פישר: המשק יתכווץ ב-1.1%-1.5% ב-2009
הנגיד, סטנלי פישר, הציג את תוכניתו הכלכלית, בסך 4.4 מיליארד שקל. עיקריה: גידול בהשקעה בתשתיות ועידוד התעסוקה, זאת באמצעות גידול בגירעון, והקפאות שכר במגזר הציבורי. לדבריו, מדובר ב"מחיר צנוע, כי אין לנו די משאבים"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, פרסם בצהריים (יום ג') את המלצות הבנק המרכזי למדיניות הממשלתית לטיפול במשבר, אותן הוא הגיש מוקדם יותר היום לממשלה. עיקרי התוכנית הן גידול בהשקעה בתשתיות, עידוד התעסוקה, זאת באמצעות גידול בגירעון, והקפאות שכר במגזר הציבורי.
בנוסף עדכן הנגיד את תחזית הצמיחה ב-2009 כלפי מטה למינוס 1.1%-1.5% ממינוס 0.2%, בהערכות קודמות.
עוד מעריכים בבנק ישראל כי הצמיחה במגזר העסקי תהיה שלילית בשיעור חמור יותר, של כ-2.5%, וששיעור האבטלה יגיע לכמעט 8%, וכן היקף הייצוא יפחת ב-11%.
תוכניתו של הנגיד, המשמש גם כיועץ כלכלי לממשלה, אינה מסמנת מפנה במדיניות שהותוותה עד כה על ידי הממשלה. המלצות בנק ישראל אינן שונות מהקו שנקבע כבר על ידי האוצר בתוכניותיו השונות לטיפול במשבר, אך יש בהם נדבך נוסף של דגשים וצעדים עתידיים.
התוכנית תסייע למנוע סחיטה קואליציונית
במסיבת העיתונאים שהתכנסה בצהריי היום, אמר הנגיד כי בדרך כלל הוא אינו נותן עצות לממשלה באופן פומבי, "אבל כאן אנחנו בתקופה יוצאת מן הכלל". לדבריו, שתי סיבות לצעדו זה: "ראשית, יש הרבה אי ודאות ואפילו דאגה בציבור לגבי המצב הכלכלי והדרכים לטיפול בו; שנית, אנחנו לפני הקמת הממשלה החדשה שתיכנס לתפקידה בעיצומו של המשבר, כך שעכשיו כדאי לתת עצה - בהנחת ההמלצות של בנק ישראל על השולחן".
ככל הנראה כוונת הנגיד שהמלצותיו יסייעו לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, במשא ומתן הקואליציוני - כמחסום לסחטנות של הסיעות המוזמנות להצטרף לקואליציה. נציין, כי הנגיד עזב את הפגישה בלי להשיב על שאלות על העיתונאים.
הנגיד ציין, כי "מחיר התוכנית, 4.4 מיליארד שקל, הוא צנוע, משום שאין לנו משאבים ביחס להוצאות הממשלה. מאחר והגירעון עלול להגיע ל-5% אין הרבה מקום למדיניות פיסקלית מרחיבה (הגדלת ההוצאה הממשלתית) של האוצר, ולכן המלצות הבנק המרכזי הן למדיניות מגוונת". הנגיד הבהיר כי "לעומת מדינות אחרות שאין להן חוב ציבורי אנחנו לא יכולים להציג משהו שאפתני אלא חייבים להיות זהירים. כל מישהו אחר שיציע תוכנית להורדת הגירעון בלי לפגוע במשק אנחנו נתמוך בו בלב שלם".
עקרונות המדיניות המוצעת על ידי בנק ישראל, כפי שהוצגו במסיבת העיתונאים על ידי מנהלת מחלקת מחקר בבנק ישראל, קרנית פלוג, הם שהצעדים חייבים להיות בהיקף משמעותי, זמינים ליישום תוך זמן קצר, פשוטים לביצוע וממוקדים לאוכלוסיות מעוטות הכנסה. כמו כן על הצעדים להיות עתירי תעסוקה, זמניים וכאלה שיפחיתו את הפגיעה במשק בטווח ארוך.
להקדים את ביצוע התוכניות במערכת החינוך
הנגיד ממליץ בשוק העבודה להחיל את תוכנית מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית כבר השנה. זאת, במקום המצב הקיים בו ההסדר חל רק על אזורי עדיפות לאומית והיישובים שנכללים בתוכנית ויסקונסין. כמו כן הוא ממליץ לקדם את הפריסה הארצית של תוכנית ויסקונסין, להעלות את משך הזכאות לדמי אבטלה ולקצר את תקופת העבודה המזכה למענק דמי אבטלה.
בנוסף ממליץ פישר להפעיל באופן נקודתי תוכנית חופשה ללא תשלום (חל"ת), במפעלים שנקלעו לקשיים זמניים באזורי הפריפריה במימון המדינה. הצעה זו כבר נמצאת בדיון בין האוצר, לביטוח הלאומי וארגוני המעסיקים וההסתדרות.
בתחום הריאלי, ממליץ הנגיד לקדם את הזמינות של פרויקטים נוספים להשקעה בתשתיות, במיוחד בתחום התחבורה הציבורית; ליזום פרויקטים סגורים כגון שיקום מרכזי ערים ומוקדי תיירות מוזנחים באמצעות מכרזים וזירוז העברת מחנות צה"ל לנגב; להקדים את ביצוע התוכניות הרב שנתיות במערכת החינוך, בתוכניות כגון אופק חדש וליזום פרויקטים חד פעמיים במשרדי הממשלה השונים; להרחיב עוד את תקציב המדען הראשי כמו גם את הערבויות של החברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר חוץ.
לבחון מחדש את סדר העדיפויות
כאמור, עלות הצעדים המוצעים, מעבר לנושאים שכבר תוקצבו באוצר, היא כ-4.4 מיליארד שקל. לגבי המדיניות התקציבית, מציין הנגיד כי ביצוע המלצותיו בעלות זו של 4.4 מיליארד שקלים, ללא קיצוץ בהוצאות אחרות, יגדיל את הגירעון הממשלתי לכ-6% מהתוצר (35-40 מיליארד שקל), לעומת גירעון צפוי של כ-5% מהתוצר - אם ההוצאות יגדלו על פי החוק. מדובר בחריגה של 4-3% ממסגרת ההוצאה שכבר אושרה בממשלה.
לדעת הנגיד רצוי לבצע את התוכנית המוצעת תוך בחינה מחודשת של סדר העדיפויות בתקציב בהתאם להעדפות הממשלה. במסגרת זו אומר הנגיד כי יש מקום לנסות כבר עתה להגיע להסכמה על דחייה של יישום תוספות השכר במגזר הציבורי. כמו כן, ממליץ הנגיד על קיצוץ מסוים בהוצאות שאינן ממוקדות בפעילות המקומית, שעשוי להצביע על מחויבות להפחתת החוב לטווח בינוני וכן את הפחתת עלות המימון של הגירעון.
הנגיד אומר, כי לנוכח היחס הגבוה יחסית של החוב הציבורי לתוצר, העלאת ההוצאה הכרוכה בעליית הגירעון יכולה להיות בהיקף מתון בלבד. זאת, כדי לצמצם את עליית הריבית על אגרות החוב הממשלתיות שיונפקו על מנת לגייס הון למימון ההוצאה הציבורית.
אם הגירעון יגדל מדי - יש לדחות הפחתות מסים
לדברי הנגיד, במידה והגירעון יעלה לרמות הגבוהות מהצפוי והריביות על החוב יעלו - יש ליישם צעדים לריסון הגידול בגירעון כמו דחיית הפחתות המסים, המתוכננת ל-2010, ביטול פטורים ממס ועצירת חלק מהתוכניות המוצעות.בנוסף להצעות במישור הריאלי, נמסר שבנק ישראל יחד עם האוצר והרשות לניירות ערך בוחנים כלי מדיניות נוספים להמרצת שוק האשראי החוץ בנקאי, שהגיע כמעט לנקודת קיפאון.
להערכת בנק ישראל, תוצאות המדיניות המומלצת עשויות לצמצם את הפגיעה בתוצר ב-0.5%, ולמתן את עליית האבטלה באותו שיעור, כך שמספר המובטלים יהיה נמוך ב-15 אלף לעומת הערכות קודמות. תוצאה נוספת תהיה התמתנות הפגיעה בבעלי ההכנסות הנמוכות עקב הגידול בתשלומי הרווחה כך שכ-4,000 משפחות ייצאו ממעגל העוני.
לסיכום אומר הנגיד כי ביצוע נמרץ ונחוש של תוכנית האוצר להאצת המשק ותוכניות בנוספות לקידום המחקר והפיתוח ולקידום ענף הבניה, יחד עם אימוץ וביצוע של המלצותיו - יובילו לגידול מסוים של הביקושים במשק, להקלת מחנק האשראי במגזר הציבורי, לחיזוק האמון במערכת הפיננסית ולהקלה מסויימת של המיתון ושל האבטלה כמו גם להקטנת הפגיעה בשכבות החלשות. זאת, מאחר והתוכנית מתמקדת במדיניות אשר ממזערת נזקים ארוכי טווח העלולים לפגוע בהתפתחות המשק בעתיד.
