ב-32% מהחברות הממשלתיות יש חריגות שכר
מדו"ח שפרסם הממונה על השכר באוצר עולה כי ב-25% מהרשויות המקומיות וב-43% מהגופים הנתמכים על ידי הממשלה קיימות חריגות שכר. מי בראש? קופות החולים והמוסדות להשכלה גבוהה
ב-20 אחוז מהגופים הציבוריים ואלה הנתמכים מתקציב המדינה, נמצאו חריגות לכאורה ממסגרת ההוצאות לשכר המותרות להם. כך קובע הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, בדו"ח השנתי שלו אשר הוגש היום (ד') לכנסת. הדו"ח מסכם את ביקורת הממונה ב-2007 ואת פעולות יחידת האכיפה שלו ב-2008.
לפני שהוקמה יחידת האכיפה היו חריגות שכר ב-62 אחוז בגופים הנ"ל ותוצאת הפיקוח הפחיתה את היקף הגופים החורגים בשני שלישים. עם זאת מציין לוין כי המאבק אמנם נושא פירות, אבל "עדיין קיים שיעור גבוה של חריגות שכר לכאורה בגופים אלה".
מנהל יחידת האכיפה, שמואל נחמני, מציין כי הסכם השכר שנחתם עם בנק ישראל בשנה שעברה הביא לחיסכון משוער של כ-100 מיליון שקל, אשר טרם הובא בחשבון השנתי. במהלך השנה קיבל הממונה למעלה ממאה החלטות, שמשמעותן הפחתה ניכרת בשכר ובפנסיה לאלפי עובדים וגמלאים.
לוין מדגיש כי החריגות נמצאו ב-32% מהחברות הממשלתיות, ב-25% מהרשויות המקומיות וב-43% מהגופים הנתמכים, בעיקר בקופות החולים ובמוסדות להשכלה גבוהה.
ליגת העל של השכר
באיזו קופ"ח משתכרים 80 אלף שקל בחודש?
צבי לביא
דו"ח השכר במגזר הציבורי חושף: מנכ"ל קופ"ח מאוחדת השתכר אשתקד 80 אלף שקלים בחודש, בכיר בכללית השתכר 78 אלף שקלים בחודש, בכיר בבנק ישראל השתכר 74 אלף שקל, ושני נתבים בנמל אשדוד השתכרו 67 אלף שקל
לוין מציין כי תוצאות האכיפה נגד החריגות חסכו לקופת הציבור בשנה שעברה כ-50 מיליון שקל. מאז הקמת היחידה לפני עשר שנים הצטבר החיסכון לכ-4 מיליארד שקל, כולל החיסכון האקטוארי הנובע מההפחתות בשכר הקובע לפנסיה. "פרסום הנתונים מבטיח שקיפות של תנאי השכר במגזר הציבורי כתרומה לטוהר ההליכים, לרכישת אמון הציבור וליכולת הגופים להתנהל באיזון תקציבי", אומר לוין.
הפיקוח והאכיפה נעשים בעקבות תיקון בחוק יסודות התקציב, הקובע כי גוף ציבורי מתוקצב וגוף נתמך לא ישלמו תוספות שכר ותנאי עבודה ופרישה מעבר לנהוג בשירות המדינה, אלא באישור שר האוצר. מכוח תיקון זה מפקח הממונה על כ-700 גופים החולשים על כ-300 אלף עובדים ו-400 אלף גמלאים. עלויות כל תשלומי השכר והפנסיה ב-2007 עמדו על כ-44 מיליארד שקל.
האוצר:
שכר המורים עלה ב-2007 בכ-16%
יאיר חסון
דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה: השכר הממוצע של עובדי ההוראה עמד ב-2007 על 8,522 שקלים. הממונה על השכר: ניכרת עלייה בשכר עובדי ההוראה עם יישום הרפורמה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה: 11,880 שקלים
בנוסף היו הפחתות שכר ברשויות המקומיות, שנעשו בהסכמה ללא החלטת הממונה, בהתאם להסכם קיבוצי שהסדיר את הטיפול בחריגות השכר בשלטון המקומי. במסגרת זו עיריית אילת היא השיאנית מקרב 30 רשויות מקומיות. זו נדרשה להשיב לקופת המדינה 3.4 מיליון שקל ששולמו בניגוד לחוק בשל חריגות שכר בשנים קודמות, כשהחיסכון השוטף והאקטוארי הסתכם בכ-19 מיליון שקל. ברשויות אחרות הסתכמו ההפחתות בסדרי גודל של עשרות ומאות אלפי שקלים.
על הכוונת: ההשכלה הגבוהה וחברת החשמל
הדו"ח מגלה בין השאר תביעה המשפטית שהגיש עוזי וכסלר, מי שהיה מ"מ מנכ"ל תאגיד המים והביוב שליד עיריית ירושלים, לשלם לו שכר, פיצויי פיטורין מוגדלים והוצאות נלוות. הדירקטוריון דחה את תביעתו בגיבוי הממונה על השכר, בנימוק שהתובע התנדב לתפקיד. בית הדין לעבודה קבע שהדירקטוריון והממונה פעלו כדין.
נחמני מגלה כי בימים אלה מוקמת באגף הממונה על השכר יחידת חקירות שתאפשר העמדה לדין משמעתי של בעלי התפקידים שאישרו חריגות שכר בניגוד להוראות. היחידה תעסיק שלושה חוקרים ופרקליט אחד לאיסוף הראיות ותיעזר בשמונה רואי חשבון חיצוניים שגויסו למשימה. מחציתם כבר נכנסו לפעולה.
השנה תתמקד האכיפה במוסדות להשכלה גבוהה ובחברת החשמל. הדו"ח מציין כי בחמש אוניברסיטאות (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע ובר-אילן) החריגות בשכר נמשכות באופן רצוף מ-2004. לגבי חברת החשמל, הממונה כבר הוציא בימים אלה דרישה לביטול הטבות חריגות אצל כ-7,000 עובדים וכ-3,000 גמלאים בהיקף 350 מיליון שקל בשנה.
חריגות במוסדות להשכלה גבוהה
צילום: צביקה טישלר
מומלצים
