מודל מתמטי מוכיח: עדיף לא לשכב בדייט ראשון
מחקר חדש שנערך בבריטניה העלה שהנשים של הדורות הקודמים צדקו בכך שמשכו ככל האפשר את תקופת החיזור. חוקרים השתמשו במודל מתמטי כדי להראות שגברים טובים מוכנים לחכות זמן ממושך יותר עד לסקס ראשון עם מישהי
מחקר חדש שנערך בבריטניה העלה שהנשים של הדורות הקודמים צדקו בכך שמשכו ככל האפשר את תקופת החיזור. חוקרים השתמשו במודל מתמטי כדי להראות שגברים אמינים יותר מוכנים לחכות זמן ממושך יותר עד לקיום יחסי מין עם מישהי בפעם הראשונה. ממצאי המחקר התפרסמו ב-Journal of Theoretical Biology.
המחקר משתמש בתיאוריית המשחקים כדי לנתח התנהגות אסטרטגית של זכרים ונקבות אלה כלפי אלה במשחק החיזור. המודל המתמטי בודק זכר ונקבה במצב של חיזור למשך פרק זמן בלתי מוגדר, והמשחק מסתיים כאשר צד אחד פורש, או כאשר הנקבה מקבלת את הזכר בתור בן זוג. המודל מניח שהזכר הוא "טוב" או "רע" מנקודת המבט של הנקבה, בהתאם למצבו או לנכונותו לדאוג לצאצאים לאחר ההזדווגות. הנקבה מקבלת גמול חיובי מהזדווגות אם הזכר או "טוב" וגמול שלילי אם הזכור הוא "רע", לכן יש לה אינטרס להשיג מידע לגבי הטיפוס של הגבר, כדי להימנע מהזדווגות עם זכר "רע". לעומת זאת, הזכר מקבל גמול חיובי מהזדווגות עם כל נקבה (אם כי יש לו גמול גבוה יותר אם הוא נחשב זכר "טוב").
פרופסור רוברט סיימור מקולג' יוניברסיטי בלונדון, שיצר את המודל המתמטי, אומר: "חיזור ארוך יותר עוזר לנקבה להשיג מידע על אודות הזכר. בכך שהיא דוחה את ההזדווגות, היא מפחיתה את הסיכויים להתחבר עם זכר בלתי מוצלח. הנכונות של הזכר לחזר במשך זמן רב היא סימן לכך שהוא כנראה זכר מוצלח. חיזור ממושך הוא המחיר שמשלמים תמורת הגברת הסיכוי לכך שההזדווגות, אם אכן תתרחש, תהיה שידוך הרמוני, שיועיל לשני הצדדים. זה אולי מסביר את הדעה הרווחת, שעדיף לאשה לא לשכב עם גבר בדייט הראשון".
למה אנשים וחיות אחרות לא מזרזים את העניינים?
לדברי פרופ' סיימור, "החיזור האנושי כרוך בשורה של ארוחות ערב, יציאות לקולנוע ובילויים אחרים, שנמשכים חודשים או אפילו שנים. צד אחד - לעיתים קרובות זה הזכר - עשוי לשאת ברוב העלות הכספית, אבל שני הצדדים משקיעים כמות ניכרת של זמן, שניתן היה להשקיע בפעולות פרודוקטיביות אחרות. למה אנשים וחיות אחרות לא מזרזים את העניינים כדי לקצץ במחירים האלה? דומה שהתשובה היא שחיזור ממושך מאפשר לנקבה להשיג מידע על אודות הזכר.
ד"ר פיטר סוזו, מבית הספר לרפואה וורוויק וממרכז LSE לפילוסופיה ולמדעי הטבע והחברה, שעזר לבנות את המודל המתמטי, הזהיר שהאסטרטגיה הזאת אינה חסינה בפני טעויות, שכן אי אפשר לדעת אם הזכר טוב או רע רק לפי הופעתו החיצונית.
"הבעיה האסטרטגית שניצבת לפני הנקבה היא כיצד לנפות את הזכרים הגרועים, וכאן נכנס לתמונה החיזור הממושך. ההנחה היא שהזכר תמיד רוצה להזדווג עם הנקבה, אבל זכר מוצלח יהיה יותר מוכן לשלם את המחיר של חיזור ממושך כדי לתבוע לעצמו את הפרס, ההזדווגות. האסטרטגיה של הנקבה היא פשרה בין סיכון גבוה יותר להזדווג עם זכר גרוע אם תקיים יחסי מין מהר מדי לבין הצורך לחכות. בגלל הפשרה הזאת, עדיין יש סיכון מסוים שהיא תזדווג בסופו של דבר עם זכר בלתי מתאים. היא לא יכולה לבטל לחלוטין את הסיכון הזה, אלא אם כן תחליט לוותר לגמרי על הזדווגות", אמר.
