איך להישאר מאוהבים לנצח? שבע המצוות

אינטימיות קשורה להרגשה שבני זוג מעוררים זה בזו. אם אתם בדרך כלל גורמים זה לזו להרגיש טוב, פירוש הדבר שאתם קרובים זו לזה. אם אתם בדרך כלל גורמים זה לזו להרגיש רע, אז אתם מרגישים רחוקים זו מזה.

אלפי ספרים נכתבו על הפסיכולוגיה של אינטימיות ואהבה. התורה מספקת דרך פשוטה ועם זאת מעמיקה ליצירת אינטימיות ושמירה עליה, בהתבסס על ההנחה שאינטימיות רגשית תלויה באופן שבו אנחנו מתמודדים עם רגשות שליליים.

הנוסחה שאליה אני מתכוון נמצאת בספר ויקרא, פסוקים ט"ז-י"ט. אלה הן שבע מצוות המוצגות ברצף, בזו אחר זו. המצוות האלה נותנות לנו הוראות לכל קשר שהוא בין אדם לחברו, ובהן מוצגים עקרונות פסיכולוגיים מהותיים, שהם אוצר בלום עבור הקשר עם החבר הכי טוב שלכם - עם בן/בת הזוג. העקרונות האלה ילמדו אתכם כיצד להישאר מאוהבים לשארית חייכם.

1. "לא תלך רכיל בעמיך"

עיקרון א': גבולות ברורים הכרחיים לשמירה על יחסי אינטימיות.

ציווי זה מזהיר אותנו מפני רכילות, מצב שבו אנו אומרים לאדם מה מישהו אחר אמר עליו, כשמידע זה עלול לפגוע באדם או לגרום לו נזק כלשהו. העיקרון הטמון בפסוק זה עוסק בהצבת גבולות, כדי להגן על מערכת היחסים. כל מערכת יחסים זקוקה להגנה מפני השפעות חיצוניות שעלולות להזיק לה. עליכם להיזהר בדברים שאתם מספרים לאחרים על בן/בת הזוג שלכם.

ככלל, אני אומר לזוגות נשואים שאין לשתף אנשים מחוץ למערכת הזוגית בבעיות בנישואים, אלא אם כן בן/בת הזוג נתנו רשותם לכך. זהו אחד ההיבטים של הצבת גבולות ברורים. טעות מכרעת בנושא זה היא כשבני הזוג משתפים את בני המשפחה בבעיותיהם. ההורים והמחותנים צריכים להישאר מחוץ לתמונה. הוריכם חייבים לכבד את הפרטיות שלכם כזוג, ואם לא יעשו זאת, יש לומר להם לא להתערב. ברגע שאתם נשואים, בן/בת הזוג הופכים להיות העדיפות הראשונה.

עיקרון ב': היזהרו בדברים שאתם אומרים.

לעולם אין לנו רשות לפגוע באדם אחר במילותינו. זהו רעיון פשוט, אך תוצאותיו מרחיקות לכת. אנחנו תמיד אחראים על מה שאנו אומרים לאדם אחר, בעיקר לבן/בת הזוג! למרות זאת, לא פעם אנו רואים בני זוג נוהגים בחוסר זהירות ובחוסר התחשבות בבחירת מילותיהם.

לעולם לא מוצדק לכנות את בני הזוג בכינוי פוגע, לקלל אותם או אפילו להרים עליהם את הקול, אם זה יפחיד או יאיים עליהם. אם כל זוג ימלא אחר הנחיה זו בלבד, הדבר יגביר מאוד את האהבה שלהם. לכל מילה שאתם אומרים יש השפעה שלילית או חיובית על הרגשת השומע. אם אתם רוצים להישאר מאוהבים לשארית חייכם, עליכם לשים לב ולשלוט בקביעות בדרך שבה אתם מדברים זה עם זו. הנישואים הם "קשר ללא הפסקה" וכל אינטראקציה בין בני הזוג היא בעלת חשיבות. כל מילה שתאמרו היא זו שתקבע אם תתקרבו או תתרחקו.

2. "לא תעמוד על דם רעך"

העיקרון: אל תתייחס בזלזול לכאב הרגשי של זולתך.

איך אתם מגיבים כשבן/בת הזוג שלכם כאובים או נמצאים במצב רוח רע? האם אתם מתרגזים והופכים חסרי סבלנות, או שאתם מקשיבים בסבלנות? רובנו לא אוהבים שבני הזוג נמצאים במצב רוח רע. חלקנו מתרעמים על כך.

מצב רוח רע ואפילו התנהגות עצבנית הם בדרך כלל ביטוי של כאב רגשי. הצעתי היא לנסות להתייחס למצבים אלה כאל קריאה לעזרה. כשאני במצב רוח רע, מה שאני בעצם מנסה לומר הוא, "כואב לי ואני זקוק להבנה ולתמיכה שלך". ציווי זה מבהיר כי חובתנו להיות רגישים לכאבם של אחרים, ובהחלט לא לגרום להם כאב נוסף!

לעולם אל תזלזלו ואל תתקיפו אדם ששרוי בכאב, על אחת כמה וכמה את בן/בת הזוג שלכם! כמה פעמים אמרו לכם בני זוגכם, "אולי כבר תצא/י מזה?" התנהגות זו אינה רק חסרת רגישות, היא אכזרית.

אחד הצרכים העמוקים ביותר של האדם הוא להיות מובן. כשאנחנו מתייחסים בזלזול לכאבם של בני הזוג, אנחנו רחוקים מיצירת חוויה מזינה של הבנה. בכל פעם שאנחנו דוחים את כאבם של בני הזוג ולא מקדישים את הזמן כדי להבין אותם, אנחנו מחמיצים הזדמנות גדולה ליצור קירבה גדולה יותר. אחד ממעשי הנדיבות הגדולים ביותר שיכול אדם לעשות למען חברו הוא להקשיב לו, בלי כל שיפוט.

3. "לא תשנא את אחיך בלבבך"

העיקרון: אל תתעלמו מרגשות שליליים ואל תכחישו את קיומם. אתם אחראים לעבד ולפתור את הרגשות השליליים שלכם כלפי אחרים.

פרשני התורה מסבירים כי כוחו של ציווי זה טמון במילים "בלבבך". קיומם של רגשות שליליים ואפילו רגשות שנאה הוא טבעי. למרבה הצער, אנשים רבים שגדלו באווירה רגשית לא-בריאה, אינם מרשים לעצמם להרגיש את הרגשות השליליים שלהם ולעתים גם לא את הרגשות החיוביים. יש כאלה שמאמינים שאנשים מפותחים לא מרגישים רגשות שליליים בכלל.

זו אינה גישתה של היהדות כלפי רגשות. התורה מניחה שיהיו לנו רגשות שליליים כלפי אחרים, והמפתח שהיא מעניקה לנו הוא הציווי לפתור אותם, לא להיאחז בהם ולהניח להם לתסוס בתוכנו. הדרישה ההכרחית להתמודדות יעילה עם רגשות שליליים היא להיות כנים עם עצמכם. בין בני זוג, רגשות שליליים שאינם מובנים ואינם פתורים הופכים להיות רעילים והרסניים. יש להבינם ולהתמודד איתם. עבדו עליהם בעצמכם, שוחחו עם חבר טוב או דונו בהם עם בן/בת הזוג. אם הרגשות השליליים נמשכים, פנו לעזרת איש מקצוע.

אחד האתגרים בשמירה על גחלת האהבה הוא ללמוד מהרגשות השליליים שלכם כלפי בן/בת הזוג ולפתור אותם.

4. "הוכח תוכיח את עמיתך"

עיקרון א': כשמישהו פוגע בכם, ספרו לו על הרגשתכם.

איננו יכולים להרחיק אנשים מחיינו מכיוון שהם פוגעים בנו. היהדות דורשת מאתנו לתקשר עם אותם אנשים שפוגעים בנו ולנסות לתקן את היחסים איתם על-ידי תקשורת פתוחה וכנה. בנישואים, תקשורת טובה היא הכרחית. עלינו לומר לבני הזוג כיצד אנו מרגישים כדי לפתור בעיות ולהתגבר על משברים. על בן הזוג (או בת הזוג) לדעת שהוא עשה משהו שפגע בי, או שהוא נוהג לעשות משהו שמציק לי. רק כך תוכל להיפתר הבעיה.

עיקרון ב': כדי לתקשר, עליכם להרגיש בטוחים.

כדי שתוכלו לדבר עם בני הזוג על רגשותיכם, צריכים בני זוגכם להיות פתוחים לשמוע ולאפשר לכם לבטא את רגשותיכם ללא שיפוט, לעג או ביקורת. יצירת מרחב בטוח שבו תוכלו לשתף ברגשותיכם זה את זו היא תנאי מוקדם לתקשורת פתוחה וכנה. באיזו מידה אתם מרגישים בטוחים עם בן/בת הזוג? כמה בטוחים אתם גורמים לו/ה להרגיש?

5. "ולא תישא עליו חטא"

העיקרון: ביטוי רגשותיכם אינו מהווה היתר לבייש את בן/בת הזוג, לגרום לו/ה להרגיש אשמה או להתעלל בו/ה.

רש"י, הפרשן התנ"כי המפורסם, מפרש ציווי זה כך: אסור לבייש אדם אחר בשעה שאנחנו מוכיחים אותו על התנהגותו הפוגעת. בושה היא אחד הרגשות הכואבים ביותר שיכול אדם לחוות. היהדות משווה מעשה של גרימת בושה לשפיכות דמים.

יש שלושה סגנונות תקשורת. יש אנשים שאינם מספרים לבני זוגם כשהם חשים פגועים. זהו סגנון פסיבי, שגורם סבל וריחוק גדולים. לעתים הסיבה שבן/בת הזוג בוחרים לא לשתף ברגשותיהם היא החשש מתגובת הצד השני. לכן, חיוני שבני הזוג ילמדו כיצד ליצור מרחב בטוח זה עבור זו. אם אינכם מרגישים בטוחים עם בן/בת הזוג, לעולם לא תספרו להם איך אתם באמת מרגישים והם לא יידעו שהם גרמו לכם צער.

צורת תקשורת נוספת שאינה נכונה היא תוקפנות. אנשים תוקפניים יודעים לבטא את רגשותיהם וכעסם רק בצעקות או בלעג וציניות. ברור שסגנון תקשורת זה אינו יעיל ובמקרים רבים הוא פוגעני.

הסגנון היעיל ביותר הוא סגנון אסרטיבי. תקשורת אסרטיבית פירושה שאתם יכולים לומר לבן/בת הזוג שלכם כיצד אתם מרגישים, ולהסביר להם שהם פגעו בכם או שהם עושים משהו שמטריד אתכם - ללא פרובוקציות. תקשורת אסרטיבית נותנת לכם הזדמנות להישמע ולהיות מובנים, מבלי שהצד השני ייפגע. כך אתם יכולים לבטא את רגשותיכם בכנות ובכבוד בפני בן/בת הזוג. הם עשויים לבחור להקשיב לכם או לא להקשיב לכם, אבל לפחות אתם עשיתם את שלכם: ביטאתם את עצמכם כראוי ולא ביישתם אותם.

אחת המיומנויות החשובות ביותר הדרושה לבני זוג כדי להצליח בנישואים, היא היכולת שמכונה "יכולת תיקון תקלות". תקשורת אסרטיבית היא הכלי החיוני הדרוש לשם התגברות על "תקלות" כגון אי הבנות, קונפליקטים ומשברים. ה"תקלה" נחשבת מתוקנת כשלא נותרים רגשות כעס, טינה או רגשות שליליים אחרים. במילים אחרות, הקונפליקט נפתר במאת האחוזים. 90 אחוז זה לא מספיק. אם יש לכם 50 מריבות ואתם פותרים כל אחת ב- 90%, אתם נשארים עם 10% טינה, כפול 50. תתפלאו לגלות באיזו מהירות מצטברות כמויות קטנות אלה של טינה. כשהרגשות השליליים אינם נעלמים לחלוטין, הקשר נחלש והאהבה דועכת. בדרך כלל, הנושא הספציפי הוא לא הבעיה. התקשורת לגבי הנושא היא הבעיה האמיתית. אהבה יציבה מבוססת על תקשורת טובה.

6. "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך"

העיקרון: אם לא תפתרו את כל ה"עניינים" הלא פתורים, תמשיכו לפגוע זה בזו.

למרבה הצער, זוגות רבים מדי לא מתקנים את התקלות במאת האחוזים, וכתוצאה מכך הם אוגרים רגשות שליליים ונותרים עם עניינים לא פתורים שממשיכים לפגוע במערכת היחסים שלהם. כשפצעים ישנים אינם מחלימים באופן מלא, הם מזדהמים והאהבה מתחילה לדעוך. ציווי זה מלמד על שתי הדרכים שבהן מנסים אנשים לפגוע במי שפגע בהם: נקמה ונטירת טינה.

נקמה בנישואים פירושה "להחזיר" לבן/בת הזוג. בתגובה לפגיעה כלשהי, אתם עלולים למנוע מבן/בת הזוג עזרה או דברים אחרים כגון אינטימיות, חיבה או נדיבות כלשהי. כשאחד מבני הזוג שותק שתיקה רועמת, נסוג לתוך עצמו או מתקיף את השני בהאשמות ותלונות - כל אלה הן צורות של נקמה, שעד מהרה יתחילו לגבור על להבות האהבה.

נטירת טינה היא דרך נוספת שבה אנו מנסים להחזיר פגיעה. כשאנחנו אומרים לבן/בת הזוג דברים כגון, "אני אעזור לך, אבל אל תחשוב שאני שוכחת את מה שעשית לי הבוקר!" זוהי נטירת טינה.

7. "ואהבת לרעך כמוך"

העיקרון: כשאנחנו פותרים את הרגשות השליליים שלנו כלפי הזולת, אנחנו יוצרים מרחב לאהבה.

העובדה שהציווי לאהוב מגיע אחרון בסדרה מעיד על הנקודה החשובה הזו: אהבה ואינטימיות אינן יכולות לצמוח וללבלב באווירה של רגשות שליליים. אם ברצונכם להישאר מאוהבים לשארית חייכם, עליכם להתעמת עם הרגשות השליליים ולפתור אותם.

הרב נח וינברג מגדיר "אהבה" כעונג שאנחנו מרגישים כשאנחנו רואים באחרים את מעלותיהם ובה בעת מקבלים אותם על מגרעותיהם. כשרגשות שליליים כגון כעס, טינה, בושה, בדידות ואשמה קיימים, הם מעיבים על יכולתנו לראות את הטוב באחרים. השלילי תמיד מסתיר את החיובי. רק לאחר שיצרתם מרחב לאהבה על-ידי הסרת הדברים השליליים, תוכלו לזהות ולהעריך את המעלות של בן/בת זוגכם, וכך תתעורר בכם האהבה ותמלא את המרחב שביניכם, עד אפס מקום.

• באדיבות אש התורה - www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים