המוצרים שהיו ואינם עוד - שלב ההסברים
למה באמת השתנה הטעם של המקופלת? יש סיכוי להחזיר את קינלי, נשיקולדה, רינגו ושאר חבריהם האבודים ממדף הנוסטלגיה המתוקה-מלוחה? בעקבות מבול השאלות של גולשי ynet פנינו למנהלי השיווק הרלבנטים וקיבלנו שלל סיבות להורדת מוצרים, או לשינוי דרסטי בטעמם או בריחם. עוד לא אבדה תקוותנו
חשבנו שאנחנו לבדנו בכמיהתנו למוצרים שהיו ואינם עוד, אבל יותר מ-1,500 טוקבקים הוכיחו שתחושת הבדידות ההיא היתה אשליה.
התגובות הרבות, המעניינות, המושקעות והמצחיקות לכתבת המוצרים הנוסטלגיים שפורסמה ב-ynet צרכנות בסוף השבוע שעבר דרשו בירור על פשר ההיעלמות, ואולי אף נקיטת פעולה להשבת המוצרים שפסו מעולמנו במשך השנים. נענינו בשמחה לקריאה.
החלטנו לפנות לנציגי החברות הגונזות, וגילינו שחלקם מוכנים להחזיר מוצרים. אחרים הסבירו שהמוצר קיים, רק בשינוי אדרת, ואחרים כבר הקימו אי-אלו מוצרים מרבצם.
אבל לפני הכל כל פנינו להילה מדינה, אחת מאותם צרכנים שדורשים לראות את המוצרים שאהבו בחזרה על המדפים.
"הפייבוריט שלי זה מוס טנא. המון אנשים זוכרים את המוס הזה", אמרה לנו מדינה, בת 27 מקרית-ים.
"קראתי את הכתבה, ראיתי את הכמות העצומה של התגובות, ואמרתי שחייבים לעשות משהו. חלק מהתגובות קראו להקים קבוצה בפייסבוק, וזה מה שעשיתי, במטרה שכל מי שהגיב ב-ynet יגיע לקבוצה. אם תהיה כמות מספקת, יהיה אפשר לפנות לאחת או ליותר מהחברות. זה אפשרי - בסך הכל זה יקדם גם את המטרה שלנו, וגם את המכירות של אותה חברה".
מה רע בחדשנות?
"סבבה, תחדשו - אבל תשאירו את הישן. את הטעם של קורנפלקס עוגי שינו לגמרי, ושינו את ביצת קינדר. אני זוכרת את הקבוקים השחומים והפריכים, את שמפו פלקס שנעלם, את נשיקולדה ואת ביסלי טאקו.
"בטוח שהמרשמים למוס טנא רשומים איפשהו. הכל אפשרי אם יש דרישה. את זיפ אולי לא יחזירו, כי אולי הוא לא בריאותי לילדי ישראל, אבל שאר הדברים לא מזיקים. השלב הבא הוא עצומה".
טוקבקים רבים נימקו בפירוט רב מדוע ח-י-י-ב-י-ם להחזיר את הנשיקולדה
"רק החזקים שורדים"
מי שלוקח באופן אישי את לכתם של מוצרים בטרם עת הוא חיים פלגי, שמשמש כבר 22 שנה טכנולוג שוקולד בעלית.פלגי חבר בצוותים שפיתחו, בין השאר, את פסק זמן, ביג בייט ופרה ביסקוויט. אולי הוא ידע לאן נעלמו טייגר, ריגולטו, ג'מייקה, טורינו, שוקו ביס, דני שובבני, כיפכף שוקולד תפוז, קיוסק, אוסקר והטעם המקורי של המקופלת.
"גם אני מתגעגע לשוקו ביס", הצהיר פלגי בראשית השיחה עם ynet. "הייתי מעורב בפיתוח טעמים שלו. אהבתי מאוד גם את דני שובבני. זה עזר לי? לא. כל הזמן פונים אלי בגעגועים למוצרים. אבל חייבים להסתכל נכוחה לאמת: גם מוצר שאני אוהב אישית, ומבחינה שיווקית של חדשנות וגיוון מחליטים שהוא צריך לרדת - מטבע הדברים זה דינם של מוצרים. השיווק הוא נציגו של הצרכן עלי המפעל".
מדוע טעם המקופלת השתנה?
"כי החברה משנה את הציוד במשך השנים. פעם התהליך של המקופלת היה מאוד ידני, וייתכן שהמגע הידני נתן את אותותיו בטעם. אבל לא בטוח שהטעם השתנה; יתכן שמשהו בחוויית הטעם השתנה. אנחנו מקפידים מאוד לא לשנות מתכונים, ומשתדלים כמה שיותר להישאר ולהיצמד למקור. אני מאמין ששמרנו על האופי של המקופלת לאורך השנים".
מה יכול לחזור?
"הרוב יכולים לחזור. מי שלא זה הריגולטו, כי הציוד הזה האחראי על יצירת אותו פרלין כבר לא קיים אצלנו. גם הטכנולוגיה של מסטיקים בעטיפות נייר לא קיימת אצלנו יותר".
למה ירד הפרה הלבן עם העוגיות?
"הטעם מיצה עצמו ורוצים לגוון. לעומתו, את שוקולד פרה סוכריות מתפוצצות פיתחנו כמהדורה מוגבלת למילניום, ועכשיו כבר 2009. זו אבולוציה, רק החזקים שורדים".
יש גם חזקים שחוזרים.
"החזירו את מסטיק 'עלמה' לכבוד שנת ה-60 למדינה, בעקבות פניות צרכנים. ולמרות שהוא בלי סוכר, זה אותו טעם, ומי כמונו יכולים להעיד על כך".
היה היה שוקולד טעים ופופולארי. טורינו
מי לא היה לוגם עכשיו בשלוק אחד קינלי מבקבוק זכוכית?
שימוש בשם מותג נושן כעטיפה נוסטלגית למוצר חדשני קיים גם בחברה המרכזית למשקאות, שב-1998 החליטה להכחיד את קינלי ולהחליפו בפאנטה.
"המותג עדיין קיים, חי ובועט", אמר פול סולומון, דובר החברה. "השקנו לפני כמה חודשים סדרת משקאות מוגז עדין חדשה".
הקשר בין מוגז עדין לקינלי הזכור לטוב קלוש ביותר. הבועות בקינלי היו מן התוקפניות שהיו כאן, אבל לפי קוקה קולה, זמנן עבר. כשהקינלי הלך, הלכו עמו בועותיו וטעמו העז.
אתה לא יכול לומר לי שקינלי לא היה פופולרי.
"היה מאוד פופולרי. אבל פאנטה הוא מותג בינלאומי עם הרבה מאוד נכסים".
העלמתם את המשקה, ובכל זאת קימבקתם את המותג.
"המשקה החדש מיועד לבני 35 פלוס, שגדלו על קינלי, וגילינו שיש להם געגוע אליו. אז נתנו להם את הקינלי שמתאים להיום - משקה פחות מוגז עם פחות קלוריות, ועם תוספת ויטמינים".
גם עם טעם האורנג' היה כיף להיות צמא. קינלי
"החזירו לנו את ריח הוואי הקודם!"
טיעונים בדבר שיפור מוצר שמענו גם כשפנינו להנקל סוד. לפני 20 שנה הגיח מרכך הוואי אל שיערנו, ולפני כ-10 שנים הוא שינה את ריחו. דבורה ניר, מנהלת השיווק של הנקל סוד, היתה שם כשזה קרה."שיפרנו את הנוסחה. עובדה שרוב הצרכנים לא שמו לב לשינוי בריח", טענה ניר בפני, ואני טענתי, ובתוקף, שהריח שונה בתכלית השינוי. בסופו של דבר הודתה ניר: "יש בו מינון ריח יותר מודרני, אבל כמעט זהה למקור. זה לא ששינינו את הריח, הפורמולה ששודרגה הוסיפה אלמנט לריח".
באופן אישי, האלמנט הזה גרם לי לעבור למרכך "נקה 7" שלו יש את ריח הוואי הישן. "תחזירו לנו את ריח הוואי הקודם!" שטחתי את בקשתי בפני מנהלת השיווק.
"זה חיקוי ואני מצטערת, אבל לא נחזור לריח הוואי הקודם. אם הוספנו למוצר אלוורה, אנחנו חייבים שהריח יהיה תואם כדי לחדש את הערך של המוצר. סדרת מוצרי הוואי גדלה משנה לשנה, וזה רק אומר ששידרוג זה משהו שהצרכנים רוצים. מוצרים שנעלמים הם מוצרים שנעצרו במקום".
מה זה היה - הריח החד-פעמי הזה?
"זה ריח ממשפחת 'פרש', שהיא אחד מעולמות הריח של תחום הבושם. אם אני לא טועה הוא התבסס על אחד הריחות המובילים של כריסטיאן דיור".
אגב מוצרים שנעלמו, רבים מהטוקבקים לכתבה בסוף השבוע שעבר הזכירו את "קליק", שניחן גם הוא בריח די שמימי. למה חיסלתם גם אותו?
"זו היתה סדרה של שמפו, מרכך ודיאודורנטים לצעירים שיצאה ב-1995. היתה אז פרסומת עם הקונספט 'קליק בינו לבינה', שליאור מילר כיכב בה, ובזכותה שילשנו אז את המכירות. היא הלכה ממנו - בים, על אופניים - אבל ריח השמפו שלה נשאר איתו".
אבל קליק לא נשאר עמנו, וגם ריחו נדם. למה?
"הוא ירד מהמדפים ב-1999 ואין יותר מותג בריח שלו, ריח פלורל. הנקל נכנסו אז לחברה, והוחלט שמתמקדים במותג המוביל, הוואי".
יש סיכוי להשיב לפחות את הריח לחיים?
"אם צרכנים יפנו ומאוד ירצו את הריח, זה יהיה בהחלט אפשרי, ונשקול את הבקשה".
ריח המקלחות של מחצית שנות ה-90 בישראל. קליק
החום שחיסל את הביצה
שינוי מוצר עד שאי אפשר להכירו כלל קרה באחרונה בתחום המוצרים שהם גם הפתעה, גם שוקולד וגם צעצוע: בין לילה השתנו פניה של ביצת קינדר המסורתית.הביצה החלולה - שחיצוניותה שחומה ותוכנה לבנבן, נבנתה בצלמה ובדמותה של ביצת תרנגולת ועוצבה ברוח ביצי הפסחא - שינתה אריזה ותוכן ונהפכה ביצה מקושקשת, שמכילה, בין היתר, ופלים וקרם אגוזים.
מה אירע לקודש הקודשים של ביצי השוקולד אחרי יותר מעשר שנות דגירה בארצנו? לשם מתן תשובה הזעקנו את אחד האנשים ברי המזל ביותר בארץ. הוא עונה לשם ציון דיה, ותפקידו - מנהל חטיבת פררו בליימן שליסל. דיה הוא האיש שאחראי על כל הטוב שיש לאיטליה להציע: פררו רושה, נוטלה, קינדר בואנו הלבן וביצת קינדר.
"לפני קצת יותר משנה הפסקנו את המכירה של ביצת הפתעה שוקולד", הודה דיה. "עברנו לביצת הפתעה קינדר ג'וי, שזה מוצר יותר מתוחכם, והרבה יותר מיוחד".
אבל למה?
"כי אם היית נוגעת בביצה הישנה בקיץ, היא היתה נהפכת מים, עד שלפעמים נאלצנו לאסוף את המוצרים מהחנויות. דיללנו את האספקה לחנויות ממוזגות בלבד, הפסקנו את המכירה בקיץ והנזק היה עצום.
"כשקבוצת פררו פיתחה את קינדר ג'וי נכנסנו לפיילוט בשוק הישראלי, כדי למכור את המוצר הזה כל השנה - גם בקיץ וגם בחורף. עטיפת הפלסטיק הופכת אותו לעמיד לחום.
"הסיבה השנייה היא שלביצת ההפתעה המקורית יש המון חיקויים מסין ומטורקיה, וכך קשה להיות מיוחד. אבל אין לאף אחת מהן אריזת פלסטיק, שמכילה הפתעה בחצי מהביצה!"
הכל טוב ויפה, אבל איפה אפשר למצוא את הביצה המקורית?
"יש מדינות באירופה שעדיין מוכרות אותה בתקופת החורף, ובקיץ עוברות לקינדר ג'וי".
היו גילויי זעם בעקבות המהלך?
"כן. צרכנים שלחו לנו מכתבים, וכתבו שהם מתגעגעים למוצר הישן".
ואם תהיה התאגדות צרכנית בעד השבת הביצה המקורית?
"זה לא יעזור, בגלל בעיית החום".
תקווה מחודשת לשוחרי הביסלי טאקו?
מה שכן עוזר, זו קבוצה בפייסבוק + עצומה.היה היה פה פעם ביסלי בטעם טאקו, שכלל לא הזכיר טאקו - אבל בכל זאת נקרא כך. עטיפת ה-200 גרם שלו היתה ירקרקה, עטיפת ה-70 גרם שלו היתה סגולה והוא שכן בנחת על המדפים לצד ביסלי שום-בצל זצוק"ל. היכן הוא היום? זו השאלה ששואלים 1,666 חברי קבוצת "להחזיר את ביסלי טאקו" בפייסבוק.
"מוצרים יורדים מחוסר מכר", הסבירה לנו מנכ"לית החטיפים באסם, איילת רוזן, את מה שתודעתנו הנוסטלגית מסרבת לקלוט.
"יתכן שיש להם מעריצים בחוץ, אבל בסטנדרטים של אסם לא כדאי להחזיק אותם. ביסלי טאקו הוא יוצא דופן ברמת העניין והמעורבות שהוא מעורר. ישנה כמות יוצאת דופן של פניות ואנרגיה בבקשה להחזיר אותו. יש לו קהל שרוף ונאמן, שגם שלח לנו עצומה שהכין. אני מודה שלאור ההתלהבות היתרה החלטנו לשקול להחזיר אותו לייצור".
הבשורה הזאת תשמח את ההמונים העוסקים בלובינג למענו של ביסלי טאקו, ואת כל מי שחושב שצריך לשאול לדעתם של הצרכנים. כך אגב, נולדה הבמבה נוגט - ההצלחה הכי גדולה של אסם מאז המצאת הבמבה.
"הבמבה נוגט נולדה מבקשת הקהל", סיפרה רוזן. "גילינו שהרבה צעירים טובלים במבה בשוקולד וכך נולד המוצר - כסוג של פיתרון לצורך הזה".
מבקשים מכם להשיב מוצרים נוספים?
"בעיקר טעמי ביסלי אבודים - המבורגר ושווארמה ואקסטרה לונג. אבל את אלה יש פחות סיכוי שנחזיר".
"זה מה שהעם מעדיף"
כן, המציאות המרה היא שישנם מוצרים שלא ישובו עוד לעולם. כאלה הם החומוס בפחית ושמפו פינס.
טעמו של החומוס בקופסת השימורים היה שונה מכל טעם חומוס אחר. יש שיאמרו, שונה עד כדי שלא דמה כלל לחומוס, אלא יותר לטיט, אבל מקטרגים אפשר למצוא על כל דבר.
"הוא הוּרד, יחד עם הממרח הצמחי, ואי אפשר למצוא אותו גם בחו"ל", הטיחה בנו סמנכ"לית יונילויוור, מיכל גולדמן, את האמת על החומוס בפרצוף.
"מה הסיבה? כי יש חומוס טרי במקרר ויש סלטים מצוננים, וזה מה שהעם מעדיף. לכן לא היה עוד מקום לקופסאות השימורים של תלמה, והן גם לא יחזרו".
יוניליוור היתה גם יבואנית שמפו פינס. כולם אהבו אותו.
"כולם אהבו אבל רק 2% קנו. לכן הוא ירד. בחברה עסקית לא לוקחים סיכונים - לא מורידים דברים שהצרכן אוהב. גם פינס, החברה הבינלאומית, הפסיקה את הייצור שלו. גם הוא לא יחזור".
ומה לגבי רינגו?
"המותג עשה הגירה ל'כפלי'".
ולמה ביטלתם את הטעם המעושן שלו?
"הוא עוד קיים. ככל הנראה קשה להשיג אותו, כי לא כל רשתות השיווק מניחות על המדפים את כל המוצרים".
אח, הפריכות ההיא, והבּוֹקר על העטיפה...
לידיעת הקוראת (המתגעגעת) ענת שלו
כן, מסתבר שישנם לא מעט מוצרים שהייתם בטוחים שנעלמו, אבל הם עודם עמנו. חלקם הגדול לבשו שם ואריזה אחרת.
"מעדן שוקולד של עכשיו ומעדן הגולן של פעם זה אותו מוצר - רק לא אותו מותג", גילה לנו מישל בן וייס, מנכ"ל חטיבת שטראוס בריאות ואיכות חיים.
"אנשים מתגעגעים, כי לנוסטלגיה יש כוח. אבל כאן אין סיבה", אמר בן וייס בהתייחסו למוצר שתיאורית הקונספירציה הנפוצה שנרקמה סביב היעלמותו היתה שמו הלא מאוד שמאלני. המוצר גז בימים שבהם ירידה מהרמה היתה אופציה שהונחה על אי אלו שולחנות, והיא לא תיתן למעדן שוקולד לשבש לה את התוכניות. אבל למעשה, שמו של המעדן שונה בגלל שיתוף פעולה של שטראוס עם דנונה. תחילה הוא שונה ל"דנט", ואחר כך ל"מעדן שוקולד".
והיכן מעדן הגולן רוזמרי בטעם אגוזים ושקדים?
"מי שטורח להגיד שהוא מתגעגע, הוא גם היחיד שטרח ללכת לקנות אותו. שוק מוצרי החלב בארץ הוא אחד הדינמיים והחדשניים בעולם, אם לא הדינמי והחדשני ביותר. אבל יש מוצרי נישה שפונים לקהל ייעודי ויורדים".
ולהיכן נעלם גבינאש?
"המעדן קיים והוא נקרא מעדן גבינה מוקצפת עם פרי. הרבה פריטים שמטו את שמם הישן, ונקראים כיום תחת שם המותג 'שטראוס'".
אבל גבינת שומית באמת נעלמה.
"המותג נהפך ל'סימפוניה', והוא פשוט התאים עצמו למגמה החדשה בעולם של הפחתת שיעורי השומן. שום-שמיר סימפוניה היא שומית של פעם - רק רזה, כי מוצר שיש בו 30% הוא כבר לא מוצר יומיומי".
החזרתם פעם מוצר או טעם?
"כן. את 'דניאלה בננה' הורדנו והחזרנו, כי אמהות אמרו שהוא חשוב לתזונת ילדיהן. גם את מילקי מוקהצ'ינו החזרנו. אנו קשובים ורגישים, ואם יתגלה שלחצנו על ההדק מוקדם מדי, נשיב פריט, אבל עליו להציג רמת מכירות סבירה, שמשקפת העדפה של צרכנים. אם המוצר לא מוכר - הקהל אמר שהוא רוצה, אבל לא קנה".
