חמאס מתקשה להחליט
אולמרט שיגר לקהיר מקל וגזר. אבל עוד בטרם תצביע ממשלתו על עסקת שליט, נדרש הצד השני לפתור את דילמת האסיר
הודעתו של אולמרט, לפיה היום הוא המועד האחרון שבו יהיה מוכן לשאת ולתת עם חמאס, אחרת - יעביר את הסוגיה לממשלת ימין שתקום בישראל, נועדה לשגר לחמאס איום במשתמע, כי אין סיכוי שיקבל תנאים טובים יותר בעתיד הקרוב. זהו המקל. נוכחותו של ראש שב"כ בקהיר היא הגזר; היא נועדה להמחיש לחמאס שישראל מוכנה להתגמש ולסגור עסקה, ומה שלא פחות חשוב: להכשיר את ה"שרץ" בממשלה ובדעת הקהל בישראל, אם תושג הסכמה בקהיר.
צריך לזכור כי גם אם תאשר הממשלה מחר את העסקה, תוצג רשימת המשוחררים הפלסטינים באינטרנט. מי שירצה לערער עליה - וכאלה יהיו כנראה לא מעטים - יוכל לפנות לבג"ץ ולנשיא המדינה (שחייב לאשר בחתימתו חנינה לחלק מהאסירים שנשפטו). חתימתו של ראש השב"כ על העסקה חיונית כדי להעבירה בשתי ערכאות אלו.
המהלכים הללו של ראש הממשלה הם הדבר הנכון מבחינתו בעת הזו. החלטת
שניים אוחזין בחמאס
לשם פשטות, נחלק את הנהגת חמאס לשני מחנות: המחנה הבלתי מתפשר - בראשות חאלד משעל היושב בדמשק ואחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של הארגון בעזה; והמחנה הפרגמטי - בראשו מוסא אבו-מרזוק, סגנו של משעל, ומנהיג הפלג הנוקשה בהנהגה הפוליטית בעזה, ד"ר מחמוד א-זהאר.
המחנה הראשון רוצה עסקה, שאפשר יהיה להציגה ככניעה ללא תנאים של ישראל לתכתיבי חמאס - מה שיאפשר לארגון למחוק את הישגי ישראל ב"עופרת יצוקה" ולהציג ניצחון פוליטי וצבאי, שיגרוף תמיכה ברחוב הפלסטיני. זה חשוב מאוד לחמאס גם בהקשר של שיחות הפיוס עם פת"ח, המתקיימות כעת בקהיר. גם איראן תומכת בקו הזה של משעל וג'עברי. המחנה הפרגמטי רוצה באותם דברים, אולם ראשיו סבורים ששיקום מהיר של הרצועה באמצעות פתיחת המעברים והסדרת רגיעה חשובים יותר למיצוב התנועה כגורם הדומיננטי במחנה הפלסטיני, מאשר כמה שמות "נוצצים" של מרצחים שישוחררו או יישלחו לגלות (בסוריה או ברצועה).
בשם האח, בשם הבן: קבלת שבת במאהל המחאה (צילום: גיל יוחנן)
מקורות פלסטינים מהימנים טוענים כי הוויכוח בין שני המחנות נמשך גם בעת הזו ממש. בשיחות שניהל עופר דקל בתקופה האחרונה, ובעיקר בשבוע שעבר, בקהיר, הפגינו נציגי חמאס גמישות ונכונות מסוימת לוויתורים, מה שצמצם את רשימת האסירים המיועדים לשחרור והגליה. אבל הפער עדיין קיים, או לפחות היה קיים נכון ליום חמישי. סביר להניח שבמהלך סוף השבוע התנהלו שיחות וויכוחים אינטנסיביים בין הגורמים השונים בהנהגת חמאס.
לראשי הארגון יש דילמה אמיתית: מחד, הם יודעים שאם המשא-ומתן עם אולמרט לא יגיע היום לסיכום חיובי, יידחה שחרור האסירים בחודשים אחדים, למגינת לבן וזעמן של מאות המשפחות הלוחצות לסיום מהיר; גם פתיחה מלאה של המעברים לרצועה, השיקום והרגיעה יידחו; קיימת גם סכנה שממשלת נתניהו תיכנס לסיבוב נוסף של לחימה, כדי להשלים את מה ש"עופרת יצוקה" לא השיג. מאידך, בהנהגת חמאס מעריכים, לדברי מקורות מהימנים, כי המשא-ומתן עם נציגי נתניהו לא יתחיל מאפס אלא ימשיך מאותה נקודה, וכי ראש הממשלה החדשה בישראל לא ייצא למבצע צבאי, כדי שלא לסכן את הסיכוי לשחרור גלעד שליט.
כרגע אין איש בישראל שיודע ומוכן להעריך אם התגבשה בחמאס עמדה סופית, ואם עמדה זו תאפשר עסקה שחברי הממשלה - ובעיקר אולמרט - יהיו מוכנים לאשר. לכן ייתכן מאוד שמחר תצטרך הממשלה לקבל הכרעה גורלית: בין גישתם של אלה מבין הפוליטיקאים ואנשי הביטחון, המוכנים לשלם את מלוא המחיר שדורש חמאס תמורת החייל השבוי, לבין גישת ה"לא בכל מחיר" של האחרים.
