שתף קטע נבחר
 

שדה הגז תמר: חדשות טובות, לא רק לכלכלה

גילוין של עתודות הגז הגדולות בשדה תמר 1, פותח חלון הזדמנויות ליזמים הישראליים שמאחוריו ולמשק הישראלי בכלל - אפילו בימי המשבר הכלכלי הקשים, אך ייתכן שרשימת המרוויחים תהפוך ארוכה אף יותר

יוסי פריצקי, מי שהיה שר התשתיות בממשלת ישראל, קיבל אתמול (א') באנחת רווחה את בשורת גילוי שדה הגז הטבעי תמר 1 מול חיפה. "יש אלוהים", אמר על הנכס האסטרטגי שנפל בחלקה שי ישראל כמתת משמיים, שביכולתו לספק את צורכי המשק במשך 20-15 שנה. החדשות מגשימות את תוכניתו להשתחרר מהתלות בגז המצרי, שאיננה נקייה מסיכונים פוליטיים.

 

אך פריצקי לא השלים את התוכנית. הוא הודח מהממשלה בעיצומם של מאמציו להתקשר עם ספק גדול נוסף - חברת בריטיש-גז, שקיבלה זיכיון לפתח את שדה הגז מול חופי רצועת עזה. הוא עדיין מאמין כי נימוקי ההדחה הסתירו את מניעיה: לטרפד את מאמציו. ראש הממשלה אריאל שרון חשש שכסף ישראלי יגיע לקופת הטרור וקבוצת מרחב, שבאמצעותה התקבל הגז המצרי, היתה עלולה לאבד את מעמדה כספק עיקרי.

 

שטח הזיכיון של בריטיש גז נושק לשדה הגז הישראלי מול אשדוד, וחברת ים-תטיס מפיקה משם את הגז לחברת החשמל. המגעים עם החברה הבריטית חודשו לאחר סיום כהונתו של שרון כראש הממשלה. הם נמשכו גם בשנתיים האחרונות למרות המשבר עם החמאס, המצור על עזה, והסיכון הפוליטי הגבוה יותר מהתלות במצרים.

 

מבצע עופרת יצוקה טרף את הקלפים ואולי מסכן גם את ההתקשרות עם מצרים, ולפיכך, שדה תמר הוא חדשות טובות במזרח התיכון, בו אין לדעת מה ילד יום, כמו גם על רקע המשבר שחסם באחרונה את זרימת הגז הרוסי למתקני ההסקה של מדינות מזרח אירופה הקופאות בשיא החורף. רוסיה סגרה את הברז לאוקראינה בקטע הצינור שעובר בתחומה בגלל מתיחות פוליטית, והאחרונה ניצלה את ההזדמנות לסחוט לעצמה עוד הנחות במחיר הגז.

 

את ישראל תפסו הסלמת הביטחון סביב עזה וסכנת הצינון ביחסים עם מצרים, בעיצומה של התקדמות מיזם המעבר של המשק לגז טבעי.

 

את המיזם מובילה החברה הממשלתית "נתיבי גז טבעי". היא הוקמה לפני מספר שנים להנחה והפעלה של מוביל הגז הארצי. הממשלה נכנסה לעסק בלית ברירה, לאחר כשלון המכרז הבינלאומי לבחירת היזמים הפרטיים שנועדו לבצע את המיזם. פתח המוביל נקבע באשדוד, וכיום הוא ניזון מקידוח-ים תטיס ומצינור הגז המצרי מאל-עריש.

 

תוואי המוביל מתפתל דרומה, מזרחה וצפונה. קצותיו אמורים להגיע למפעלי ים המלח ולאזור התעשייה במפרץ חיפה. בדרך הוא מתוכנן להתחבר אל אזורי התעשייה במרכז הארץ. לעתיד הרחוק מתוכננת רשת של מסעפים שתגיע לכל בית, אך הקמת המוביל איננה חלקה - יש בעיות בהשלמת הקטעים הצפוני והדרומי.

 

במיזם מושקע כסף ממשלתי במאות מיליוני שקלים. במציאות הביטחונית השבירה, התוכנית השאפתנית לתועלת המשק והסביבה עלולה כל רגע להפוך לפיל לבן. אסור לה להתבסס על מקור אספקה חיצוני ללא חלופות שתלוי במצבי רוח פוליטיים.

 

מוקדם לברך את המוגמר

לפי שעה, שדה תמר הוא רק תקוות האנרגיה הגדולה של ישראל, אבל מוקדם לברך את המוגמר ולחגוג עליו. כדי שיספק את כל צורכי ישראל, צריכים לקדוח בלב ים בארות נוספות בעומק של קילומטרים, ולחבר אותן עם מפרץ חיפה בצינור תת-ימי לאורך 90 קילומטרים. כל זה מחייב השקעה של מיליארדי דולרים שלא ניתן לגייס מהיום למחר.

 

בינתיים, ליתר ביטחון, חברת החשמל לא זנחה את התוכנית להקים תחנת כוח נוספת בדרום המונעת בפחם. התחנות בדרום ובקיסריה ניזונו מקידוח ים-תטיס ובהמשך גם מהגז המצרי. אבל לאחרונה הוגדלה כמות הגז מהבאר הישראלית, אלא שמאגר ים-תטיס מוגבל, ובעתיד יוכל לשמש עתודה לשדה תמר הגדול ממנו פי 4-3.

 

שדה תמר פותח חלון הזדמנויות ליזמים הישראליים שמאחוריו ולמשק הישראלי בכלל בגיוס המקורות לפיתוחו. בשוק ההון העולמי זו יכולה להיות השקעה טובה גם למי שנפגעו במשבר הפיננסי, אפילו אם לא מובטחות להם תשואות מרשימות מראש. לסיוע הממשלתי שמור כאן תפקיד מפתח בהפיכת האופציה לנכס בהקדם האפשרי.

 

ככל שיתקדם פיתוח השדה, יכול להיות לו גם ערך מוסף פוליטי מקומי. עד שתתחיל ההפקה הגדולה, עצם כניסתו המפתיעה של המתחרה הישראלי הגדול לשוק הגז האזורי עשויה לחולל מפנה, כמו בכל ענף שנקלע לתחרות עסקית.

 

לספקי הגז המצריים יהיה כדאי להדק את הקשר העסקי עם ישראל במשנה יציבות. גם הפלסטינים ברצועה הרעבה להשקעות, יכולים לשחק תפקיד. האם אפשר לפנטז עליהם שיחזירו לתמונה את בריטיש גז, ימריצו אותה להתחיל בקידוחים מול עזה ולהחיות את המגעים עם הלקוח הזמין שמעבר לפינה, ולשם שינוי - כמבוא לשלום כלכלי?

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום אילוסטרציה
צילום: AFP
מומלצים