עובדי פרי גליל חסמו כביש: "מכת מוות לחצור"
בניסיון להציל את החברה פנו כמה גורמים לבעליה, והציעו לרכוש את הפעילות. בתמונה מצויים יעקב צ'סקלה, הבעלים של המתחרה פרי ניר, דודי עזרא מחברת נטו ומשקיעים אמריקנים. מחר יחליט בית המשפט אם למנות כונס קבוע
כ-100 מעובדי מפעל ויטה פרי גליל שבחצור הגלילית קיימו הבוקר (יום א') הפגנה סוערת חסמו את כביש 90 שבגליל העליון. זאת, במחאה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה למנות כונס נכסים זמני לחברה. העובדים חוששים שהמפעל ייסגר ויביא לפיטוריהם.
יושב ראש ועד העובדים, מוטי חזיזה, אמר כי "החלטת בית המשפט תביא לפיטורים של רבים מהעובדים במפעל. מדובר במכת מוות לחצור הגלילית".
יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות תרשיחא, שלמה בוחבוט, הגיע גם הוא להפגנה בחצור הגלילית, ואמר ל-ynet: "הפסקת אש הוכרזה בדרום, ובצפון מתחילה המלחמה על עתיד הכלכלה והחברה. זהו מפעל עוגן שסגירתו תהיה מכת מוות ליישוב כולו. יש כאן 300 איש בסכנת פיטורים ואני קורא לראש הממשלה ולשר האוצר לפעול מיידית בעניין על מנת למצוא פיתרון למפעל ולעובדים שנמצאים כאן שנים רבות וגם כך משתכרים רק שכר מינימום".
מגעים להצלת החברה: פרי ניר ודודי עזרא
חברת פרי ניר, שבבעלות יעקב צ'סקלה, ניהלה בשבועיים האחרונים מגעים עם הבנקים לרכישת השליטה בויטה פרי גליל שנקלעה לקשיים. המגעים נוהלו במשך שבועיים עם בנק לאומי ובנק דיסקונט, אולם הם נתקלים בקשיים מצד אביב אלגור, איאן דייוויס ואברהם בורג, בעלי השליטה הנוכחיים. קושי נוסף התעורר מכיוונה של הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, שרמזה כי ספק אם העסקה תאושר, מה שגרם להשהיית המו"מ.
פרי ניר, הפועלת בגליל התחתון ומתמחה בשימורי מלפפונים וזיתים וברסק עגבניות באריזת פלסטיק, רכשה בעבר את המתחרה מילוז, אולם הממונה על ההגבלים עצרה את העסקה. על פי המסתמן, הבנקים מעוניינים להמשיך להפעיל את החברה ולמכור אותה כעסק חי, ומשום כך גילו נכונות לעסקה עם צסקלה, שהציע לנהל את החברה ולרכוש אותה מאוחר יותר במחיר שעליו יוחלט. עם זאת, בעלי השליטה הנוכחיים אמרו כי הם מוכנים להתגמש במגעים עם הבנקים להשקעה משותפת שלהם ושל חקלאי הצפון, כדי להציל את ויטה פרי גליל.
פרי ניר אינה הגוף היחיד המתעניין בוויטה פרי גליל. ערב כניסתה של החברה להליך של כינוס נכסים, התקיימה פגישה בין בעלי החברה לבין רוכש פוטנציאלי אחר, ככל הנראה חברת נטו, באמצעות איש העסקים דודי עזרא.
שבוע קודם לכן פנתה לוויטה קבוצת משקיעים אמריקנים בשם פלטפורמה 770 סחר בינלאומי, בהצעה כי ישקיעו בוויטה כספים כדי לחלצה מהמשבר שאליו נקלעה. עוד נודע כי נציגי המשקיעים האמריקנים היו בקשר עם נציגי ויטה, הבנקים והמגדלים. עם זאת, מקבוצת המשקיעים נמסר כי ההתפתחויות האחרונות מציבות את אפשרות ההשקעה תחת סימן שאלה, שכן לא ברור מה יעלה בגורל החברה.
החקלאים מתנגדים להליך
בתוך כך נמשכים ההליכים המשפטיים נגד החברה. ארגון העל של המגדלים והחקלאים, שהם הספקים העיקריים של ויטה פרי גליל, יבקש מחר להצטרף להליך בעניינה ויתנגד לבקשת הבנקים לאומי ודיסקונט למנות לחברה כונס נכסים. מהלך זה של ארגון המגדלים ננקט לאחר שביום חמישי החליט בית המשפט המחוזי להיענות באופן חלקי לבקשת בנק לאומי ובנק דיסקונט, למנות לוויטה פרי גליל כונס נכסים זמני, שיורשה לתפוס מסמכי הנהלת חשבונות.
לטענת עו"ד ליאור דגן, המייצג את ארגון מגדלי הירקות וארגון עובדי הפאלחה, קיומו של המפעל תלוי בהם: "אנחנו הולכים לבקש להצטרף להליך הפירוק כצד, ולהתנגד לבקשת הכינוס של הבנקים", אמר דגן. לטענת המגדלים, הבקשה שהגישו הבנקים משרתת רק את טובתם שלהם ולא של כלל הנושים.
"מה שהם ביקשו זה כינוס נכסים, בעוד שמה שמתאים זה מסלול של הקפאת הליכים כדי להמשיך לקיים את ויטה פרי גליל כעסק חי", אמר דגן. לטענתו, מסלול זה הרבה יותר הגיוני, והוא יבטיח את המשך פרנסתן של 350 המשפחות התלויות בהמשך קיום המפעל.
בנוסף, השמיע עו"ד דגן ביקורת על התנהלותם של כונסי הנכסים הזמניים, עוה"ד עופר אטיאס ורון חכים, שאותם מינה בית המשפט המחוזי בחיפה ככונסי נכסים זמניים לצורך אכיפת שיעבודים שוטפים לטובת הבנקים. "לפי החלטת בית המשפט מיום חמישי", אמר דגן, "המינוי הוא רק כדי לתפוס את מסמכי הנהלת חשבונות של החברה. אבל הוא מתנהל כמו בעל בית, אומר לעובדים שלא יבואו לעבודה, והכל מבלי שיש לו סמכות לכך".
דגן הוסיף: "נדרוש מינוי נאמן במסגרת הקפאת הליכים, כי זה הדבר שיאפשר העסקה של עובדים וישמור על ערך החברה. זה נכון במיוחד לאור ההתעניינות הגדולה מאוד ברכישת החברה". מקורבים לויטה פרי גליל אף אמרו ל"כלכליסט" כי ויטה פרי גליל הוא מפעל רווחי, והוא הגיע למצב הזה בגלל מחנק אשראי, וכן כי כונס נכסים הוא משרתם של הבנקים, ומה שהבנקים מנסים לעשות זה להתעשר על הנושים הבלתי מובטחים.
לדברי עו"ד דגן, "אנחנו נעשה כל מאמץ כדי לשתף פעולה עם מתווה שבמסגרתו המפעל יימכר לרוכש פוטנציאלי כמה שיותר מהר כדי לשמר על ערכו כעסק חי, בכפוף לשמירה על הזכויות שלנו. למגדלים יש חובות בגובה כ־30 מיליון שקל, והם לא זרעו את התוצרת שתידרש למפעל בעוד כמה חודשים. למפעל אין זכות קיום בלעדינו, ולכן חשוב שיימצא פתרון בהקדם".
סערה בקופסת שימורים
לפני כשבועיים התקיימה פגישה בין נציגי הבנקים לוויטה. בפגישה הציגה ויטה תוכנית הבראה, אך אלה דרשו לבצע בה תיקונים. עוד בטרם הספיקה ויטה להציג את תיקוניה מיהרו הבנקים ביום חמישי האחרון ופנו לבית המשפט בבקשת הכינוס. בדיון שיתקיים מחר בבית המשפט המחוזי בחיפה במעמד שני הצדדים, תציג ויטה תוכנית הבראה כוללת ומתוקנת, כדי למנוע את המשך כינוס הנכסים של החברה.
ההתכתשות בין הבנקים, שהם נושיה המובטחים של ויטה לבין עובדי החברה ונושיה הבלתי מובטחים החלה ביום חמישי. אז הוגשה לביהמ"ש בחיפה בקשה דחופה למינוי כונס נכסים ליצרנית המזון. לטענת לאומי ודיסקונט, כבר עתה לוויטה פרי גליל חובות בסכומים של 160 מיליון שקל, מתוכם חוב של 10 מיליון שקל למדינה, בגין הלוואה שהעמידו למפעל.
עוד עולה מהבקשה, מנתונים שיש בידי הבנקים עולה כי לוויטה פרי גליל חובות נוספים בגובה 88 מיליון שקל לנושים בלתי מובטחים, מהם כ־40 מיליון לספקי התוצרת החקלאית וספקי האריזות.
מוויטה פרי גליל נמסר בתגובה: "כפי שפורסם, החקלאים, בעלי המניות ועובדי החברה הגישו הצעה להשקעת עשרות מיליוני שקלים בחברה, הצעה שאף לא זכתה לתגובת הבנקים. במקום זאת הם העדיפו לפנות לבית המשפט, לבקש כינוס נכסים במעמד צד אחד ולפגוע בעשרות חקלאים ובפרנסת מאות עובדים בגליל. הצעתנו בעינה עומדת, ואנו מקווים שבית המשפט, בניגוד לבנקים, יצטרף להצלת ויטה פרי גליל".
בא כוחם של בנק דיסקונט ובנק לאומי, עו"ד רון חכים, אמר בתגובה: "לגבי הטענה כי הבקשה משרתת רק את אינטרס הבנקים, הרי שהבקשה שהוגשה מטעם הבנקים מדברת בעד עצמה. התייחסות הבנקים לניסיונות ההבראה של המגדלים פורטה בהרחבה בבקשה, ומעבר לזה אין לי מה להוסיף. לגבי הטענה שלפיה חרגנו מהסמכות שניתנה לנו על ידי בית המשפט, כונסי הנכסים לא היו בשום מגע עם עובדי החברה, ובשום שלב לא הורו דבר לעובדים". עוד הוסיף עו"ד חכים כי "כל תפקידם של כונסי הנכסים הזמניים עד עתה התמצה בהעתקת מסמכי הנהלת החשבונות של החברה, בהתאם לצו שנתן בית המשפט".
בהכנת הידיעה השתתפו גולן חזני, איתי הר־אור ואורנה יפת, "כלכליסט". הידיעה המלאה התפרסמה ב"כלכליסט"