תמימות דעים: בתוכנית הנגיד אין בשורה
הנגיד יצא בתוכנית של 4.4 מיליארד שקל, אך לא עורר התלהבות יתרה בהסתדרות, באוצר, בהתאחדות התעשיינים וגם לא בבתי ההשקעות. שלמה מעוז: "יש להגדיל את גביית המסים מהשכבות המבוססות - לא מהמגזר הציבורי"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הציג היום (ג') את תוכניתו הכלכלית, בסך 4.4 מיליארד שקל. עיקרי התוכנית עוסקים בגידול בהשקעה בתשתיות ועידוד התעסוקה, זאת באמצעות גידול בגירעון, והקפאות שכר במגזר הציבורי. בציפייה מראש לביקורת הבהיר הנגיד שהיקף התוכנית הוא צנוע משום שישראל אינה יכולה לאפשר חריגה חדה מהתקציב.
המלצותיו של פישר עוררו תגובות רבות במשק. מנכ"ל ההסתדרות, עופר עיני, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה, שלמה מעוז, וגורמים נוספים לא הביעו התרשמות מהתוכנית.
האוצר: המשרד כבר מגבש תוכנית כלכלית
משרד האוצר, כצפוי, התייחס לתוכנית באופן קורקטי מאד, וטרח להזכיר את הפעולות שביצע המשרד לטיפול במשבר. יש לציין, כי תוכניתו של פישר מתבססת על המתווה הממשלתי הקיים להתמודדות עם המשבר הכלכלי ומהווה תוספת להן ."האוצר נוהג כל שנה להתחשב בעצותיו של נגיד בנק ישראל לממשלה, בהיותו היועץ הכלכלי שלה. זאת בשעה שהאוצר מגבש את מדיניותו הכלכלית וכך יפעל האוצר גם השנה", נמסר מהאוצר.
האוצר ציין כי "בימים אלה המשרד שוקד על השלמת תקציב 2009 טרם עבר בכנסת, וכן מגבש תוכנית כלכלית נוספת לטיפול במשבר שתוגש לממשלה החדשה. בימים אלה נמשך יישום תוכנית האוצר להאצת המשק וכבר הוקצו תקציבים לפרויקטים של תשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים. במקביל הוקמו במסגרת התוכנית קרנות האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים והקרן לעידוד הייצואנים.
"קרנות אלה כבר פועלות ומעמידות הלוואת חדשות לנזקקים. החשב הכללי שלח מצידו לבנקים שהצטרפו לתוכנית כתבי ערבות לגיוסי הון בסך 5-4 מיליארד שקל במטרה להגביל את היקף האשראי במשק".
עיני: צריך לשלם היום כדי שלא נשלם מחר
לעומת האוצר, יו"ר ההסתדרות עיני בירך את פישר "על ניסיונותיו ויוזמתו להביא תוכנית כלכלית לצמצום ממדי הפיטורים". עיני הזכיר שהוא "מתריע על המשבר הכלכלי העמוק כבר במשך שנה" ו"שהוא שמח שגם הנגיד הפנים את העובדה שמבלי להזרים כספים לא ניתן לטפל בבעיית הפיטורים ואני מקווה שכך יקרה לממשלה החדשה".
לדברי עיני, על בנימין נתניהו והממשלה החדשה להפנים כי "אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה כלכלית... אני מקווה שברגע שנתניהו ייכנס לתפקיד, ויחד עמנו והמעסיקים נוכל לגבש תוכנית כלכלית מוסכמת". עם זאת, יו"ר ההסתדרות הביע הסתייגות מתוכנית הנגיד להקפאת שכר במגזר הציבורי: "באופן עקרוני אנחנו לא חושבים שצריך להקפיא תוספות שכר, כי בעידן של צמיחה שלילית צריך לשלם היום כדי שלא נשלם מחר".
שלמה מעוז: אין לבוא בדרישות למגזר הציבורי
גם שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, הביע תמימות דעים עם עיני בנושא זה: "אם צריך להגדיל את גביית המסים יש לפנות לשכבות המבוססות יותר. כמו שהמגזר הציבורי לא השתתף בחגיגות השכר בשנים האחרונות - אין לבוא אליו בדרישות כעת".
יתר על כן, לדברי מעוז הקפאה מוצעת זו בשכר רק תפגע בנסיונות לצמצם את הפגיעה במשק. זאת, משום ש"ציבור זה - הנמנה ברובו על מעמד הביניים והנמוך - מקדיש את רוב הכנסתו הפנויה לצריכה".
ומה כן יש לעשות? "כדאי להפחית מע"מ שהוא מס רגרסיבי הפוגע בשכבות החלשות ולהגדיל את קצבאות הילדים - אך ורק לשני הילדים הראשונים. בכך יינתן סיוע למשפחות צעירות - המשתתפות בשוק העבודה - וסובלות מהמצב משום שבד"כ מפטרים את העובדים הצעירים קודם".
בתוכנית כולה, לדברי מעוז, אין בשורה כלשהי: "לא ראיתי בתוכנית משהו מהותי שצפוי להוביל לשינוי. הנגיד אומר בעצם שאין פיתרון למצוקה של המשק. היא קטנה בהיקפה ומשמעה בעצם המתנה להתאוששות בעולם. רק לשם המחשה, מלזיה וסינגפור הוציאו 10% ו-8% בהתאמה, מהתוצר, כחלק מתוכנית ההאצה, התוספת בישראל היא זעומה".
לדברי מעוז התוכנית לוקה בחסר ולא עוסקת בנושאים משמעותיים. לדבריו, "בתקופה כזו יש לשים פחות דגש על הגירעון התקציבי ואפשר להגדיל אף יותר את ההוצאה הממשלתית. הממשלה אף צריכה לסייע למפעלים שנקלעו לקשיים - אך רווחיים במהותם - על ידי הלאמתם - כשלאחר תום המשבר והתאוששותם היא תמכור אותם ברווח".
מעוז גם לא נרתע לגעת בפרות קדושות, בהתעלמו ממושגים של "פוליטיקלי קורקט": "במצב הנוכחי ניתן לצמצם בחדות את מספר העובדים הזרים ובכך למנוע את עליית שיעור האבטלה שמטפס לכיוון ה-8% - עניי עירי קודמים ויש לדאוג שמשטרת ההגירה תיכנס בעובי הקורה. כשלא תהייה תחרות מצד עובדים זרים התנאים באותם ענפים בהכרח ישתפרו ותגדל האטרקטיביות שלהם לעובדים הישראלים - ואלו יבואו לעבוד".
מרכז מאקרו לכלכלה מדינית: אין טיפול במקורות האבטלה
גם מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון, לא מצא בשורה של ממש בתוכנית: "אין בתכנית אמירה לגבי האופן בו יש לקבוע סדרי עדיפויות בתקציב המדינה. הנגיד מסתפק באמירות לגבי הגידול בגירעון, הירידה בהכנסות ממסים והצמיחה אשר תקטן, אך אינו מתייחס לתחומים שבהם יש לקצץ בתקציב המדינה, ובכך טמון היסוד הבעייתי ביותר בתכניתו".
עוד הדגיש נתנזון כי מדובר בתכניות קיימות שבבנק ישראל מציעים להרחיבן. לדבריו, "אף על פי שהתכנית משכילה להציע טיפול נרחב יותר למובטלים, היא לא מטפלת באופן מיידי ומקיף במקורות האבטלה, ואינה מציעה פיתרון למפעלים ותעשיות אשר נמצאים בסכנת קריסה".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שיבח את המנהיגות שהראה, לדבריו, הנגיד, אך גם הוא חושב שניתן להגדיל את העוצמות התקציביות בכל אחד ממרכיבי התוכנית. ברוש אף הביע תקווה שראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, יקבל את המלצתו של הנגיד להגדיל ב-1% את ההוצאה , תוך כדי הקטנת הגרעון בשנים הבאות.
לפנייה לכתב/ת 
