הזמין מוצרים ולא קיבל בגלל חרם נגד ישראל

מירון גסטמן, איש מחשבים מרמת-גן, גילה אתמול, להפתעתו, כי הוא אינו יכול לקנות צעיף פשמינה מלונדון באמצעות האינטרנט. הסיבה: החברה שממנה הזמין את הצעיף הצטרפה לחרם מסחרי על ישראל בגלל המלחמה בעזה. "בדקתי מדוע הם לא חייבו את כרטיס האשראי שלי, והם אמרו לי שהם משתתפים בחרם וולונטרי על ישראל עקב 'הזוועות שמבצע הצבא הישראלי'".

מאחורי החרם הזה עומד ארגון בשם "התאחדות הצרכנים המוסלמים הבריטית", שהטיל חרם לא רק על ישראל אלא גם על חברות אמריקניות בבעלות של יהודים - במחאה על המלחמה בעזה ועל תמיכתן של ארה"ב ויהדות העולם במהלכי ישראל. החרם זכה לתהודה באתרי אינטרנט בבריטניה, בעיקר כאלה הקשורים למוסלמים ולאיסלאם, וכן במאמרים שפורסמו בעיתונות הבריטית. עם זאת, פשמינה הדגישה בפני גסטמן שהיא מחרימה את ישראל בלבד, ולא ציינה בלבד דבר על השתתפות בחרם נגד יהודים.

פשמינה אינה החברה הבריטית היחידה שהצטרפה לחרם בפועל: בשבוע שעבר הודיעה חברת התקשורת הבריטית פרידום-קול (FreedomCall), חברת תקשורת קטנה באנגליה, כי ביטלה התקשרות עם חברת מובייל מקס הישראלית עקב תקיפות ישראל בעזה.

"קיבלנו דוא"ל מהחברה הבריטית ובו היא מבטלת כל קשר איתנו או עם חברה ישראלית אחרת עקב ההפצצות של ישראל בעזה", אומר רענן כהן, מנכ"ל מובייל מקס, "המכתב נשלח על ידי מנכ"ל החברה הבריטית ריצ'ארד רמזי".

באתרים המוסלמים הבריטים הומלץ להחרים את החברות הבאות, שרובן מייצרות בישראל וכולן מוכרות מוצרים המיוצרים בישראל, ביניהן: AOL, קוקה-קולה, דלתא גליל, אסתי לאודר, ג'ונסון אנד ג'ונסון, מארקס אנד ספנסר, רבלון, סטארבקס, מקדונלדס, דנונה, דיסני, אי.בי.אם, קימברלי, נסטלה, נוקיה ואינטל.  

"הם שבויים בתעמולה של הצד הערבי"

"ניסיתי לשכנע את שולח המייל שהוא פשוט טועה", סיפר גרסטמן ל-ynet, "הם פשוט שבויים בתעמולה המוצלחת של הצד הערבי, ואני רוצה לסייע להסברה מהצד שלנו. הם רואים דברים דברים בצורה חד-צדדית וחד-מימדית. שאלתי אותו אם הוא מחרים תוצרת אמריקנית בגלל מה שהם עשו בעיראק או שהוא מחרים תוצרת פלסטינית בגלל שהם יורים טילים על גני ילדים בישראל. הוא לא כל כך ידע מה להגיד לי וענה תשובות די טיפשיות".

במייל ששלחה החברה לגרסטמן בחזרה נאמר לו: "הטלנו חרם על מדינות נוספות, כמו מיאנמר. אנחנו לא מזלזלים בסבל של הישראלים ומזדהים עם הקרבנות באשר הם, אבל החרם הוטל מתוך זעזוע ממספרם הגבוה של האזרחים שנהרגו בהתקפות ישראל. השאלה למה אנחנו לא מחרימים את ארצות הברית היא שאלה טובה שאין לי תשובה טובה בשבילה. בקשר לשאלה למה אנחנו לא מחרימים את עזה: לא החרמנו גם את עיראק ואפגניסטאן שפוצצו חיילים בריטיים".

החברה לא הגיבה לפניות חוזרות ונשנות של ynet. 

לא החרם הראשון

במהלך האינתיפאדה השניה הוטלו בבריטניה מספר חרמות על ישראל, במחאה על פעילות ישראל בשטחים, ביניהן חרם אקדמי שהטילה האקדמיה הבריטית על האוניברסיטאות בישראל, וחרם מסחרי שהטילו ארגוני העובדים בבריטניה. ארגוני עובדים בישראל הגיבו על החרם בחרם נגדי. לחרמות הייתה השפעה כלכלית מעטה מאוד, אף שהן הצליחו לפגוע גם בתדמיתה של ישראל וגם בתדמיתה של בריטניה. ממשלת בריטניה התנגדה לחרמות נגד ישראל בחריפות, וכולם בוטלו בסופו של דבר, בלחץ ציבורי ועם דעיכתה של האינתיפאדה.  

המידע הראשוני התקבל באימייל האדום