האוצר: ניהול משק המים "בזבזני ולא אחראי"
רכז תחום המים באגף התקציבים באוצר תוקף את רשות המים וטוען שאינה שומרת על המשאב היקר. הוא תוקף גם את הרשויות המקומיות וטוען שמחיר המים שגבו עודד בזבוז. מומחה סביבה: שינויים מבניים ברשות נעשו רק לכאורה; הניהול "יהיר ואדיש" ויש במערכת "חסמים אנושיים"
מומחים רבים שהעידו בפני הוועדה הפנו אצבע מאשימה כלפי האוצר שמנע תקציבים למתקני התפלה בניגוד להחלטת הממשלה, והביא את משק המים למצב בו הוא שרוי כיום. האוצר בחר שלא להתגונן אלא לתקוף - את רשות המים, את הרשויות המקומיות, את מרכז השלטון המקומי - ובעקיפין את ציבור הצרכנים שלא שמרו על המשאב היקר.
"רשויות מקומיות קונות את המים מחברת 'מקורות' ומוכרות אותם לאזרחים בתעריף שונה", נכתב בנייר העמדה. הטענה שהעלו באוצר היא שהרשויות התעלמו מעלות המים הריאלית ומכרו את המים במחיר הרכישה, דבר שעודד לדבריהם ביזבוז מים, ולא שיקף את עלותם האמיתית". באוצר טוענים כי עלות המים למשתמש הביתי נמוכה מדי, והמחיר הנמוך עבור השקיית גינון פרטי וציבורי גרמו גם הם לבזבוז רב.
עוד על משבר המים:
- מים אין - כסף למתקני התפלה ניידים כנראה יש
- איך קרה שהפיתרון למשבר המים נמצא דווקא במקלחת שלנו?
- השר שמחון: המדינה נוהגת כחנווני בנושא המים
- מדוע אין מים? בן אליעזר מאשים את כולם
באוצר טוענים עוד כי הרשויות המקומיות גבו מהצרכנים הכנסות אך ניהלו אותם באופן לקוי, והכספים לא שימשו להשקעה במערכת המים העירונית אלא לשימושים אחרים. לטענת האוצר, הזנחת תשתית המים הובילה לזיהום מקורות מים במי ביוב ולאיבוד של עשרות מיליוני מ"ק בשנה למשק המים.
באוצר מאשימים גם את רשות המים בניהול לקוי של קידוחים פרטיים, שהביאו לשאיבת יתר מהאוויפרים.
ומה מציעים באוצר לעשות? בטווח המיידי הם מציעים לבצע קידוח ליד קיבוץ שמיר שיספק כ-10 מיליון קוב למערכת כבר השנה. עוד הם מציעים להקצות תקציב לטיוב בארות מים שזוהמו ולבצע פעולות למניעת שאיבת יתר מהכנרת. הם מדברים על תקציב של 915 מיליון שקלים להקמת מפעלים לטיהור קולחין (לשימוש חקלאי), ו-150 מיליון שקלים נוספים של השקעה בתשתיות. סעיף מרכזי בהצעות האוצר היא הרפורמה במשק המים, ועידוד הקמת תאגידי מים וביוב עירוניים.
מומחה: הניהול "יהיר ואדיש"
בהמשך העיד בפני הוועדה אהוד לשם, לשעבר מהנדס בריאות סביבתית של מחוז מרכז במשרד הבריאות. לשם תקף בחריפות את אוזלת ידה של המערכת – בפרט זו של רשות המים ומשרד הבריאות.
בנייר העמדה ששלח מבעוד מועד לוועדה אמר לשם כי שינויים מבניים ברשות המים נעשו רק לכאורה: "כולם ידעו, כולם כתבו, כולם דיברו, אך שום דבר משמעותי לא נעשה בפועל, חוץ מהחלפת השם של הגוף האחראי לכישלון - מ'נציבות המים' ל'רשות למים'".
הוא טען כי פוליטיזציה של המערכת, מינוי אנשים לא ראויים והעדר השינויים המבניים יצרו ניהול "יהיר ואדיש" של הרשות ומשרד הבריאות, והם אחראים לדבריו לכשלון המהדהד. הוא ציין כי המערכת סובלת מ"מגיפת ביורוקרטיה" ומ"חסמים אנושיים... מדיניות משק המים במדינה מתנהלת כאילו ישנן שתי מדינות: רשות המים ומשרד הבריאות. ניהול המדינה הוא כניהול של ועד קהילה; ניהול משק המים לא מתנהל אחרת".
טובעים בביורוקרטיה
לשם לא רק האשים אלא סיפק דוגמאות לעיכובים וסחבת מצד רשות המים ומשרד הבריאות, שמנעו מהלכי חיסכון במים. כך למשל סיפר על חבר מושב בני ציון שביקש - כמו שנוהגים שכניו - להשקות את חלקתו במי קולחין במקום במים שפירים. לצורך כך היה דרוש להניח צינור של כמה מאות מטרים, והמושבניב הציע לממן את הנחתו.
לדברי לשם, המושבניק פנה למשרד הבריאות באוקטובר 2006 ועבר מסכת טירטורים, השפלות ומשיכת זמן. לדבריו, רק בדצמבר 2008, לאחר שהגיש עתירה לבג"צ – התאפשרה הפעולה.
לשם מנה עוד מספר דוגמאות דומות של כשלים ועיכובים בתוכניות לשימור מים שפירים ובארות במגזר הערבי, וסחבת בכל הקשור לאפשרות לנצל מים אפורים (מי כיורים ומקלחת) לשימוש סניטרי ביתי. "לצערי כנראה אין מנוס וצריך להחליף את ההנהגה הכושלת של משק המים ולרכז את כל הסמכויות, כולל אלו שבידי משרד הבריאות במקום אחד ותחת מינהל ראוי", סיכם.
לפנייה לכתב/ת 
