פישר: אנחנו לא מדפיסים כסף

"ברבעון האחרון של 2008, זה כאילו שהמשק העולמי נפל מהצוק. עד נפילת ליהמן ברדרס, עוד לא ראינו את אותותיו של המשבר הפיננסי בצד הריאלי, של הצמיחה". כך אמר היום (ה') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בכנס השנתי הראשון של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק.

לדברי פישר, "אנו נמצאים במשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר מאז המשבר

העולמי של שנות השלושים במאה הקודמת. רואים את זה בתחזית קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה גלובלית של 0.5%, שנחשבת למיתון בכלכלה הגלובלית".

עם זאת, אמר פישר כי "מצבנו טוב יותר משל המערב, אף אם לא מאמינים לזה בארץ. הקולגות בוושינגטון אמרו לי שהם שלא האמינו לי, אך מאוחר יותר הם אמרו לי שצדקתי".

לדברי פישר, הבנקים הגדולים בעולם הפסידו יותר מ-80% מערכם. לדבריו, "מהגדולים, רק ג'יי פי מורגן צ'ייס ובנק סאנטאנדר הספרדי הם היחידים שירדו בפחות מ-50%. תוצאות הבנקים בארץ טובות יותר משל הבנקים הגדולים בעולם. אין כאן בנק שהיה פושט את הרגל, וכלל לא הצטרכנו לתמוך בהם מאז החל המשבר".

קשה לנהל בישראל מדיניות פיסקאלית מרחיבה

פישר התייחס בדבריו בפירוט רב לצעדים שבהם נקט הבנק המרכזי כדי להתמודד עם המשבר. לדבריו, "מאז נפילת ליהמן עברנו מטיפול בעליית מחירים למגמה של ירידת מחירים, ואז התחלנו, כבכל העולם, להוריד את הריבית".

בסוף ינואר הוריד הנגיד את הריבית לרמה של 1%, רמתה הנמוכה ביותר אי פעם. לדברי הנגיד, הציפיה היא לירידת האינפלציה בקצב מהיר, כאשר לדברי הנגיד האינפלציה תעמוד על 0.5% בעוד שנה, מתחת ליעד האינפלציה שנקבע על 1%-3%. לדברי פישר, "ברור שאנו, כמו הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, צריכים לבחון שימוש בכלים נוספים. נעשה זאת בין אם על ידי הגדלה כמותית של הכסף או הגדלת האשראי".

פישר הסביר מדוע בישראל קשה יותר לנהל מדיניות פיסקאלית מרחיבה - הגדלת ההוצאה הממשלתית - האופן שבו מתמודדות ממשלות רבות במערב ובאסיה עם המשבר. לדברי הנגיד, "אם לא נשמור על המשמעת התקציבית, שיעורי הריבית אצלנו יעמדו על רמות שיקשו מאוד על האוצר לגייס כסף. השנה הזו ההסתברות לקבל ערבויות מארה"ב (לגיוס הון) היא נמוכה".

"אני לא חושב שמשמעת פיסקאלית היא הדבר הכי טוב, אבל אין לנו את היכולת שלא להיות ממושמעים. השווקים לא יתנו לנו את זה", אמר פישר.

שוקלים לרכוש נכסים נוספים פרט לאג"ח ממשלתי

פישר פירט את הצעדים בהם נקט בנק ישראל עד כה: "הגברנו את הנזילות במערכת הפיננסית על ידי הקטנת ספיגת הכסף באמצעות מק"מ. הוספנו הלוואות מוניטאריות לטווחים של יותר משבוע. הארכנו את התקופה של מכרזי הרכישה מחדש (ריפו), והקטנו את המרווח סביב ריבית בנק ישראל מ-1% ל-0.5%".

לדברי פישר, יש דרכים נוספות להתמודדות כש"נגמר כלי הריבית". לדבריו, "כשהריבית ביפן הגיעה ל-0%, הם המשיכו לרכישת נכסים, שיוצרת גידול בכמות הכסף. ברננקי (יו"ר הפדרל ריזרב) אמר שרכישת הנכסים נועדה לטפל בכשלי שוק... הפד מתכנן לפעול כדי להוריד את הריבית על משכנתאות. זה קצת יותר מפורט ומתוחכם מכפי שנעשה עד כה. אני מניח שאנחנו נגיע לשלב הזה בקרוב".

בכך התייחס פישר להחלטת הבנק לאחרונה לרכוש אג"ח ממשלתי, ורמז כי במסגרת צעדים נוספים עשוי הבנק לרכוש גם נכסים אחרים, כמו למשל אג"ח קונצרני.

ביחס להחלטה על רכישת אג"ח ממשלתי אמר פישר: "מה שהתחלנו לעשות מכוון בעיקר להורדת הריבית לטווח ארוך", זאת, לאחר ש"הבנו שהורדות הריבית שלנו לא מחלחלות לריבית הבנקים ולריבית לטווח ארוך". רכישת אג"ח ממשלתי לטווח ארוך מורידה את הריבית לטווח ארוך, ובכך תורמת להורדת ההפרש בין הריבית לטווח קצר המיידית לבין הריבית לטווח ארוך.

לדברי פישר, "אנשים אומרים שאנחנו מדפיסים כסף. בשלב זה אנחנו לא מדפיסים כסף, אבל בשלב מאוחר יותר יתכן שנגדיל את כמות הכסף, כחלק ממדיניות מוניטארית, לא פיסקאלית". הנגיד הכחיש כי הוא מממן את הממשלה בקניית האג"חים, ואמר: "לא מדובר בעבירה על החוק, כל עוד הקנייה היא בשוק המשני - של אג"ח שנסחר - ולא רכישה של אג"ח חדש שמונפק על ידי הממשלה".

ביחס לטענה שבכך מעודד הבנק המרכזי מדיניות אינפלציונית אמר הנגיד: "המטרה שלנו היא לחזור לעליית מחירים. זו הסיבה שיש גבול תחתון של 1% ליעד האינפלציה. דפלציה היא לא טובה למשק".