"המבצע בעזה בהחלט יעזור למשק"

האם מלחמה, או מבצע צבאי גדול, עשויים להועיל למשק? שלושה כלכלנים שענו ל-ynet על השאלה העתיקה והקשה הזאת, הסכימו כי התועלת הכלכלית לא היוותה שיקול בהחלטה לצאת למבצע, אך עם זאת, אף אחד מהם לא התעלם מהתרומה הנגזרת ממנו למשק. כך, בעוד עם ישראל מפלל לכך שמחיר המלחמה בנפש יהיה מצומצם ככל שניתן, לפחות מהצד הכלכלי תיתכן דווקא תמורה ללחימה.

מבצע "עופרת יצוקה"

• ישראל מגייסת מילואים
• הבורסה פתאום שמעה על שדרות: ירידות חדות
• קיבלת צו 8? משרתך מובטחת, בינתיים
• מצב חירום בעוטף עזה: מה פתוח ומה סגור?
  

"ההוצאה הממשלתית היא מרכיב משמעותי בצמיחה"

"ההיבט הכלכלי הוא תוצאתי ולא שיקול לצאת למלחמה  - אבל המבצע בעזה בהחלט יעזור למשק, הנמצא בהאטה", אמר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה, שלמה מעוז, "כשהצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא יורדים, והייבוא עולה - הצמיחה נפגעת. הצריכה הממשלתית היא, לפיכך, מרכיב משמעותי בצמיחה בזמן האטה, ולחימה מגדילה את הצריכה הממשלתית". 

"התוצאה הסופית של הלחימה, לטווח הקצר, יכולה, איפוא, להיות חיובית לפעילות במשק. זאת בניגוד לעת בה המשק נמצא בתעסוקה מלאה ואינפלציה, שעלייה בצריכה הממשלתית עלולה לערער את היציבות הכלכלית".

ומה לגבי עלות המבצע?

"העלויות הכלכליות, שלא בנפש, הן זניחות כרגע. זאת, כל עוד לא יהיה שינוי מהותי לרעה בכל המזרח התיכון - כתוצאה מהפעילות". 

עם זאת, מעוז מדגיש כי: "לא כדאי לזנוח את ההשקעה בתשתיות. אנו רואים שיש היענות מסויימת מצד הממשלה לצורך הזה - בהחלטה להשקיע בקו הרכבת המהיר לירושלים, למשל, או במפעל התפלת המים החדש - אך נדרשת השקעה נוספת. זאת הזדמנות לפעול לשיפור שכונות בדרום ולמיגון בדרום. את המיגון שנצטרך לעשות אותו בכל מקרה, כדאי לעשות בעת הזאת, כאשר מחירי הברזל והמלט נמוכים. גם גשרים, מנהרות, כבישים, וכל הדברים הללו ישפרו את הפעילות הכלכלית בדרום ויתרמו לביטחון. לא על תל אביב לבדה תקום ותבנה ישראל".

"במלחמה יש דיבידנד כלכלי, אבל הוא קטן"

"אני בטוח שהשיקול הכלכלי לא השפיע על ההחלטה לצאת למבצע, אבל במבחן התוצאה יש בכך דיבידנד כלכלי", אומר עידו קאליר, מרצה וחוקר בביה"ס למנהל עסקים המסלול האקדמי, המכללה למינהל. "יש תפיסה שאומרת שמלחמות מועילות ליציאה ממיתון. יש שתי דוגמאות היסטוריות שנוטים להיתלות בהן: ישראל של מלחמת ששת הימים והעולם המערבי בזמן מלחמת העולם השנייה. אבל משני המקרים הללו לא ניתן לגזור על המקרה הנוכחי של המבצע בדרום.

"הפגיעות אצלנו, המעטות בינתיים, יחייבו בנייה מחדש, והמבנים שנהרסו בצד הפלשתיני צפויים להיבנות גם הם, חלקם בכספי משלם המסים הישראלי, וחלקם, באופן פרדוקסלי, מכספי משלם המסים האיראני, התורם לשלטון החמאס. חלק נרחב מהבנייה מחדש שם, תיעשה בצורה זו או אחרת על ידי המשק הישראלי".

"יש כמיליארד וחצי של כספי הפלשתינאים אצלנו. לפני כשנתיים וחצי השמדנו שנאים של אחת תחנות הכוח מעזה, בין השאר כי מבחינה משפטית אסור היה פשוט להוריד את השאלטר. כמובן שישראל סיפקה לאחר מכן את החומרים לבנייתה מחדש ששולמו מתוך כספי הפלשתינאים שמוקפאים אצלנו.

"ייתכן ומצבן של חברות הנדל"ן שיספקו את חומרי הגלם, וכל מי שקשור בתעשיית הבנייה בצד הישראלי, עשוי להשתפר. כך גם מצב ההזמנות בתעשייה הצבאית. בזעיר אינפין, גם אנשי המילואים, שבחלקם נפגעו כתוצאה מהמצב במשק ושגוייסו עשויים להינות מכך שהם מקבלים משכורת. ניתן לומר ואני מסייג - שבצד הכלכלי בלבד - ייתכן שמעז ייצא מתוק".

"עם זאת, המבצע הזה קטן מכדי שתהיה לו השפעה ריאלית על הפעילות היצרנית במשק - בינתיים. כתוצאה ממלחמת לבנון התעשייה הצבאית הייתה צריכה להזמין לחידוש המלאי מאה אלף פגזים, שמישהו היה צריך לייצרם ומישהו היה צריך לשלם עבורם. בכל הנוגע לתעשיות הצבאיות, כמות הפגזים הנוכחית שנורתה אינה משמעותית לעת עתה".

"חרבות ואתים מגדילים ביקושים" 

"המבצע עשוי להיות טוב למשק", אומר גם הפרופסור סטיבן פלאוט, מבית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה, "אבל אני מעריך שזה לא היה שיקול לפתוח בו. אל תיתן לממשלה יותר מדי קרדיט שבכלל חשבה על זה. בזמן מלחמה הממשלה מוציאה יותר כסף ובהתאם לתיאורייה הקינסייאנית יכול להיות שיש תוספת צדדית - אבל אני מעריך שלא מדובר בתוספת משמעותית. עדיף להוציא כסף על דברים אחרים, כגון חינוך ותשתיות, שיניבו השפעה חיובית על המשק לטווח ארוך יותר זה נכון שרכישת חרבות מגדילה את הביקושים, אבל זה נכון גם לגבי רכישת אתים (מלשון "וכיתתו חרבותיהם לאתים" ג.ק.)".

"אני חושב שהמבצע עצמו הוא נחוץ והכרחי, אך ההצדקה לא נמצאת ברמה הכלכלית אלא ברמה הלאומית בטחונית. אם מבצע נדרש בכל מקרה מסיבות בטחוניות, יש לבצע אותו גם במקרה של נזק כלכלי, על אחת כמה וכמה אם יש בכך אף תועלת כלכלית מסויימת. אבל בואו לא נפריז בתועלת שתיווצר מכך".

המלחמה גם גורמת לנזק?

"יש לזכור שמצב הלחימה גורר השבתה במפעלים להפרעה בפעילות היצרנית בעיקר בדרום, ויש בכך גם נזק. המצב האזורי גם עלול לגרור עלייה במחיר הנפט העולמי, שדווקא ירד בתקופה האחרונה. לא צריך לקבוע מדיניות כלכלית בשל שיקולים ביטחוניים ולא צרך לקבוע מדיניות בטחונית בגלל שיקולים כלכליים, והדבר נכון הן לעשיית שלום והן ליציאה למלחמה".