פול קרוגמן: "הבועות הגדולות כבר התפוצצו"

"המשבר הזה מורכב ביותר", הוא אומר. "ולכן, אף על פי שלדמויות כגון הנגיד הקודם של הבנק המרכזי אלן גרינספאן והנשיא היוצא ג'ורג' בוש יש מידה רבה של אחריות למשבר, קשה להטיל את כל האחריות על אדם אחד".

"גרינספאן, למשל, פשוט התעלם מכל אזהרה, ביקורת או ניסיון להגדיל את מידת הרגולציה. יתרה מזאת - הוא עודד אנשים להאמין שאין בועה בתחום הדיור. גם בוש התנגד לחיזוק הרגולציה והשתמש בכל הכוח שעמד לרשותו בבית הלבן כדי להתנגד לה".

"חשיפת ההונאה היא הוכחה ברורה לכך שהפיקוח האמריקאי על הגופים הפיננסיים לא היה טוב דיו, אם כי במקרה זה דווקא הוגשו תלונות בעניין לרשות המפקחת והיא פשוט התעלמה לחלוטין מתמרורי האזהרה. למעשה, הגופים הרגולטוריים פשוט לא התעניינו ברגולציה".

"זה לא היה דבר מקרי אלא חלק מעמדה פוליטית־כלכלית ימנית, שגרסה שכמה שנעשה פחות - כך יהיה טוב יותר. למען האמת, אני לא אופתע אם עדיין מסתתרות בשוק עוד הונאות דוגמת זו של מאדוף, אם כי קשה לדמיין שהן יהיו בקנה מידה כל כך גדול".

האם אתה מזהה בועות שמסכנות את הכלכלה ועדיין לא התפוצצו?

"ייתכן שנוצרת בועה בחוב לטווח ארוך של הממשל האמריקאי, משום שהריביות על החוב הזה נמוכות מדי. במקביל, אנשים רצו לרכוש דולרים בחודשים האחרונים, וזה לא לגמרי הגיוני. חוץ משתי אלה, אף אחד לא באמת יודע. הבועות הגדולות - של הדיור ושל השווקים המתפתחים במזרח אירופה - כבר התפוצצו".

"סוף האמונה העיוורת בשוק"

פרס נובל שהוענק לקרוגמן בתחילת החודש ניתן לו על תרומתו להבנת יסודות המסחר הבינלאומי, בהתבסס על מודל שהציע להבנת הנושא כבר בשנת 1979. קרוגמן זוכה לכבוד רב, ושמו מוזכר בנשימה אחת עם אחד מאבות הכלכלה הקלאסית - הכלכלן בן המאה ה־19 דיויד ריקרדו, שהניח את היסודות לתורת המסחר הבינלאומי.

את הקריירה האקדמית שלו החל קרוגמן בתחילת שנות השבעים. בראיון שהעניק לאחר שנודע על זכייתו בפרס סיפר כי פנה ללימודי הכלכלה בהשראת ספריו של סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב. בספריו של אסימוב נכתב שמדעני העתיד משתמשים ב"פסיכו־היסטוריה" כדי להציל את האנושות, אבל מאחר שאין תחום לימודים כזה הוא פנה לכלכלה.

הוא קיבל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ייל ושלוש שנים אחר כך כבר השלים את הדוקטורט ב־MIT. בשמונה השנים האחרונות, לאחר שלימד ברוב המוסדות האקדמיים היוקרתיים בארצות הברית וכן בלונדון סקול אוף אקונומיקס, משמש קרוגמן פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון. לפני כעשור פרסם קרוגמן ספר בשם "חזרתה של כלכלת המשבר", שאותו הוא עורך מחדש בימים אלה כדי להפוך אותו לרלבנטי למשבר הנוכחי.

כשכתבת את הספר, חשבת שמשבר בסדר גודל כזה עשוי לפקוד את ארה"ב?

יש מי שאומר שהמשבר הנוכחי הוא הזדמנות טובה להספיד את הקפיטליזם כפי שהכרנו אותו. מה אתה חושב שיקרה לאמונה בכוחו של השוק החופשי?

"לא להציל תעשיות בכל מחיר"

במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב תמך קרוגמן במועמדותה של הילארי קלינטון לנשיאות. אולי בשל כך קשה לו להרעיף מחמאות על הנשיא הנבחר ברק אובמה ועל התקווה שהוא מבטיח. ועדיין, קרוגמן אופטימי למדי בנוגע לממשל שעתיד להיכנס לבית הלבן בחודש הבא.

אם המשבר הנוכחי הוא באמת כל כך חמור, האם יש משהו שאובמה והצוות הכלכלי שלו יכולים בכלל לעשות?

לו היו ממנים אותך ליועץ הכלכלי של אובמה, מהם שלושת הצעדים הראשונים שהיית ממליץ לעשות?

ומה לגבי תעשיית הרכב?

"הרגשתי בגן עדן"

כיום, חודשיים לאחר ההודעה ההיא, מספר קרוגמן על השבועות שחלפו מאז. "זו הרגשה מאוד מאוד משונה לשמוע שאתה הזוכה בפרס נובל. זו ממש התעצמות נפש. אני מוכרח לומר שלא ציפיתי לזה", הוא אומר ומוסיף בבדיחות, "לפחות לא בשנה הקרובה. השבוע הראשון שלאחר ההודעה היה סוריאליסטי, ובשבוע לאחר מכן הרגשתי כאילו אני בגן עדן ממש".

הראיון המלא התפרסם ב"כלכליסט". בהכנת הכתבה השתתפו שאול אמסטרדמסקי וענת ציפקין