מתמטיקה של מלחמה: כמה זה עולה לנו?
עלות הלחימה בעזה נעה בין 100 ל-200 מיליון שקל ביום. מקורות המימון: עודפים שלא נוצלו בתקציב השוטף וסכומים אחרים המיועדים לרכש ביטחוני עתידי ואחר בשנים הבאות
עלות הלחימה האווירית לבדה במבצע "עופרת יצוקה" בעזה עלולה להסתכם לפחות בין 100-150 מיליון שקל ביום, אך לא מן הנמנע שהיא תעבור את גבול 200 מיליון שקל ליום לחימה, שעלול להגיע עד 1.5 מיליארד שקל בשבוע. זהו אומדן גס וזהיר שערך הבוקר גורם פוליטי בכיר אשר מצוי בפרטי תקציב הביטחון.
המקור מציין כי האומדן מבוסס על מספר הגיחות של חיל האוויר, מספר שעות הטיסה ומספר המטוסים וסוגיהם בכל גיחה, ובעיקר לפי כמות וסוגי התחמושת שהחייל נדרש להשתמש בה.
את המספרים יודעים רק בחיל האוויר
"יש הבדל בין מחיר שעת טיסה של מטוס קרב F16 לזה של מסוק קרב קוברה והבדל משמעותי יותר בין מחירה של פצצה רגילה לבין פצצה חכמה, או בין סוגי הטילים אוויר-קרקע והכמות שנדרשה בכל גיחה", מבהיר המקור. "את המספרים המדויקים יודעים רק בחיל האוויר ושם לא עושים כרגע את החשבונות".הגורם מעריך כי התחמושת הנדרשת למבצע מסוג זה חייבת להיות מהסוג החכם ביותר המיועד לפגיעה מדויקת במטרות נקודה שאותרו בתוך שטח עירוני מאוכלס, כדי למנוע כליל או לפחות למזער פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה. "לגורם האנושי הזה יש מחיר יקר בפני עצמו", מדגיש המקור.
לחיל האוויר ידע וניסיון ב"כירורגיה אווירית עדינה" מסוג זה מתקיפות האוויר בביירות לפני ובין שתי המלחמות בלבנון. בתקיפות אלה חוסלו קיני מחבלי שהוסוו בבנייני מגורים רבי קומות. המטרה היתה נקודתית בקומה שאותרה במודיעין והפגיעות היו לרוב נקיות, כך שהקומות האחרות לא ניזוקו. לפיכך שימוש רב בתחמושת החכמה מייקר לאין שיעור את העלות של כל גיחה.
מימון הלחימה בפועל הוא מבצע מסובך בפני עצמו בעיקר בסוף שנת התקציב (שמסתיימת השבוע), קל וחומר כשתקציב השנה הבאה לא עבר בכנסת, ומה-1 בינואר שחל בסוף השבוע, תידרש גם מערכת הביטחון, כמו כל משרדי הממשלה, לעבוד לפני מנות חודשיות מוגבלות של תקציב 2008.
רזרבת תקציב המדינה כבר נוצלה מזמן
עיתוי המבצע גרוע מבחינה כספית גם בגלל שהרזרבה הכללית של תקציב המדינה כבר נוצלה מזמן ואין לדעת מה נותר ברזרבה של מערכת הביטחון בכלל ושל חיל האוויר בפרט. מצד שני, יכול להיות שגיחות חיל האוויר אינן לפי שעה המלה האחרונה של המבצע. אם תידרש פעילות יבשתית, מחירה אינו ידוע.כיסוי הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לאזרחים ימומן מחשבון נפרד של קרן מס רכוש. רשות המסים פרסמה אתמול את מספר המוקד הטלפוני לקבלת מידע. את נזקי מלחמת לבנון השניה החלו לכסות עוד במהלך המלחמה הודות לעודפי הכנסות שהצטברו בתקציב 2006. הלוקסוס הזה לא יחזור בינתיים עקב הירידה בגביית המסים במחצית השנה האחרונה, מה שעלול להכביד על האוצר, לא רק אם מערכת הביטחון תיאלץ לחרוג מתקציבה.
מעבר לסכומים שהוקצבו לצה"ל בשנה המסתיימת קיים סכום נוסף בסך 800 מיליון שקל שקצבה ועדת ברודט למערכת הביטחון אחרי מלחמת לבנון השניה - עבור משימות חריגות, כדוגמאת המבצע הנוכחי. קיים אמנם הסיוע הביטחוני מארה"ב אבל רובו בדולרים והוא משועבד למימון אמצעי לחימה ואחרים שנרכשו בשוק האמריקני. החלק השקלי קטן וגם אם יתווסף להקצבת ברודט (אם גם היא לא נוצלה עדיין) ספק אם יוכלו יחד לממן יותר משבוע לחימה.
הבעיה הציבורית עם תקציב הביטחון היא העדר שקיפות. פרטיו נסתרים אפילו מהוועדה המשותפת הממונה עליו מטעם הכנסת. תקציב זה זוכה שם ליחס מיוחד המאפשר למערכת הביטחון להוציא כסף למטרות חריגות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים באישור הוועדה בדיעבד ולא מראש, כנהוג לגבי משרדים אחרים.
הרשאה להתחייב
לפיכך, המקורות האפשריים והידועים שנותרו להלכה, הם עודפים לא נוצלו בתקציב השוטף או סכומים אחרים לא מבוטלים שמערכת הביטחון קיבלה עליהם "הרשאה להתחייב". הכוונה להוצאות רב-שנתיות המיועדות לשימוש בשנים הבאות בדרך כלל לרכש ביטחוני עתידי ואחר.ההצדקה לשימוש במקורות העתידיים אפשרית ואף נדרשת במסגרת חידוש מלאי התחמושת שנוצלו בלחימה ורכש החלפים של המטוסים ונשקם הנדרשים לתחזוקה השוטפת. הוצאות שאינן מיידיות, למעט אם אזלה התחמושת הנדרשת בטרם זמנה.
איך יאורגן המימון? אדריכלי תקציב הביטחון הם אשפי חשבונאות שמסוגלים לתמרן בין הסעיפים השונים, לפרקם ולהרכיבם מחדש, מבלי לחרוג מהמסגרת המותרת. לוועדת תקציב הביטחון גם אין כלים לרדת לעומק השינויים והיא נאלצת לאשר אותם בלית ברירה.
אבל גם ללהטוטי החשבונאים יש גבול. אם חלילה יכלו כל הקיצין, כמו במלחמה ממושכת, לא יהיה מנוס מלבקש מהאוצר מימון מיוחד שיבוא על חשבון הגירעון והחוב הציבורי, אם לא על חשבון הוצאות אחרות בתקציב הכללי שיקוצצו, או במלווה מהציבור בגיבוי הנפקת אגרות חוב, שהאחרונה בהן היתה במלווה "שלום הגליל" לאחר מלחמת לבנון הראשונה.