נס לא קרה לנו
"מי שמתעקש להגדיר את ניצחונות המכבים כ'נסים', ייתקל בבעיה לא פשוטה שכן נס הוא חריגה מובהקת מכללי הטבע". אסף וול חושב שלמרות התקדים החשמונאי, נס הוא בסך הכל מהתלה סטטיסטית. רוצים הוכחות חותכות יותר
נדמה שבכל הקשור להגדרת "נסים" האצבע הופכת קצת קלה על ההדק. כל קבוצת כדורגל המנצחת בדקה ה-90, חולה המביס את הסטטיסטיקה או אנדרדוג הזוכה בתכנית ריאלטי, הופך בפי רודפי הנסים ל"נס". מה כל כך דחוף לבני אדם להכריז על כל מאורע שאינם יודעים להסביר כ"נס"?
בהקשר זה, אין טובים מימי החנוכה להכרזה על ניסים שכאלו. הרי בכל חלון ניצבת לה חנוכייה שתפקידה הרשמי הוא "פרסום הנס". אך מי שקורא בספרי חשמונאים, מבין שאין כך פני הדברים. להיפך, הגדרת הצלחות בני חשמונאי כ"ניסים" מורידה מערכם ועולבת בהם. הרי מדובר באנשים שתכננו וביצעו בצורה מיטבית את כלל הפעולות הצבאיות והדיפלומטיות הנדרשות לניצחון. הם לא השאירו דבר ליד המקרה. ההעזה, היצירתיות וכושר המנהיגות שהפגינו,
אך מי שבכל זאת יתעקש להגדיר את ניצחונות המכבים כ"נסים", ייתקל בבעיה לא פשוטה. על פי הלוגיקה הזו, גם הניצחון במלחמת ששת הימים ייחשב ל"נס". מה אומר הדבר על אלוהים? שהוא עובד עבור הציונים? ומה לגבי הנצחונות המהממים שנחלו מפקדי הוורמאכט הגרמני בשנות המלחמה הראשונות תחת מפקדים דוגמת רומל ופון-מאנשטיין? ניצחונות אלו הביאו לאבדנם של מיליוני בני אדם, רבים מהם יהודים, האם גם אלו ניסים?
מהו נס?
כאן המקום לשאול: מהו נס. "נס" הוא חריגה מן הכללים הנוהגים בטבע. רק פי הגדרה זו עלינו לבחון כל אירוע המועמד לתואר זה.לא אחת הזדמן לי לגלגל שיחה עם מאן דהוא בנושאי אותות ומופתים שכאלו. את שעלה מדברי המצדדים בהיתכנותם של ניסים, ניתן לסווג לשתי קבוצות: הראשונה שבהן היא קבוצת הניסים שיש להאמין בהם. הכוונה בעיקר לניסים שהתרחשו לפני אלפי שנים באזורים נידחים כמו הר סיני או ים סוף. ברור כי תנאים אלו מונעים מטרחנים ספקניים שכמותי לתעד ולבחון אותם בסטנדרטים המקובלים במדע. הכרה בהם מחייבת את גיוס האמונה. לכן אין מדובר בניסים, אלא ב"אמונה בניסים".
על הקבוצה השנייה נמנים "נסים" ידועים ומתועדים, בעיקר מהז'אנר הספורטיבי-ביטחוני-רפואי. אלא שבמקרים אלו אין זו חריגה מחוקי הבריאה, מדובר בסך הכל במהתלה סטטיסטית. הרי אם כך וכך בני אדם נהרגו מפגיעת קליע בראשם, אותו אחד ששרד, חב את חייו לסטטיסטיקה ולא בהכרח לנס. כך הדבר גם לגבי קבוצת כדורסל החוזרת מפיגור היסטרי - היסטורי 15 שניות מהסיום, כפי שאירע בנס ז'לגיריס המפורסם.
"תפילה לנס, היא בקשה שחוקי היקום יתבטלו למען אדם יחיד, המודה מראש כי אינו ראוי" (אמברוז בירס, המילון של השטן)
אנשים המאמינים בניסים עלולים לקחת על עצמם סיכונים גדולים יותר מאלו שאינם. הם עלולים להתלות ב"תקדימים", ולמרות ש”אין סומכים על הנס", לקוות שגם הפעם ישנה האל עבורם את סדרי הטבע. נוכחתי לראות זאת בפני הנערות ההמומות שפונו מבית הכנסת בקטיף, שהיו משוכנעות כי יתרחש נס ברגע האחרון.
נס כאמור, הוא חריגה מחוקי הטבע המקובלים.
חריגה שכזו עבור אדם או עם כל שהוא, מציבה את אלוהים במעמד אבסורדי. נובע ממנה כי האל יצר מערכת שאינה מושלמת, כזו שעליו להתערב בה בכל פעם שלא הצליח לצפות את הנולד וכאשר עם הבחירה שלו שוב נקלע לצרות.
ברורה לי הרגשתו של האדם הסובייקטיבי הסבור כי אירע לו נס. אבל אם כבר נס, מדוע לתת לנו, בני האדם, משהו עמום שניתן להתווכח עליו? האם לא כדאי להפגין מיצג חד משמעי יותר עבור הספקנים? מכת צפרדעים בכור בבושהאר למשל. אולי איזה סלע אלוהי שייפול מן השמיים היישר על ראשו המטורבן של נסראללה. אישית, איני נזקק אפילו לנסים בסדר גודל שכזה. עבורי גם הופעתו הפתאומית של גלעד שליט בבית הוריו הלילה עד חצות, תוכל להיות התחלה טובה.
