פרשנות: קיצוצי הריבית עקרים - יש לפעול אחרת
הבנקים לא מתרגמים את הורדות הריבית להוזלות אשראי. לכן צריך בנק ישראל לתת הלוואות ישירות לציבור ובכך לתמרץ גם את הבנקים לתת הלוואות, או לחלופין לחייבם לתת אשראי ולקבוע ריבית מקסימום על פי סיכון
התנהלות בנק ישראל והמערכת הכלכלית מתחילת המשבר היא שערורייתית וחסרת הגיון. בתחילתו של המשבר ציינו במשרד האוצר ובבנק ישראל כי מצבנו "טוב" ואנו בשולי הסערה הכלכלית. עם הזמן התחילו להבין גם בבנק ישראל וגם במשרד האוצר כי מצבנו לא כל כך טוב והורידו את תחזית הצמיחה. עם זאת, את המסקנה שמצבנו לא כל כך טוב אפשר היה להסיק כבר בתחילתו של המשבר.
תחת זאת בחר הבנק להמתין שגלי הפיטורים במשק יגיעו לגבהים חדשים. זאת, למרות שברור כי מדינת ישראל, שתלויה בייצוא לעולם (ובחלקו העיקרי לארה"ב), לא יכולה לעמוד כאי בודד של צמיחה בעולם קורס.
בפועל, התנהלות בנק ישראל דומה להתנהלות משק המים בישראל. כמו שבמשק המים בכל פעם שמשבר המים מעמיק מורידים את הקו השחור - כך נגיד בנק ישראל מוריד את הריבית בכל פעם שהמשבר מעמיק. זאת על אף שהנגיד יודע כי הבנקים לא יעבירו את הורדת הריבית לציבור; הם ימשיכו לגבות ריבית גבוהה על משכנתאות והלוואות ויקשו את תנאי האשראי. בכך, בעצם, מגדילים הבנקים את הרווח שלהם והציבור ממשיך לשלם, והרבה.
גם בעולם קיצוצי הריבית לא עוזרים
גם הורדות הריבית בשאר העולם אינן מסייעות להחזרת כלכלת המדינות למסלול ונדרשים צעדים נוספים. הורדת ריבית היא צעד המתאים למשברים "סטנדרטיים" שבהם המשק נקלע למחסור זמני של נזילות אך ללא שינוי מהותי בסיכונים. המשבר הנוכחי הוא משבר לא "סטנדרטי" שידרוש שינוי מבני במערכת הכלכלית, בשוק ההון ובמערכת הבנקאית.
לכן, בנק ישראל ומשרד האוצר צריכים לנקוט בצעדים לא סטנדרטיים על מנת לסייע למשק לצאת מהמשבר. עד אחרי הבחירות לא נראה שבמשרד האוצר יעשו משהו ולכן בשבועות הקרובים בנק ישראל הוא היחידי שיתפקד במערכת הכלכלית.
בנק ישראל צריך להורות לבנקים לדרוש מבעלי ההון שמחזיקים חלק גדול מהאשראי לספק בטחונות מוחשיים מול האשראי ולהחזיר חלק מההלוואות ששימשו להשקעות בחו"ל. במקום לתת הלוואות לבנקים ולצפות שהם יעבירו את הכסף לציבור צריך בנק ישראל לנקוט בגישה של הלוואות ישירות לציבור ובכך לתמרץ גם את הבנקים לתת הלוואות. לחילופין יכול בנק ישראל להגביר את הפיקוח על האשראי שהבנקים נותנים, לחייבם לתת אשראי לציבור ולקבוע ריבית מקסימום על פי סיכון.
הציבור לא צורך בשעת משבר
בנק ישראל מנסה לגרום לציבור להוציא כסף במקום לחסוך ובכך להגדיל את הביקושים. זה לא יקרה בתקופה שבה הציבור חושש לגורלו בעתיד הקרוב ומעדיף לשמור את הכסף ליום חורפי. כשיהיה שר אוצר חדש בישראל לאחר הבחירות צריך בנק ישראל ללחוץ את האוצר להורדת מיסים מיידית ובעיקר המע"מ על מנת לעודד את הציבור להגדיל את הביקושים.
לא מדובר בחוקים או בתקנות חדשות שימשו את המערכת הבנקאית לעד. מדובר בצעדים מידיים ולא סטנדרטיים שיעזרו למשק לעבור את המשבר הלא סטנדרטי. לאחר שהמשבר יחלוף צריכה המערכת הבנקאית בישראל לעבור שינוי מהותי ולהגדיל את מסגרות האשראי לפרטים ועסקים קטנים על חשבון האשראי הניתן לבעלי ההון.
ד"ר טל שביט הוא מומחה לשוק ההון, ומרצה במחלקה למימון, בית הספר למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל.
