הורדת הריבית לא מחייבת את הבנקים
הזרקור החזק שמכוון בנק ישראל אל הבנקים כדי לאותת על כיוון המגמה לא גורם להם אפילו למצמץ. הכלכלן הראשי של מיטב: "אין תוקף ממשי להחלטות הריבית של בנק ישראל, למעט האמירה לבנקים שיוכלו לקבל כסף יותר בזול"
בנק ישראל הוריד את הריבית אתמול לשפל היסטורי חדש של 1%, בהמשך למגמת הורדת ריבית שנמשכת כבר כמה חודשים. אך נראה שהמהלכים הדרמטיים הללו אינם נקלטים בשטח. הזרקור רב העוצמה שבו משתמש הבנק המרכזי כדי לאותת לבנקים לאן צריכה המגמה לפנות מעתה בקושי גורם להם למצמץ.
- "אנחנו כבר יודעים שהבנקים לא יורידו ריביות"
בחלק לא קטן מהורדות הריבית האחרונות, הבנקים הגיבו בהורדת הריבית שהם גובים מהלקוחות באופן חלקי בלבד, ובמקרים מסויימים הריבית אף עלתה. איך זה יתכן? מה התוקף של הורדות הריבית שמבצע בנק ישראל? האם ניתן לכפות על הבנקים צעד דומה? ועל מי בכלל משפיעה הורדת הריבית?
רבים מלקוחות הבנקים יצטערו לשמוע שהורדות הריבית שמבצע בנק ישראל אינן מחייבות אף אחד. בנק הוא מתווך פיננסי, שגוזר קופון מהתיווך. בדומה לחלפן כספים, שקונה דולרים בזול ומוכר ביוקר, המתווך הפיננסי לוקח פער קבוע – כלומר, הוא תמיד יקנה, למשל, בחמש אגורות פחות וימכור בחמש אגורות יותר, ללא קשר לשער.
אנו מצפים לראות תהליך דומה בבנקים המסחריים, שלווים כסף מהבנק המרכזי על פי גובה הריבית שהוא מפרסם. כשהלקוח מפקיד כסף בבנק מסחרי, הוא מקבל על החיסכון שלו פחות מהריבית של בנק ישראל. כשהלקוח רוצה לקחת הלוואה - הוא משלם יותר.
כשבנק ישראל משנה את גובה הריבית, המרווח הפיננסי שהבנק לוקח - הפער בין הריבית שהוא נותן על פיקדונות לבין הריבית שהוא לוקח על הלוואות - ישתנה גם הוא.
הורדת ריבית ללקוח מגדילה תחרות
בשוק רגיל שמתנהל בצורה תקינה , ברגע שבנק ישראל מוריד את הריבית אז הבנקים מורידים בשיעור דומה, פחות או יותר, את הריבית על הפיקדונות וגם את הריבית על ההלוואות. דבר זה מאפשר להם להגדיל את התחרות באמצעות מתן ריבית נמוכה יותר ללקוח. זאת, מבלי לפגוע ברווח, שלא משתנה, מאחר והבנק מקבל את אותו אחוז שקיבל קודם.
הבעיה היא שהבנקים לא חייבים לעשות את זה, והם מוצאים תירוצים שונים כדי לא לגלגל את הורדת הריבית לפתחו של הלקוח. בבנקים טוענים שהמצב הכלכלי הוביל לעלייה ברמת הסיכון של הלקוח, וקיים חשש שההלוואות לא יוחזרו. הריבית מגלמת, בין היתר, את הסיכון הטמון באי החזר הלוואה. כך מעבירים הבנקים את הלקוחות שבעה מדורי גיהינום עד לקבלת האישור להלוואה, שאותה יקבלו בריבית גבוהה יותר, כי, כאמור, הבנק חושש לחוסן הפיננסי של הלקוח.
"הבנקים רוצים פרמיית סיכון גבוהה יותר, ולמעשה לא מעבירים את ההטבה בריבית ללקוחות", אומר רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב.
לוקחי המשכנתאות מרוויחים
אז מי בכל זאת נהנה מהורדת הריבית? לדברי אייכל, הורדת הריבית משפיעה באופן ישיר על מי שיש לו הלוואה בריבית משתנה, כלומר נקובת פריים (1.5% מעל הריבית הרשמית של בנק ישראל). כך לדוגמא, לקוח שלקח משכנתא צמודה לפריים ייהנה באופן אוטומטי מהורדת הריבית.
"אין תוקף ממשי להחלטות הריבית של בנק ישראל, למעט האמירה לבנקים שיוכלו לקבל כסף יותר בזול", אומר אייכל. לדבריו, אפילו במקרים בהם ניסו לחייב את הבנקים לחתום על כך שיעבירו את ההטבה גם ללקוחות, כמו שנעשה בארה"ב, התברר שהבנקים תמיד ימצאו בעיות בלווים ולכן לא ילוו להם. "הבירוקרטיה יכולה לגמור את כל הסיפור. יש דרכים להקשות על הבנקים אבל אתה לא יכול להכריח את הבנק אם הוא לא רוצה", אמר אייכל.
יש לציין כי כדי לעקוף את הבעיתיות הזו הוקמו לאחרונה קרנות בערבות מדינה שיתנו אשראי - אם שינוי הריבית היה מספיק, לא היו עושים את זה.
למרות של"נשק" הריבית הלכה למעשה אין הרבה משמעות, בוודאי ברמת ריביות כזו, יש לו בכל זאת אמירה מסוימת בהיבט בינלאומי. "כשחברות הדירוג הבינלאומיות רואות שהנגיד התרוצץ והיה מאד אקטיבי ורץ להוריד את הריבית, שלשער החליפין לא קרה משהו דרמטי, אז הם ישבחו את בנק ישראל שעשה מהלכים חיוביים. אבל ההשפעה הלכה למעשה של המהלכים הללו, מבינים כולם שהיא מוגבלת".
לפנייה לכתב/ת 
