נשים, בואו נקרא את כל המגילות

לרגע קצר נחזור לפורים: העובדה שקריאת המגילה של נשים הפכה כמעט טריוויאלית גם בקהילות דתיות שמרניות יחסית, קשורה בקונפליקט המובנה בין ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות

ומרעישים, לבין הציווי על נשים לשמוע קריאת מגילה. מתוך כך נוצרה האפשרות לנשים לקרוא לעצמן, ושהגברים יהיו עם הילדים.

אבל קריאת המגילה פתחה בלב מרחבים חדשים, כשלימדה אותנו שכאשר נשים קוראות מגילה משמעות הפסוקים משתנה. הפסוק "לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ" למשל, מקבל משמעות אירונית משהו כאשר קבוצה של נשים יושבת בבתי כנסת ומקשיבה לקוראת את המילים האלה, והבעל מתרוצץ אחרי הילדים בבית. גם כשילדה שומעת את אמא שלה קוראת את המילים "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" ברור היא שומעת לגמרי אחרת את האפשרות "ללבוש מלכות". 

ופתאום, אחרי פורים, ברור לי שמתבקש להחיל את אותו עיקרון גם במקומות אחרים. תארו לעצמכם למשל קריאה של שיר השירים: אישה שקוראת על הדוד: "חִכּוֹ, מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ, מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם". והלאה, חג השבועות ומגילת רות: דמיינו אישה קוראת את הפסוקים המרגשים תמיד, כאילו היתה היא עצמה רות הניצבת לפני נעמי: "אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".

אם חושבים על זה, מגלים שגם מגילת איכה תשמע אחרת כשאשה תקרא אותה. שהרי לא פחות מאסתר ורות, בליבה של 'איכה' יושבת אישה בדד. דמיינו לרגע אישה קוראת בטעמים העצובים והיפים של איכה: "מָה-אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה-לָּךְ, הַבַּת יְרוּשָׁלִַם--מָה אַשְׁוֶה-לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ, בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן:  כִּי-גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ, מִי יִרְפָּא-לָךְ". אני יכולה לשמוע איך באחת ניתן ביטוי לאחווה, לנחמה שאשה, שנשים מציעות לירושלים הבת. האם לא ברור איזה עומק חדש יש לחוויה הדתית בקריאה של נשים את המגילות?

מי לוקחת את שיר השירים?

אבל חשוב בעיניי לחשוב לא רק על כוח שיש בקריאה של נשים את הקולות הנשיים שבמגילות, אלא גם את הצד השני. כשכל כך הרבה שנים גברים קראו את הפסוקים האלה,

חשוב שנשוב אליהם ונקשיב לנשים קוראות בקולן גם את "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי, בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ" שבאיכה, וגם את מה שאומר לרעיה הדוד "הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה", וגם לשמוע אישה קוראת את מה שבעז אמר בטובו לרות הרעבה: "וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם.. וַיִּצְבָּט-לָהּ קָלִי, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר".קול אשה המשמיע את קולו של גבר מהתנ"ך יכול להניב תובנות לא פחות משמעותיות לנשים על החוויה של היות גבר שבור, אוהב או מעניק.

בכל אופן העיקר הוא זה: קריאת מגילות של נשים אינה כרוכה בחובה או במגבלה הלכתית, אבל היא מתבררת כמרחב יהודי חדש ומרגש, שיכול להעניק חוויה דתית ורוחנית מצמיחה. תחליטו אתן באיזה מהמגילות אתן מתחילות. אני קבעתי שיעור ללימוד טעמים של איכה. מי לוקחת על עצמה את שיר השירים? אין הרבה זמן.

• חנה פנחסי היא דוקטורנטית במחלקה למגדר בבר אילן ועמיתת מחקר במכון הרטמן