למה הילדים שלנו שונאים ללמוד?
במקום ליצור לילדים חוויה חיובית של למידה נכונה, מערכת החינוך היום לא נותנת להם כלים אמיתיים להתמודדות עם הלמידה עצמה וגורמת להם תסכול. במשרד החינוך אפילו הבינו את זה והתחילו להפעיל תוכנית הנקראת: "אופק פדגוגי ללמידה". הבעיה: זה קורה לאט ובלי תקציב
מה אנחנו ההורים מצפים מבית הספר? שיקנה לילדינו מיומנויות בסיסיות, שיעשיר אותם בידע כללי בנושאים מגוונים, שייתן להם ארגז כלים לשימוש בהמשך הדרך, שיחנך לערכים ואה... כן. שלא ישכח ללמד אותם ללמוד.
אם ילדינו ילמדו ללמוד בכוחות עצמם, חווית ההצלחה והעצמאות שתיבנה אצלם, תיצור מאליה את המוטיבציה שהיא היא הבסיס לכל הצלחה. כתופעת לוואי ברוכה, ההורים ירוויחו בחזרה את תפקידם המקורי כהורים ויוציאו מהארון את גלימת המורה לעיתים רחוקות בלבד.
להחזיר לתלמידים אמון בעצמם
הקיצוץ בשעות הלימוד במערכת החינוך על פני שנים הוא עובדה ידועה, כך גם התוצאות הלא מחמיאות שלנו במבדקים הבינלאומיים המשווים. הייתכן כי בריצה להספיק את מכסת החומר לא מקדישים מספיק זמן ללימוד הלימוד עצמו או ליצירת חווית לימוד חיובית?
"מערכת החינוך כיום לא נותנת כלים לחשיבה וללימוד", אומרת אסנת הבר–קוטון, מנכלי"ת רשת אנקורי. "הנזק הגדול ביותר של מערכת החינוך כיום הוא הנזק הרגשי. רוב הילדים הולכים בה לאיבוד. הם שונאים ללמוד. המטרה שלנו היא קודם כל ליצור להם חווית לימודים חיובית והצלחה. אנחנו צריכים להחזיר לתלמידים אמון בעצמם".
לעבור להוראה אקטיבית
"התפיסה שתפקיד המורה הוא להעביר את הידע, כלומר להיכנס לכיתה, לכתוב על הלוח ולהכתיב, היא תפיסה הוראתית שגויה", אומר יואב לביא, מנהל הקמפוס ברעננה. "בנוסף, ספרי הלימוד אינם נגישים לתלמידים, דבר היוצר קושי והימנעות מלמידה בעזרת ספרים. ספר צריך להיות כתוב בשפה ידידותית, ברורה ומזמינה לקריאה. חשוב גם להבין שספר הוא רק כלי עזר ולא מוקד למידה. מוקד הלמידה הוא המורה. תלמידים מרגישים שהם יושבים בכיתה, מקשיבים ואז מגיע המבחן וקורים בו דברים אחרים לגמרי. ישנם תלמידים רבים בלי ביטחון ובלי עוגן.
"אנחנו שמים דגש גדול על אסטרטגיות למידה, ארגון הלמידה והכנה למבחנים. יש כיום עליה בקשיי הלמידה הנובעת מסיבות רבות הקשורות גם לעולם התרבותי שלנו, הכולל בתוכו את הטלוויזיה ואת תרבות ה-SMSים. לכן הצורך באסטרטגיות למידה במסגרת הדרישות הקיימות של המערכת הוא רב. צריך ללמד את התלמידים מה לעשות עם הטקסט, מה תפל ומה עיקר, איך מוציאים את הפסקאות המרכזיות, איך מכינים "שליפים" למבחן, איך קוראים שאלה וכיצד עונים עליה.
"ההוראה צריכה להיות אקטיבית. צריך לעזור לתלמיד בכיתה להתמודד עם הניתוח של חומר הלימוד. יש לפנות לכך זמן בכיתה. גם עומס המבחנים אינו מאפשר עבודה תהליכית. אנחנו משתדלים לעצור בכל מקצוע לקראת מבחן עם ההתקדמות בחומר, להקדיש זמן למבחן, לתת הכנה רגשית וגם לעבוד על מיפוי של החומר שהוא מאוד משמעותי. אנחנו מכינים ביחד עם התלמידים קלסרים עם חלוקה לפרקים, כותרות משנה ועוד. כל כותרת כזו היא מדבקה לשליפה מהזיכרון. כשעוברים עם התלמיד על המיפוי של החומר, הרבה מהחשש וחוסר הידיעה יורד".
יותר לחץ להישגים
"היכולת ללמוד אינה ניתנת לכפייה", אומרת דר' מלכה רוזנוולד, מרצה למחקר בחינוך בסמינר הקיבוצים. "המורה צריך להזמין את התלמיד לקחת חלק בתהליך הזה. כאשר הילד יהיה פתוח להתנסות בתהליך הוא יהיה בנוי לאתגרים קוגנטיביים (שכליים). מה שקורה היום בבית הספר, לעומת זאת, הוא שבגלל הלחץ להישגים, יש הרבה פחות זמן להזמין את הילד לתהליך בצורה הנכונה ולתת לו כלים ללמידה. מתחילים כבר בכיתה א' עם דפי עבודה ומילוי חוברות ולא מלמדים מה לעשות אם אני טועה, מה לעשות אם יש לי קושי, איך לגשת לטקסט, לסיפור קצר. מה אני עושה אם אני לא מבין משהו, האם עלי לשנות אסטרטגיה".
מה השתנה?
"אני חושבת שבזמנו היה פחות לחץ על המורים להישגים מצד משרד החינוך, הרשויות המקומיות וההורים. הלחצים הללו גורמים למורים להיות יותר ריכוזיים בתהליך הלימוד, במקום לשחרר ולהזמין ללמידה. המחקרים מראים שככל שיש יותר לחץ על המורה הוא מגיב בשליטת יתר בכיתה".
אז מה עושים?
"להכניס שעה במערכת לאסטרטגיות למידה לא יהיה אפקטיבי. אסטרטגיות למידה ופיתוח אחריות אישית ללמידה צריך לשלב בלימוד היומיומי. יש ללמד את השפה הזו כבר מכיתה א' וזו שפה של ממש. אחד הדברים שיכולים לעזור הוא לקחת את ההצהרות הכלליות שיש לכל בית ספר, כמו למשל 'אנו מפתחים לומד עצמאי' ולפרק אותן לגורמים. להחליט איך מגיעים לזה באמת, באמצעות אילו צעדים".
לא לשווא משגשג ענף השיעורים הפרטיים בכלל ובתוכו השיעורים באסטרטגיות למידה וההוראה המתקנת. בצר לנו, אנו נאלצים להשלים חוסרים בחוץ, ומדובר בהוצאה לא נמוכה בכלל. שיעור באסטרטגיות למידה עולה 100-200 שקלים ובדרך כלל לא מסתפקים במפגשים בודדים. תלמיד שלא הצליח לסגל לו את המיומנויות הללו בכיתות הנמוכות, יגיע לכיתות הגבוהות ויטבע בים החומר והדרישות. גם סטודנטים הם קהל יעד לשיעורים באסטרטגיות למידה. אצל רוזנוולד למשל, לומדת סטודנטית למשפטים.
"למורה יש תפקיד חשוב מאוד. הוא מלווה את הילד שני עשורים. ההשפעה שלו על חווית הלימוד של הילד מאוד משמעותית. נהוג לחשוב שהתהליך הרגשי והשכלי הם שני תהליכים נפרדים, אך יש קשר הדוק ביניהם. אם לילד יש מוטיבציה, אבל הוא לא מצליח היות ולא קיבל את הכלים, זה יוצר חווית כישלון שתשפיע גם על המוטביציה שלו בהמשך".
רוב הילדים הולכים לאיבוד. צילום: ויז'ואל/פוטוס
3-4 שנים והכול יסתדר
במשרד החינוך הכינו תוכנית הנקראת "אופק פדגוגי ללמידה", שיישומה החל השנה. מטרת התוכנית היא התחדשות בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה בבית הספר. עיקר השינוי על פי חוזר המנכ"ל הנוגע לתוכנית, מתבטא בלמידה המדגישה פיתוח הבנה מעמיקה של תכנים ויכולות חשיבה גבוהות.
"אנו מבינים היום שמערכת החינוך צריכה להכשיר את התלמיד לא רק לקלוט מידע", אומרת פרופ' ענת זוהר, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "אלא להיות מסוגל לרכוש מידע בעצמו, כלומר לדעת איך לשאול את השאלות הנכונות ולקבל את כל הכלים של המידענות. בתוכנית מדגישים את נושא ההתמודדות עם טקסטים בכל הרמות של הבנת הנקרא, ניסוח טענה מרכזית ועוד שורה ארוכה של מיומנויות שהן אסטרטגיות חשיבה ולמידה.
"עובדים היום עם מורים בכל תחומי הדעת במערכת החינוך על מנת לשלב את האסטרטגיות הללו ברמה השוטפת של התכנים. במקום מורים שעומדים ומעבירים חומר, נרצה לראות מורים היוזמים תהליכים שונים של למידה הכרוכים בחשיבה ובניה של ידע על ידי התלמידים.
"עד כה כ-17,000 מורים מתחומי דעת שונים, החל מגננות וכלה במורים ביב' עברו הכשרה זו. לאופק הפדגוגי ישנה השלכה גם על בחינת ספרי לימוד וכן על הבחינות עצמן, על מנת שהמורים יתחילו לדרוש מטלות הדורשות שימוש באסטרטגיות חשיבה".
מהו טווח הזמן ליישום התוכנית בכל מערכת החינוך?
"במערכת החינוך ישנם 120,000 מורים. אנו מקווים שתוך 3-4 שנים, רוב המורים יעברו את ההשתלמות. זוהי שנה ראשונה של הטמעה וקדמה לה הכנה של כשנה חצי".
האם פרק זמן זה לא ארוך מדי בהתחשב במציאות המשתנה בה אנו חיים? מחר עלולים להחליט על תוכנית אחרת...
"הזמן הארוך נובע מהטמעה פדגוגית וגם ממגבלות תקציב שיכלו לזרז מעט את התהליך.
אני מסכימה איתך שיציבות המערכת והמטרות היא הדבר החשוב ביותר. אין דרך לעשות מהלך כזה ולהגיע תוך זמן קצר יותר ל-1.8 מיליון תלמידים. אין לנו דרך אחרת ומי שיגיד אחרת מבלף, מנסה ליפות את המציאות או לא מבין איך מערכת החינוך עובדת. זהו שינוי עומק. זה לא פלסטר. המטרה היא התחדשות של מהות מערכת החינוך".
לא מוקדם מדי לשנות את מבנה המבחנים אם היישום הוא מתמשך כל כך?
"חייבים להכניס את השינוי לבחינות הבגרות. זה מסמן לכולם לאן הולכים. ברגע שזה בבחינות הבגרות והמיצב זה מסמן לכל המערכת שאנחנו רציניים בזה ומתכוונים לזה".
נשארתי די מודאגת לאחר השיחה. החדשות הטובות הן שישנה תוכנית הנמצאת בתחילת יישומה למהפכה בדרכי הלימוד. החדשות הרעות הן שיישומה ייקח מספר שנים, שעובדים כבר על שינוי הבחינות לפני שהתוכנית הוטמעה אצל כל המורים ושבינתיים, הצרכים הבסיסיים של אסטרטגיות למידה, לא יהיו זמינים למרבית ילדינו, אלא במסגרת פרטית כזו או אחרת. אם היו שואלים אותי, הייתי אומרת נתחיל בבסיס, באלמנטרי - אסטרטגיות למידה, אותן ונטמיע מהר ולרוחב ובמקביל, נבנה ונחולל את המהפכה הגדולה. טוב, לא שאלו.
