ההסתדרות מציעה חל"ת במקום פיטורים. כדאי?
בר-און ועיני מצאו סיבה חדשה לוויכוח: ההצעה להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום במקום לפטרם. מה אומרים המומחים? האם ניתן ליישם את הרעיון? האם כך ניתן להרגיע את שוק העבודה? ואולי בכלל המעסיקים ינצלו זאת לרעה?
הוויכוח שהסעיר את המדינה בנוגע לרשת הביטחון הפנסיוני הסתיים השבוע בהודעתו של שר האוצר, רוני בר-און, כי הוא מוכן לפרוש את רשת הביטחון. אלא שבינתיים צצה סוגיה חדשה להתכתשות בין בר-און ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני: הצעתו של עיני שהמדינה תאפשר למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), כתחליף לפיטורים, ותשלם להם דמי אבטלה עד שיחזרו לעבודה.
הגידול המפלצתי בהיקף הפיטורים במשק מחייב את עיני להעלות את הטונים. עיני, הטוען כי באוצר מסרבים לדון עמו על הצעתו, אף הצהיר על כך כעילה נוספת לסכסוך העבודה שהכריז במשק.
אלא שבר-און הצהיר השבוע כי האוצר כבר מקדם בעצמו את רעיון הוצאת העובדים לחל"ת, ואמר: "אם עיני רוצה לדון אתי על כך בצורה עניינית, ולא לריב אתי כדי לקדם את מערכת הבחירות של אהוד ברק, אהלן וסהלן". עיני לא נשאר חייב, והצהיר כי ברגע שבר-און יפתח אתו במו"מ על החל"ת הוא יוותר על חברותו במפלגת העבודה.
האם רעיון החל"ת הוא גימיק בחירות, או תוכנית כלכלית-חברתית רצינית שיכולה להקל את סבלם של עשרות אלפי מובטלים? האפשרות לשלם דמי אבטלה לעובדים בחל"ת היתה קיימת בחוק עד הרפורמות שהופעלו במשק ב-2003. החוק איפשר למפעלים להוציא עד רבע מעובדיהם לחופשה, ולשלם להם תנאים סוציאליים בלבד, ובלבד שיתחייבו לחזור ולהעסיק אותם בתוך פרק זמן מוסכם בעתיד. המדינה מימנה לעובדים דמי אבטלה - שהיו מקבלים ממילא לו היו מפוטרים - והכשרה מקצועית במפעל.
"רעיו שירגיע את כולם"
"מדובר ברעיון שיכול לעצור את הפאניקה שיש כיום בשוק העבודה", אמר ל-ynet יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות, עמי כהן, "משברים ניזונים מפאניקה. מעסיקים רואים שכולם מפטרים, אז גם הם מפטרים, העובדים שמפחדים מפיטורים צורכים פחות, והעסקים הקטנים נופלים גם הם. ברגע שאתה משאיר אנשים במסגרת של המפעל, ונותן להם את ההגנה של החל"ת עד יעבור זעם - אתה מרגיע את כולם.
"הוצאת העובדים לחל"ת תחסוך כסף ועוגמת נפש - גם להם וגם למעסיקים. העובד ימשיך לקבל מהמפעל תנאים סוציאליים, והמעסיק חוסך לעצמו את תשלום פיצויי הפיטורים ובעיקר שומר על העובדים המיומנים שלו. לגייס ולהכשיר עובדים עולה לא מעט כסף, וזה כסף שנחסך".
איך ניתן למנוע ממעסיקים להוציא עובדים לחל"ת, על חשבון המדינה, מבלי לשלם להם פיצויי פיטורים, על סמך הבטחה שיחזרו לעבודה - ואחר כך להגיד שאין אפשרות לקלוט אותם?
"אם יוצאים מתוך הנחה שכולם רמאים וגנבים, אז בואו נשב ולא נעשה דבר. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שבעל מפעל אינו רוצה לחסל אותו, אלא לייצר, למכור, להרוויח, להתרחב ולעשות כסף, ושאם הוא הצהיר על בעיה זמנית - כנראה שהיא קיימת. אם יהיו מי שינצלו את העניין לרעה, נצטרך לחשוב מה לעשות אתם".
"בכל מקרה, מפעלים שירצו להוציא עובדים לחל"ת יצטרכו להגיש תוכנית עסקית ותוכנית הבראה, ויחוייבו להמשיך להעסיק חלק גדול מהעובדים שלהם".
"לדאוג שלא ינצלו לרעה"
מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, מסכים עם הדברים - חלקית. "מדובר ברעיון מצוין - אחת הדרכים הטובות ביותר שהממשלה יכולה לסייע, בתנאי שיש סייגים, שלא נפתח פתח להוציא מהמדינה כסף בחינם".
פרחי שימש בשנות ה-90 מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, והוא מספר שהשתמש בעצמו בכלי החל"ת כמה פעמים כדי לסייע לעסקים בקשיים. "בזמן האינתיפאדה הראשונה היתה בעיה קשה בבתי המלון. אמרתי לבעלי המלונות - בואו ניתן לעובדים חל"ת, תשמרו על כוח האדם שלכם ורק תמשיכו לשלם להם תנאים סוציאליים ותעניקו להם הכשרות מקצועיות. וכשנגמרה האינתיפאדה - העובדים חזרו.
"כך עשיתי, למשל, גם כשמפעל קלת אפיקים נקלע לקשיים. המפעל סבל מבעיה נקודתית וזמנית - עלייה במחירי העץ. אז הם עשו התייעלות, פיטרו עובדים פחות טובים, שלחו את העובדים הטובים לחל"ת, ואחר כך מחיר העץ ירד, המפעל התאושש ואנשים חזרו לעבודה".
"מה שחשוב הוא לראות מה קורה במו עיניך", מדגיש פרחי. "אם מפעל מצהיר שהוא רוצה לסגור פס ייצור באופן זמני בגלל ירידה בביקושים, או לשדרג אותו כדי להתאים אותו לצרכי השוק, ואתה בודק ומוצא שזה נכון, אז יופי. אבל אם יבואו כל מיני מעסיקים ויגידו 'אני רוצה להוציא עובדים לחל"ת, בלי להתחייב על אופק תעסוקתי אמיתי, מוחשי' - זה בעייתי. הרעיון יקום וייפול על היישום, על כך שלא ינוצל לרעה".
"המעסיקים ימציאו תירוצים"
לא כל המומחים לתעסוקה מסכימים שאפשר לפקח על יישום החל"ת. "אני לא מבין איך אפשר לפקח", אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, יוחנן שטרסמן, המשמש גם יועץ חיצוני לשר התמ"ת, אלי ישי. "נראה לי שמה שיקרה בפועל שהמפעלים יקבלו סיוע, ואחר כך, כשיבדקו אם הם לוקחים את העובדים בחזרה לעבודה, הם ימציאו תירוצים.
"הרעיון הזה דומה לרעיונות אחרים שהופעלו כדי לעודד תעסוקה. בשנות ה-90 התמ"ת העניק סיוע ישיר למעסיקים כדי שיעסיקו עובדים. בסופו של דבר, המעסיקים לקחו את הכסף אבל התעסוקה לא גדלה. אני מאמין שהדרך הנכונה לעזור למפוטרים היא לתת להם את הביטוח שלהם, שעליו הם שילמו כל השנים, שזה דמי אבטלה - ולהמתין שימצאו עבודה חדשה. כך מקובל בכל העולם".
"מה יקרה אם המשבר יתארך?"
"תוכנית החל"ת מבוססת על הנחה נסתרת: שההאטה הכלכלית תהיה מוגבלת בזמן, כך שתוך פחות משנה כל העובדים יוכלו לחזור לעבודה. אם ההאטה תארך חצי שנה בלבד - זה אכן רעיון מועיל", אמר הכלכלן יורם גבאי, יו"ר פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה. "אבל אם המשבר יימשך שנה, שנתיים, שלוש, ויביא עמו שינויים עמוקים בשוק העבודה - הרעיון עלול שלא להצליח. מפעלים רבים יפשטו את הרגל, ואז, איך אם יחזירו את העובדים לעבודה?"התוכנית עלולה גם, בעקיפין, לעודד מעסיקים לפטר. חלק מהמעסיקים מחזיקים כיום גם עובדים שאינם זקוקים להם, מתוך הנחה שיזדקקו להם בעתיד. ברגע שיוכלו להוציא אותם לחל"ת הם יגידו לעצמם: 'עכשיו אני יכול להוציא את כולם על חשבון המדינה'. בנוסף, החל"ת עלולה לפגוע בעתידם של העובדים. כשעובד מפוטר הוא מתחיל לחפש עבודה חדשה, ואילו עובד שיוצא לחל"ת יעדיף להיצמד לקיים ולמוּכּר, ובסופו של דבר, הוא יפסיד אפשרויות חדשות ושוק העבודה יהיה יותר מקובע ופחות דינאמי".
תוכנית האוצר ותוכנית ההסתדרות: מצא את ההבדלים
משרד האוצר הביע, כאמור, נכונות לחדש את מנגנון החל"ת. אבל בכך הוא אינו מספק את עיני: האוצר מוכן לחזור למנגנון שהיה קיים לפני 2003, ואילו בהסתדרות דורשים לשדרג אותו.
בניגוד למודל הישן, שבו חויבה הנהלת המפעל להעניק לעובדים בזמן החל"ת הכשרה מקצועית בסיוע המדינה, שתאפשר לה להציב אותם בתפקידים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים של השוק, דורשת כעת ההסתדרות לאפשר חל"ת גם למפעלים שאינם יכולים לספק לעובדים הכשרה מקצועית.
עוד דורשים בהסתדרות שלא להחשיב את תקופת החל"ת בתקופה הרשומה לעובד כדמי אבטלה, כדי למנוע מצב שעובדים שקיבלו דמי אבטלה בעבר הקרוב לא יוכלו לצאת לחל"ת, ולהעלות את הקצבה שהמדינה תשלם לעובדים מגובה דמי האבטלה המגיעים להם (70% משכרם בזמן שעבדו) לגובה השכר שהשתכרו בזמן שעבדו.
"העובדים גם ככה מפסידים את השעות הנוספות, המשמרות והכוננויות, שהן חלק נכבד מהשכר בתעשייה, אז כדאי להשאיר אותם לפחות עם שכר בסיס סביר", הסביר כהן.
האם ההבדלים האלה הם סיבה מספקת להצהרותיהם הלוחמניות של עיני ובר-און? האם ניתן להעלות על הדעת שעיני, מנהיג עובדים אחראי ושקול, ישבית את המשק בזמן משבר כלכלי בגלל המחלוקת על גובה השכר לעובדים בחל"ת? "אם ניגשים עניינית לטפל בנושא ומורידים מהשולחן את בעיית האגו - לא צריכה להיות שום בעיה", סיכם פרחי.
