדול איך מחליטים?
מרבית הגולשים, בואו נודה על האמת, לא באמת זקוקים לכמות הקילומטרים שמציעים הענקים שלמעלה. גולש מתחיל זקוק לאתר קטן, עם כמה שיותר מסלולים כחולים וירוקים. גם גולשים שיש להם כבר מספר שבועות של סקי ברזומה, לא ינצלו יותר ממאתיים קילומטרים בשישה ימי גלישה, שהם משך חופשת הסקי של מרבית הישראלים.
רק גולשים מתקדמים, הגומעים כמה עשרות קילומטרים כל יום, יוכלו להפיק את התועלת המירבית מהענקים הללו. לאלה תהיה כאן האפשרות לבחור לעצמם מסלולים ואזורי גלישה עם גיוון מקסימלי.
אתרי סקי - גם בקיץ!
עבור מי שממש לא יכול להתאפק עד לחורף הבא, מספר אתרי סקי באירופה מציעים גלישת קיץ על קרחון. חשוב להבין שגלישה כזו היא בכל מקרה על מספר מסלולים מוגבל ובתנאי שלג פחות טובים מאשר בחורף. בדרך כלל זה יהיה שלג מהודק, עם יותר קרח, ומשעות הצהריים השלג עלול להיות עיסתי למדי. לעתים, רחוקות אמנם, יורד שלג גם בקיץ בגבהים האלה, ואז התנאים משתפרים מעט. אלה תנאים שמתאימים לגולשים מנוסים, ובכל מקרה לא למתחילים.
לפני שאתם מגיעים, חשוב יותר מתמיד לבדוק מהם תנאי הגלישה, אילו מעליות ומסלולים פתוחים, האם המסעדות פתוחות וכו'. בכל מקרה, מי שמצפה למה שהוא זוכר מהחורף, מוטב שישכח מזה, ועדיף להנמיך ציפיות.
אבל בכל זאת, אם הגעתם לכאן בטיול הקיץ שלכם, ואתם ממש חייבים לאוורר את המגלשיים, יש מספר אתרים עם קרחון שכדאי לכם להכיר: אוסטריה – שטובאי, הינטרטוקס, קפרון וזולדן; צרפת – ואל דיזר, טין, לה דז אלפ; שווייץ – צרמט, סאס-פי, לה דיאבלרה; איטליה – צ'רביניה, פאסו טונלה.
בחורף - לבן, בקיץ - ירוק. תצפית על רכס סלה (צילום: כרמית וייס)
למעשה, ביקור באתרי הסקי לא חייב להיות רק עבור גולשים. כשהלבן של החורף מפנה את מקומו לפריחה ולזרימת המים האדירה של האביב, לפרות שעולות לאחו ולירוק האין סופי של הקיץ, זה הזמן לחזור שוב להרים. אם אתם נמנים על אוהבי הטיולים כדאי לכם מאוד להגיע לכאן גם בקיץ. חלק ניכר מהמעליות שמשמשות את הגולשים בחורף, פועלות גם בקיץ ומעלות מטיילים רבים להרים.
מלבד אינספור מסלולי הליכה מגוונים, תוכלו ליהנות מתצפיות נוף נפלאות ושפע של אטרקציות לכל גיל. משפחות עם ילדים, ולא רק הן, ישמחו לגלות כאן פארקי שעשועים מכל המינים והסוגים, מגלשות הרים, ספורט אתגרי, מערות שלג, מוזיאונים קטנים ועוד. מסעדות ההרים והפנסיונים הם מקום נפלא לשבת ולתפוס שלווה בשמש, ואף להישאר ללינת לילה. התשתית התיירותית הכל כך מפותחת של עיירות הסקי משרתת גם את תיירי הקיץ, והמחירים בדרך כלל זולים יותר בעונה זו (עונת השיא היא בחורף). גם חלק ממדריכי הסקי המוכרים לכם עושים בעונה זו הסבה למדריכי טיולים וספורט אתגרי. כולם צריכים להתפרנס גם בקיץ, ולכן סביב עיירות הסקי התפתחו אפשרויות בילוי ונופש רבות כל כך.
אז קחו זוג מקלות (אפשר מקלות סקי, אבל עדיף מקלות טיול) וצאו לראות את הירוק הנפלא, שמחליף את הלבן שאתם כל כך אוהבים. מובטח לכם שלא תצטערו.
- לעוד כתבות על סקי
לפנייה לכתב/ת 
