רק בגיל 29 גיליתי את נפלאות האורגזמה
עד אז חשבתי שאני מחדל של הטבע, פגם בפס הייצור האלוהי. לפני השינה הייתי מתחננת "בבקשה אלוהים, מה בסך הכל אני רוצה? אני לא מבקשת הצלחה, כסף או פרסום. אלא רק להרגיש את מה שמרגישים כולם". חשבתי שאני היחידה שלא
זה קורה פתאום, בשיא ההנאה - אני מאבדת שליטה בגוף, והגוף מאבד שליטה בעצמו. אין מיינד, אין מחשבה, יש רק חווייה של מה שקורה, כאן ועכשיו. אני שומעת את הגניחות של עצמי אבל זו לא אני שגונחת. אני מרגישה את כפות הרגליים שלי נמתחות ואת הגב מתקמר לקשת, אבל זו לא אני שמפעילה אותם. הגוף שלי פועם בסדרת התכווצויות וקפיצות בלתי נשלטת, הלב מפמפם את הדם הגועש. אנדורפינים זורמים במעלה גופי ומציתים את עמוד השדרה.
עם השנים שכללתי את כישורי הזיוף
שלי לרמות מיומנות גבוהות במיוחד, כשכל אנחה מאולתרת שילחה אל בטני טיפה נוספת של תסכול שנערמה לה בחוסר נוחות משווע. בשלב מסוים נמאס לי לחיות בשקר
והתחלתי לשתף את בני זוגי באמת המצערת. היה בזה אלמנט משחרר, אבל גילוי הלב רק הוסיף לחץ. עננת האורגזמה הבלתי מושגת ריחפה מעל ראשנו בכל אקט מיני. תסכולו של בן זוגי מחוסר יכולתו לספק אותי התווסף לעול שרבץ על כתפיי. סקס הפך מהנאה למעמסה.
רק כשהחלטתי סופית לצאת מהארון ולהצהיר בריש גלי על מסעי, גיליתי שאני לא לבד. הופתעתי למצוא לצידי נשים רבות בשבילי הדרכים, באותו המסע. פתאום הבנתי שאין בי שום פגם, שאני לא דפוקה, אלא בסך הכל עוד אשה מאותגרת אורגזמית. הבנתי שגם אם לא אחווה אורגזמה לעולם, כמו רבות אחרות, אוכל לחיות חיים מאושרים. רק מתוך ההבנה הזו יכל לבוא השינוי.
אין טעם להסביר מהי אורגזמה. מי שחווה אותה יודע, ומי שטרם חווה - לא יבין. נשים רבות מעבירות שנים של פעילות מינית מבלי לזכות בתענוג העילאי. גם אני הייתי ביניהן, וזה לא היה מזמן.
הפעם הראשונה שלי היתה בגיל 17 עם מי שהיה החבר הרציני שלי אז. זו היתה טעות של להט התשוקה, הכל קרה מהר ופתאום הוא החליק פנימה. רק כשזה נגמר תפסתי שמשהו מהותי התרחש. מעטים הדברים בחיים מהם אין דרך חזרה - כתם הדם על המיטה העיד על האובדן הנצחי של בתוליי. הגוף שלי שקשק באימה כשבמוחי צפו ועלו דמויותיהן של מדריכותיי בצופים, מספרות בפנים חמורות סבר על צעירות שנכנסו להריון מטעויות של פעם ראשונה.
לא נכנסתי להריון מאותה תקרית, אבל היו לה השלכות אחרות על חיי. בכל זאת, אם הפעם הראשונה שלך טראומטית, זה לא יכול להוביל לטוב. בתמימותי הרבה לא הבנתי איך לא הגעתי לאורגזמה באותה פעם. ידעתי שיש משהו גדול מהחיים שהייתי אמורה להרגיש, שיש איזושהי פסגה. אבל התחושה שלי היתה – "מה?! זה כל הסיפור? פייר, התאכזבתי".
שכללתי את כישורי הזיוף שלי
ציפיתי שהמאורע הגדול יקרה בפעם השנייה, השלישית והרביעית. הוא לא הגיע גם כשהפסקתי לספור. נהנתי מהסקס, מהמגע, מהחיבור, אבל להנאה תמיד נלווה טעם מר של החמצה. לפעמים הרגשתי שאני במרחק שניות בודדות מה"או" הגדול, שהנה, אוטוטו אני מרקיעה לשחקים. וכשעברו אותן שניות מכריעות ושוב שום דבר מיוחד לא קרה, נזרקתי באכזריות לקרקע, קצת יותר מיואשת.
מאחר שתמיד הייתי ווקאלית במהלך האקט, הפרטנרים שלי היו בטוחים שאני מסופקת. התביישתי לספר להם שאני לא, חששתי שמא הביטחון שלהם ייפגע בגלל מה שהחשבתי כדפיקוּת שלי. חשבתי שאני האדם היחיד בעולם שסובל מהבעיה, אפילו בפני חברותיי לא העזתי לחשוף את הסוד.
דבר המומחה 1:
יש אורגזמות שוות ואורגזמות שוות יותר?
עידן מיליצ'ר
כבר במאה הקודמת הוכיחו שיכולתן של נשים לחוות אורגזמה באוננות היא גבוהה יותר מאשר כתוצאה ממגע מיני בחדירה. יש אורגזמות חזקות יותר ופחות, אבל אסור לזלזל בדגדגן
לא הבנתי איך הצלחתי בכל המשימות הקשות שנטלתי על עצמי ונכשלתי בדבר שמתוך בורות החשבתי לכל כך אלמנטרי. הרגשתי שאני מחדל טוטאלי של הטבע, פרט פגום בפס הייצור האלוהי. בלילות, לפני השינה, הייתי מתחננת "בבקשה אלוהים, בבקשה, מה בסך הכל אני רוצה? אני לא מבקשת הצלחה, כסף, או פרסום. כל מה שאני רוצה זה להרגיש את מה שמרגישים כולם". אבל אלוהים היה עסוק בעניינים חשובים יותר והתעלם בעקביות מבקשותיי.
השלמתי עם העובדה שכנראה לא ארגיש את החוויה השמיימית לעולם, ולפיכך, בחרתי לחיות את חיי עם בן זוג אדיש במיוחד. קיומה של האורגזמה שלי או היעדרה עניין אותו כמו תוצאות קרב התרנגולים האחרון בקזחסטן. הסקס חדל מלהיות מכביד.
פתאום הבנתי שאין בי שום פגם
כשהתגרשתי בראשונה יצאתי למסע בעקבות האוצר האורגזמי. נחושה בדעתי למצוא את נקודת הג'י שלי, הצטיידתי בשלל אבזרים, בפרטנרים מיומנים ובחומרים שונים ומשונים. בדרכי חוויתי הרפתקאות מיניות מגוונות, מתוך נכונות לעשות הכל כדי להעפיל על ההר. בסופו של המסע הבנתי שלא ההר הפריד ביני לבין האורגזמה, כי אם הראש שלי בכבודו ובעצמו.
דבר המומחה 2:
"גם אני רוצָה אורגזמה כזו שרואים כוכבים!"
עידן מיליצ'ר
האורגזמה הנשית היתה מאז ומעולם אפופה מסתורין ומשולה למטמון זהב – כולם מחפשים אותה, ולמרות הקושי שלעיתים מלווה את החיפוש אחריה, כשסוף סוף מוצאים אותה זה בהחלט שווה כל מאמץ. הסקסולוג עידן מיליצ'ר משיב
למדתי שאצלי אורגזמה היא קודם כל בראש, ושכדי לגמור אני צריכה שהראש שלי יהיה בתחתונים. למרות מוצאי הפולני, מעולם לא חשבתי על צבע הטפטים במהלך הסקס (או בכלל), אבל כן חשבתי ללא הרף אם מה שאני עושה טוב לפרטנר שלי, ואם הפעם אצליח לגמור. לפעמים, בשביל להשיג את מה שרוצים, צריך להפסיק לרצות. למדתי שהמחשבה הבלתי פוסקת על האורגזמה, הרצון להשיג אותה והשאיפה המתמדת אליה במהלך הסקס, רק מונעים ממנה להגיע אלי. בסקס צריך פשוט ליהנות.
אני רוצה שמה שקורה באותו רגע יימשך לנצח
"אורגזמה זו התחושה שאת לא יכולה יותר, שאת עומדת להתפוצץ", הסבירה לי פעם חברה. היום אני יודעת שאצלי זה אחרת, שבשניות שלפני המפץ הגדול אני בכלל לא רוצה לגמור - אני רוצה שמה שקורה באותו רגע יימשך לנצח, ודווקא אז באה ההתפוצצות.
כבר מימי אדם וחווה הוכח שלבני האדם יש משיכה מוגברת לפירות אסורים. לכן, כשעוד היה לי קשה לא לחשוב על אורגזמה, הלכתי על שיטת ההפוך על הפוך - אסרתי על עצמי לגמור. דווקא אז החליטה הגברת "או" הנכבדה להגיח ממעמקי גופי הרדום.
עם כל הרצון לא לחשוב על כלום, זאת משימה די בלתי אפשרית. אבל אם כבר מעסיקים את הראש במשהו, אפשר לבחור במה. החלפתי את מחשבותיי הקודמות במחשבות על מה עושה לי טוב. נדהמתי לגלות שזה משהו שלפני כן לא נתתי עליו את הדעת. עברתי אינספור וריאציות של תנוחות ונגיעות עד שפענחתי את כתב החידה. זה לא היה פשוט, אבל המאמץ השתלם, ובגדול.
בכל מקרה, כנראה גם הגיל עושה את שלו. למרות שנשים נחשבות בוגרות יותר מגברים באופן כללי, כאשר מדובר במיניות, אנחנו מבשילות באיחור יחסי. אני גיליתי את הפלא האורגזמי בגיל 29. היה שווה לחכות.
היום, אולי דווקא בזכות המסע המפרך, הפכתי לייצור מולטי-אורגזמי. עדיין, בכל פעם כשאני מגיעה לפסגה, אני נמלאת אושר והודיה על מה שהוא כל כך לא טריוויאלי. היום, אני מפצה את עצמי בגין 12 השנים חשוכות האורגזמה. ואם למישהו יש בעיה עם זה, שיילך להשתגל.
לפנייה לכתב/ת 
למדתי שאצלי אורגזמה היא קודם כל בראש, ושכדי לגמור אני צריכה שהראש שלי יהיה בתחתונים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
