האם עובדים שנעדרים בעוטף עזה יקבלו שכר?

מבצע "עופרת יצוקה" בעזה גורם להיעדרות המונית של עובדים ממקומות עבודתם. פיקוד העורף הורה למפעלים באזור עוטף עזה שלא לפתוח היום את שעריהם, ולבתי הספר שלא לחזור ביום שלישי מחופשת החנוכה. הארכת החופשה בבתי הספר תמנע מאלפי הורים להגיע לעבודתם, בנוסף על המחנכים עצמם. האם העובדים יקבלו שכר על היעדרותם?

• הממשלה אישרה גיוס המוני של מילואים
• ברק אישר: חופשת חנוכה תוארך
• המפעלים בעוטף עזה סגורים היום
• מה פתוח ומה סגור בעוטף עזה?
• התמ"ת גייס את עובדי הרשויות המקומיות
  

החוק היבש קובע שהם אינם זכאים לתוספת שכר, למעט עובדים שחל עליהם חוק ההגנה על עובדים בזמן חירום, המחייב את הממשלה לפצות מפעלים על הנזק הכלכלי בתנאי שישלמו לעובדים הנעדרים את שכרם. החוק הזה, שהופעל לראשונה בזמן מלחמת לבנון השניה ואיפשר תשלום שכר לכל העובדים, הופעל בעוטף עזה פעם אחת בלבד - במאי 2007.

"סוגיית השכר אף פעם לא נדונה בימים הראשונים של מלחמה", אומר ל-ynet סמנכ"ל לשעת חירום במשרד התמ"ת, אלי פז, "ראשית, חלק מהמפעלים באזור ממשיכים לפעול ואני מעריך שחלק גדול מהעובדים, אם לא רובם המכריע, ממשיכים להגיע לעבודתם. שנית, אנחנו לא רוצים ליצור דיון בנושא כדי לא לעורר פאניקה. בואו נקווה שההיעדרות תימשך רק יומיים-שלושה. במקרה כזה, זאת בעיה שתיפתר בין העובדים למעסיקים בשטח, על בסיס מספר ימי החופשה וההיעדרות הרגילים שיש לעובדים, הנהלים במקומות העבודה וההסדרים הלא-פורמליים ביניהם".

"במקרה של היעדרות ארוכה יותר, אני מניח שתהיה התדיינות בין כל הגורמים הרלוונטיים - הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים. השאלה היא: מי ישא בנטל השכר במפעל שאין בו תפוקה? היו בעבר כמה פתרונות: במלחמת המפרץ המעסיקים ספגו את הפסד התפוקה והעובדים לא קיבלו שכר על ימי היעדרותם. במלחמת לבנון השניה, לעומת זאת, הממשלה פיצתה את המעסיקים וחייבה אותם לשלם לעובדים. לכל מודל יש יתרונות וחסרונות, אף אחד מהם אינו מושלם. אבל אל תשכח שמלחמת לבנון השניה נמשכה שישה שבועות רצופים, ושיתקה שטח גדול בהרבה מעוטף עזה".

יצויין כי גם בזמן מלחמת לבנון נמנעה הממשלה מלהבטיח למעסיקים ולעובדים מימון של שכרם של מאות אלפי העובדים שנעדרו, וגם ההסתדרות וארגוני המעסיקים, שניהלו מאבק עם הממשלה כדי להשיג מימון כזה לא מיהרו להצהיר על כך בפומבי. זאת, כדי לא לעודד עובדים להיעדר מעבודתם ולתמרץ אותם להישאר באזורי הלחימה ולהמשיך בשגרת חייהם.

החוק היבש קובע: אין שכר לנעדרים

כך או כך, במידה וחוק ההגנה על עובדים בזמן חירום לא יופעל בעוטף עזה - העובדים לא יקבלו שכר על ימי היעדרותם. "עובד שאינו מתייצב לעבודה עקב המתח הביטחוני והחשש מפגיעות טילים במקום עבודתו, אינו זכאי לשכר-עבודה בגין העדרותו, אלא אם יתוקן חוק הגנה על עובדים ויותאם לנסיבות הנוכחיות". מבהירים משפטני חברת חשבים HPS למידע עסקי.

לדבריהם, "אם יבחר המעביד לשלם לעובדיו הנעדרים מן העבודה את שכרם, הוא יהיה זכאי לפיצוי מן המדינה רק למן הרגע שיותקנו תקנות מתאימות ומותאמות לאיזור ולמועד הרלוונטיים, המסדירות את מסלולי מתן הפיצוי, כפי שקבעה רשות המיסים. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, 2006 מסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים, שנעדרו מעבודתם או לא ביצעו עבודתם, בתקופה מוגדרת, בימים שבהם היה מקום עבודתם או מקום מגוריהם באיזור שהוגדר כאזור הגבלה. אלא שהגדרות אלה אינן חלות, לפי שעה, על איזור הדרום".

"כדי להטיל על המעביד חובת תשלום שכר נדרש תיקון לחוק הגנה על עובדים, אשר יגדיר את התקופה המזכה בשכר וייערכו ההתאמות הנדרשות להכליל את האזורים המצויים תחת אש כאזור הכרזה, המזכה את העובדים בתחומו בשכר".