הלוטו החדש: מוכרים טיסה למאדים במקום לירח

קרל מרקס טען כי הדת היא אופיום להמונים. אני מניח שחלק מכם יסכימו איתי כי במדינות רבות השלטונות אכן מתעלים את "ההמונים"  - כלומר, את השכבות החלשות - למטרותיהם באמצעות הדת. אבל בישראל יש מנגנון נוסף הפועל בסגנון דומה - מפעל הפיס.  

מפעל הפיס הוא מס לכל דבר, מס מדינה הנגבה מהציבור, ובעיקר מהשכבות החלשות. זהו, איפוא, מס רגרסיבי - כלומר מס שממסה את העניים בשיעור גבוה יחסית להכנסתם, ואת העשירים באחוז נמוך יחסית להכנסתם, בניגוד לכל צדק חברתי.

למה מס? כי מטרות מפעל הפיס הן כמעט כולן מטלות שלטוניות. מפעל הפיס מתגאה בכך שהוא בונה חלק נכבד מכיתות הלימוד בארץ. האם זהו אינו תפקידה של המדינה? מפעל הפיס בונה בנינים ציבוריים ואולמות ספורט (תוך פיאור שמו באותיות קידוש לבנה וחמה גם יחד). האם אין זה תפקידן של הרשויות המקומיות ומשרד התרבות, הספורט וכו'?

ולמה רגרסיבי? כי כל אחד יכול לגשת לדוכן הפיס הקרוב למקום מגוריו, ולראות את הג'מעה, היושבת בסמוך על הברזלים מול הפיצוציה וממלאת טורים בקצב. כדי לעורר את קדחות הפרסים הגדולים, מפרסם הפיס כל מיני קיוסקים שבהם שוברים שיאים של מילוי, וכמעט תמיד הקיוסקים "המזליסטים" הללו נמצאים בפריפריה, או בירושלים, או בשולי גוש דן. את הטבלאות ממלאים בעיקר אלו אשר מנסים להיאחז בכל קש על מנת לצאת ממצבם הדחוק. כאשר קשה לשרוד, קל להיתפס בתקוות שווא על זכייה מטורפת.

יותר קל להידרס למוות

וידידיי - אלה הן תקוות שווא בהגדרתן. גם לפני השינוי האחרון במבנה הגרלת הלוטו, הסיכוי לזכייה בפרס הראשי היה אפסי. לפי הנוסחה הישנה של הלוטו, הסיכוי היה !34 חלקי !28 כפול !6, וכל זה כפול 10, ובשורה התחתונה - 1 ל-13.5 מיליון. זהו מספר קצת גדול מדי לתפיסה - בואו נפשט אותו: נניח כי עד כה היו 40 איש שזכו מדי שנה בפרס הגדול. לצערנו, נהרגים מדי שנה למעלה מ-350 אנשים בישראל בתאונות דרכים. הסיכוי שתידרס למוות, קורא יקר, גדול פי 9 מהסיכוי שלך לזכות בפרס הנכסף.

תאמרו, הפיס מחלק גם פרס שני, ושלישי, ופרסי ניחומים למיניהם. אך כנראה שבמפעל הפיס יודעים היטב מה מעניין את לקוחותיו/נישומיו: הפרסום האגרסיבי של ההגרלה השבועית עוסק רק בפרס הגדול.

ועתה הקטע היפה - מפעל הפיס ערך לאחרונה שינוי בנוסחת ההגרלה, שמגדיל את הפרס הגדול. הפיס פרסם, כמובן, את הגדלת הפרס, ורק "שכח" לעדכן אותכם בעובדה ה"שולית" שהסיכוי שלכם לזכות בו ירד באופן דרמטי. בנוסחה החדשה הוסיפו בלוטו שלושה מספרים. כמה זה כבר יכול לשנות? - המון! נוסחת הזכיה החדשה היא !37 חלקי !31 כפול !6 וכל זה כפול 8, כלומר, 1 ל-18.6 מיליון. הסיכוי, שכזכור עמד עד כה על 1 ל-13.5 מיליון, ירד ל-1 ל-18.6 מיליון. בנוסחה החדשה ידרסו אתכם למוות 13 פעם לפני שתזכו.

בפיס, אגב, מפרשים את הנתונים אחרת, וטוענים כי הסיכוי ירד "רק" ב-35%. נניח שהם צודקים, מה זה משנה? מפעל הפיס דומה לסוכנות נסיעות שמוכרת כרטיסי טיסה לכוכב צדק, בטענה שהוא קרוב יותר מכוכב שבתאי. האמינו לי, לשניהם לא תגיעו...

תורמים כבדים (למנהלי הפיס)

 מפעל הפיס אומר לזכותו כי הוא אחד התורמים הגדולים במדינה, ובזכותו יש יותר כיתות ובתי חולים. אבל גם זה לא ממש נכון: הכתות היו נבנות בכל מקרה, עם או בלי התערבותו של הפיס, פשוט בגלל שצריך אותן. למדינה נוח להעביר את הבניה לגוף שתקציבו לא קשור אליה לכאורה.

ואם נצלול לרגע לתוך מאזניו של מפעל הפיס, נוכל לראות כי את אותו הסכום, בקירוב, שהוא מעביר לכיסוי מחדלי הממשלה, הוא מבזבז על המנגנון של עצמו. בשנת 2007 העביר הפיס לתמיכות 840 מיליון שקלים, בשעה שהוציא על קיום המנגנון (כלומר, על שכר עובדיו ומנהליו, הוצאות שוטפות וכמובן פרסום) 760 מיליון. מן הראוי היה לשנות את הסיסמה "אתה זוכה - המדינה זוכה" ל-"אתה זוכה – אנחנו זוכים (ובהרבה...)". מבחינה ציבורית, עדיף כבר להחזיר את בניית הכיתות לידי הממשלה והרשויות ולהפקיע אותה ממפעל הפיס וממנגנונו השמן.

וחשוב לציין - זהו מנגנון שמן. שמן מאוד. מבקר המדינה ממלא דו"חות על פני דו"חות. מה לא היה לנו שם: העדפה מגזרית, מתנות למקורבים, חשד לשוחד, תרומות לעמותות של קרובי משפחה, חוסר שקיפות.

החיים הם המזל האמיתי

אבל עזבו אותנו מהדברים הגדולים. בואו נתמקד בחלקת אלוהים הקטנה שלנו: אנחנו מוקפים בפרסומים של מפעל הפיס. אנו מקבלים בעיתוני סוף השבוע טפסים ממולאים, רק שלם ושגר. המזל דופק בדלת. הפיס עובד על הרגשות הנמוכים ביותר ועל האמונות הטפלות ביותר שחלק מאתנו (בעיקר מקרב החלשים) מחזיקים בהן. מפעל הפיס מתמחה בהתרמה של אלו שגם כך הפרוטה אינה נמצאת בכיסם, ועתה בפרוץ המיתון - האם הם יטריפו את כולנו במקסמי שווא? ואם הם יגדילו את מחזורם, כמצופה - יהיה להם יותר כסף למנגנונם...

כל ערוצי המדיה מפרסמים את מפעל הפיס. ערוצים 2, ערוץ 10 והעיתונים עושים זאת למחייתם ואילו גלי צה"ל, רשות השידור וערוץ 1 ממלאים את "חובתם" כגופים ציבוריים. כולם מתפרצים לחייכם האפורים ומציעים לכם את אותה תקוות שווא. עזבו אתכם. תנו למדינה לעשות את עבודתה, ותהנו מהמזל האמיתי שלכם.

כל יום או שבוע שאנחנו עוברים בו את הכביש ולא דרסה אותנו מכונית, כל יום שלא נמצא אצלנו גוש קשה במקום שלא צריך להימצא גוש שכזה - זוהי הזכייה האמיתית. 

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית.