הצרכנים רוצים זכויות - ומה עם החובות?

היום מציינים בעולם ובארץ את יום זכויות הצרכן הבינלאומי - שבו מזכירים לכולנו שזכותנו לדרוש ולקבל מוצר ראוי, שירות הולם ופיצוי נאות. 

אבל צרכנות לא מתחילה ומסתיימת בתשלום בקופה; יש לה השלכות רבות על שאר הצרכנים - כלומר על שאר בני האדם. כמו שאנו דורשים מהמשווקים והמוכרים לגלות אחריות כלפינו, גם אנו הצרכנים צריכים לגלות אחריות כלפי הזולת כי צרכנות בלתי אחראית היא לב ליבו של המשבר הסביבתי. במו ידינו אנו גורמים לפגיעה באיכות הסביבה שלנו. למעשה, אנו פוגעים בעצמנו. זו כבר לא מחלה - זה סימפטום פסיכולוגי.

הקלות הבלתי נסבלת שמאפשרת לנו לקנות אין סוף מוצרים שאין לנו צורך בהם, ושחיי המדף שלהם קצרים מחייו של פרפר היא כמו מגיפה ממארת. "חווית הקניה" בקניון הפכה לחוויה מרכזית בחיינו, והפעילות המסחרית מלווה אותנו לכל אשר נלך. נסו להימלט מהמסרים האגרסיביים הללו ותגלו שמדובר במשימה קשה. 

פגיעה עצמית. יום מבצע בחנות בקניון (צילום: איתמר סיידא)

גם אם אנו רוכשים מוצרים בסיסיים, או שאנו מפעילים שיקול דעת וזהירות מירבית לפני שליפת המזומנים, עדיין לא תמיד עומדת בפנינו חלופה ידידותית לסביבה (לבטח לא במחיר שווה לכל נפש). נדמה שאנו אנוסים להוציא כסף ולהניע מהלכים שפוגעים בעקיפין אך בנחישות בסביבה בה אנו חיים.

עוד על יום זכויות הצרכן:

• המאבק בג'אנק פוד - בלב יום הצרכן הבינלאומי
• מומחה מסביר: מהי התנהגות צרכנית משתלמת?
• סקר: קונים פחות מזון, אבל העיקר הבריאות
  

כל "גיהוץ" של הכרטיס שלנו מממן הפעלת עוד מכונה שאוספת משאבים טבעיים, ומכונה אחרת שמפעילה עליהם אנרגיה כלשהי, ומכונה נוספת שמערבלת לתוך העיסה חומרים סינטטיים, ואז אורזים את הכל לחבילה אחת שנוסעת על פני קילומטרים רבים עד לחנות. בדרך המערכת הזו מנצלת חומרי גלם זולים ואת זיעתם של עובדים בשכר רעב למרות שהמוצר הסופי מוצג תמיד בהקשר יוקרתי ותג מחיר תואם.

עטיפה ירוקה ובוהקת

בהתאם לרוח הזמנים, בתקופה האחרונה אנו עדים איך עוטפים את כל זה בעטיפה ירוקה ובדאגה מזוייפת לסביבה. מבליטים תכונה אחת על חשבון נזק מתכונה אחרת, ומדגישים יתרון אחד תוך הסתרה של חסרונות חשובים אחרים. באנגלית קוראים לזה "גרינווש".

רוצים דוגמאות? הנה: בתוכנית "המרוץ למיליון" מבטיחים לנו שהכל נעשה תוך שיקול דעת, שבסוף אפילו תהיה משימה "ירוקה" והפרס יהיה ידידותי לסביבה.  בדרך חוצים יבשות במטוסים, נוסעים ברכבי שטח זוללי דלק, פולשים לאוצרות טבע ומתעללים בחיות חסרות ישע. אם אתם באמת דואגים לסביבה, אל תבטיחו בלי לקיים.

עוד דוגמא? בבקשה: רשת סטימצקי ובנק הפועלים מעודדים מזה זמן את הקריאה בקרב הצעירים באמצעות הפרויקט המבורך "תקרא תצליח". לאחרונה הם צבעו את הכל בירוק, ויצאו במבצע שמזמין את הקוראים להביא לחנות נייר למיחזור ולקבל בתמורה עשרה ספרים ב-10 שקלים כל אחד. לשיטתם - והילדים המופיעים בפרסומת אומרים זאת מפורשות - אם נאסוף נייר נציל את העולם. הבעיה היא שאת הספרים שתקנו בחנות הדפיסו על נייר רגיל לגמרי. גיבורי התרבות שמקופלים לתוכם לא יצילו את העולם - נהפוך הוא.

אולי עדיף היה לו סטימצקי ובנק הפועלים היו מציעים בתמורה לנייר הממוחזר ספר מנייר ממוחזר. אולי היו מבקשים ספרים ישנים במקום סתם נייר למיחזור, ותורמים אותם לספריות. בתמורה היו יכולים לתת ספר מנייר ממוחזר, שטוב לסביבה גם מבחוץ וגם מבפנים. אז היתה להם סיבה אמיתית להאיר את הכל בהילה ירוקה ובוהקת.

אלא שהבעיה עמוקה יותר מנייר ממוחזר, תוכנית טלוויזיה או ביקור בקניון. מדובר בחשבון פשוט: אם יגדל מספר הצרכנים שמודעים לפגיעה שהם מסבים במו ידיהם לסביבה, ואם תגבר הדרישה לחלופות ידידותיות יותר לכדור הארץ, רק אז ישנה השוק את פניו. עד שזה יקרה כדאי לזכור כצרכנים שאין זכויות ללא חובות, ושצרכנות נבונה והוגנת היא שגם לנו יש חובה לדרוש את החלופות, ולשקול את הרכישות, עבור האנשים האחרים והעולם שסביבנו.