המחירים ממשיכים לרדת: המדד ירד ב-0.1%
כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. טווח הערכות לשינוי במדד המחירים היה רחב, ונע בין יציבות לירידה של 0.5%. התחזקות הדולר והתייקרות הדלק והדיור קיזזו מירידת מחירי ההלבשה וההנעלה והירקות הטריים
הבורסה אמנם זינקה אתמול (א'), הודות לאוירה אופטימית בוול סטריט, אך הנתונים הריאלים במשק עדיין מצביעים על עומק המיתון. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בפברואר. מרבית האנליסטים העריכו כי המדד ירד בשיעור של 0.2%, אך עם זאת טווח הערכות היה רחב, ונע בין יציבות במדד לבין ירידה של 0.5%, כמו בחודש ינואר.
מתחילת השנה ירד המדד ב-0.6%. ב-12 החודשים האחרונים, עלה המדד הכללי ב-3.4%. בניכוי השינוי בבמחירי הירקות והפירות עלה המדד ב-4.1%, כשבניכוי מחירי האנרגיה הוסיף המדד ב-4.2%.
המשך מגמת ירידת המחירים (מקור: נתוני הלמ"ס)
הסיבה לטווח הערכות הנרחב נבעה מכיוונים מנוגדים בסעיפי המדד השונים. האנליסטים ציינו מצד אחד את ההוזלות בתחום ההלבשה וההנעלה כגורם התומך בירידת המדד; ומנגד,את התחזקות הדולר ועליית מחיר הדלק בפברואר - שהשפיעו בכיוון ההפוך.
בפועל, מחירי הירקות הטריים והריהוט וציוד לבית ירדו; עליות מחירים התרחשו במזון, בריאות ופירות טריים. על אף שמרבית האנליסטים העריכו כי שמחירי השכירות ירדו - אלו דווקא עלו בפברואר.
מדד זה מגיע בהמשך לשורה של מדדים שליליים, החל בנובמבר אשתקד. בינואר ירדו המחירים ב-0.5%, בדצמבר נרשמה ירידה של 0.1%, ובנובמבר ירדו המחירים ב-0.6%. הירידה בביקושים מושפעת מגל הפיטורים וקיצוצי השכר במשק, וכן מהירידה בביטחון התעסוקתי ובתחושת העושר של הציבור - על רקע המשבר הכלכלי.
ומה בנוגע להחלטת הריבית? בבתי ההשקעות מציינים כי למרות שכלי הריבית איבד מיעילותו בשל הימצאות הריבית ברמת שפל של 0.75%, תיתכן הורדת ריבית נוספת בסוף החודש, בשל ציפיות השוק. עם זאת, ההערכה הגוברת היא שבנק ישראל יגביר את השימוש בכלים חלופיים, כגון הגדלת רכישת אג""ח ממשלתי בשוק המשני בניסיון להשפיע על הריבית ארוכת הטווח, או אף רכישת אג"ח קונצרני.
תגובות במגזר העסקי
יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, ונשיא פרוטרום, אורי יהודאי, אמר בתגובה לפרסום המדד ש"על בנק ישראל להמשיך בפעולות להגדלת מצאי האשראי ולהוזלת עלותו בפועל למגזר העסקי במטרה להציל אלפי עסקים מסכנת מחנק וקריסה". יהודאי ציין את הוואקום השלטוני והיעדר התקציב ומדיניות תקציבית כגורמים המחייבים את הגברת מעורבותו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בהתמודדות עם השלכות המשבר.
גם נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, להב, יהודה טלמון ביקר את מקבלי ההחלטות: "ההנהגה הכלכלית שלנו ממשיכה להתמהמה ובינתיים אנו שומעים רק על תוכניות ותכנונים כשבשטח המגזר העסקי מופקר לגורלו".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, נשמע קצת יותר מעודד: "אין ספק שהעובדה שהמדד ירד במקצת הינו נתון מעודד המצביע על אנטי מגמה, אך יהיה זה מוקדם מדי להעריך אם הוא מהווה אינדיקאטור של ממש באשר למתרחש במשק".
לפנייה לכתב/ת 
