שחקן חיזוק חדש לאגסי: שר התשתיות

והרי הודעה שנחתה במערכות כלי התקשורת השונים אתמול, ויצאה מלשכת משרד התשתיות הלאומיות: "השר בן אליעזר: להשלים הרגולציה שתאפשר הטענה מבוקרת של כלי רכב חשמליים". עכשיו, הנה תרגום בשפה פשוטה לקוראים המתעניינים: שר התשתיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, נתן אתמול דחיפה עזה בגבה של החברה הפרטית בטר-פלייס, של היזם שי אגסי והאחים עופר, המעוניינת לרשת את ישראל בנקודות טעינה לרכב חשמלי, לשלוט טוטאלית על החשמל שיזרום ברשת, לגבות מחיר יקר יותר מרשת החשמל הביתית ועוד.

שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר מיישם: הצחוק ממש יפה לבריאות

הודעת השר יצאה לאחר שקיבל אתמול לידיו, בטקס מצולם היטב, "סקר היתכנות לפרויקט הרכב החשמלי". מי ביצע את הסקר? חברת בטר-פלייס דאגה לעלויות, חברת חשמל דאגה למספרים. מיותר לציין כי שני הגופים המוזכרים יהפכו למאד-נהנים מהפרויקט בעתיד. חברת חשמל תספק חשמל בכסף טוב ויקר, חברת בטר פלייס תרוויח מהשימוש של הצרכן בחשמל הזה, ולא רק.

בסופו של מה שמכונה "דיון", הוציא בן אליעזר הודעה בה הוא מבהיר כי "פרויקט הרכב החשמלי המבוסס על טעינה מנוהלת, יתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות". איך זה יקרה? אם מדינת ישראל תחליט כי היא מעוניינת לקדם "תרחיש טעינה מנוהלת". לא אלאה אתכם במספרים ונתונים שספק אם מישהו מבכירי משרד התשתיות מבין, רק נציין כי שלוש אפשרויות הונחו לפני בן אליעזר. בראשונה יוכל כל צרכן לטעון את מכוניתו באמצעות רשת החשמל (הזול יחסית) הביתית, מתי שירצה וכאוות נפשו. בשנייה תשלוט חברת החשמל בזמני הטעינה, באמצעות תעריפים שונים. בשלישית תשלוט חברת בטר-פלייס פחות או יותר על הכל, באמצעות עמדת שליטה מרכזית. נחשו מה האפשרות המועדפת על פואד.

אז מה אם בסופו של דבר יתברר שצריך תחנת כוח (פחמית?) נוספת בישראל, אליה מתנגדים פחות-או-יותר כולם. אז מה אם עדיין אין סוללה בעלת יכולת מוכחת לטווח נסיעה אפקטיבי, כדי שניתן יהיה לדעת כמה באמת תשפיע הטעינה על הרשת. אז מה אם אין עדיין מספיק מכוניות ניסוי. אז מה אם לא ברור כיצד יתנהג הצרכן.

והעיקר, אז מה אם צוותים בין משרדיים, שהוקמו מתוקף החלטת ממשלה בנובמבר 2007 ואמורים לבחון בדיוק את הנושא הזה, כלל לא סיימו עבודתם. שימו לב, על אחד מהצוותים האלה הוטל בפירוש לבחון את השפעת התחבורה החשמלית על משק החשמל. בראשה עומד לא אחר ממנכ"ל משרד התשתיות. הוועדה הזו לא לא סיימה את עבודתה בטענה כי אין לה מושג ירוק מה משך זמן טעינת המצברים, ומה צריכת החשמל בטעינה. בספטמבר אמרו לנו בבטר-פלייס כי חברת החשמל התוודעה רק לאחרונה לפרויקט הרכב החשמלי. וראו זה פלא, בכל זאת היא הצליחה להוציא כתב המלצה חם תוך שלושה חודשים בלבד. לוועדה המקצועית של משרד התשתיות, אין מושג אחרי למעלה משנה. הכיצד?

בקיצור, פואד החליט לאמץ בחום את המלצות בטר-פלייס וחברת חשמל. המלצות שנותנות לחברה של אגסי שליטה מלאה על החשמל והעלות והפתעה - אפילו על מיקום הרכב שלכם בעתיד. פואד אימץ, והעניק עוד דחיפה ממסדית לחברה הפרטית, שעדיין לא הוכיחה דבר, למעט שהיא התברכה בשלושה אלמנטים סופר-חשובים בעולם העסקי של היום - הרבה מאד כסף, הרבה מאד קשרים טובים עם הממסד, ויכולת מכירה מדהימה שנעזרת במערך יחסי הציבור הטוב ביותר במדינת ישראל - ובהפרש ניכר.

אם בארזים וגו'

והנה דוגמה נוספת ומאלפת לדרך בה מזנק העולם על עגלת המיזם הנוצץ והדוהר של אגסי. תומאס פרידמן, אחד מבעלי הטורים הנחשבים והמשפיעים בעולם התקשורת, התייחס אתמול ב"ניו יורק טיימס" לסאגת תעשיית הרכב הכושלת של ארה"ב. פרידמן טוען, ובמידה רבה של צדק, כי הסיבות להענקת לפחות 15 מיליארד דולר בכספי סיוע ליצרניות הרכב הגדולות בארה"ב, אינן טובות. הוא אומר כי השקעה בתעשיית הרכב הלא-מתקדמת של ארה"ב, היא השקעה חסרת תוחלת בעולם הולך ונעלם. ומי מייצג את העולם החדש אליבא דפרידמן? שי אגסי וחברת בטר פלייס כמובן.

בעבר התבטא פרידמן בשבחי המיזם של אגסי. אם לדייק, לפני מספר חודשים אמר כי היזם הישראלי הוא "הנרי פורד יהודי". ואז, כשהניח שהנרי פורד לבדו אינה אישיות שעושה עם אגסי חסד נאות, ביצע התערבות גנטית קלה שתבהיר את הנקודה - אגסי עבור פרידמן הפך סוג של הכלאה בין גדול תעשייני הרכב מעולם, וראש ממשלה אחד - יצחק רבין שמו. אז פרידמן הגזים, ואתמול הגזים עוד יותר, כאשר הבהיר כי המיזם של אגסי יכול להוות דוגמה לכיוון אליו צריכה לשאוף תעשיית הרכב האמריקנית.

לא רק שהבהיר לעשרות מיליוני קוראיו (בהערכה זהירה) כי ברחבי ישראל פזורות זה מכבר תחנות להחלפת סוללות ומערכת שליטה מרכזית על חלוקת החשמל, הוא גם סיפר להם כי בטר-פלייס, חברת חלוקת-חשמל למכוניות חשמליות עתידיות, תהיה יצרנית רכב. אז מה אם המיזם נמצא במקרה הטוב בשלבי ניסוי מוקדמים, אם עדיין לא קיבל שום אישור מהמדינה לבצע, ואם כלל לא ברור אם הוא בר-ביצוע. אז מה אם בטר-פלייס מייצרת לכל היותר עמדות טעינת חשמל, ולפחות בינתיים לא עסוקה בהקמת מותג רכב חדש.

אם תומאס פרידמן מרכין ראש בענווה מול המיזם הגרנדיוזי של שי אגסי והאחים עופר, ולא נותן לעבודות לבלבל אותו, מה לנו כי נלין על שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר, שהחליט לשים בצד כל שיקול טורדני, והתגייס נמרצות לקידום עסקי בטר-פלייס וחברת חשמל.

יש שטוענים כי פואד הוא פוליטיקאי מנוסה מאד, בעל יכולת זיהוי הזדמנויות שאין שנייה לה. אחרים טוענים שהוא סתם אופורטוניסט.