הישיבה מציגה: ניגונים מהשטעטל

ניר הוא תלמיד צעיר בישיבה לאמנויות ומדעים בתל אביב. כלוי, הוא חולם לנגן בצ'לו שלו בבית המקדש, לצד מאות לוויים אחרים שמנגנים באירועים וחגים. אבל הבעיה המרכזית של ניר (כלומר, חוץ מהעבודה שבית המקדש השלישי עדיין לא נבנה) היא שלו ולחבריו אין שום מושג איזו מוזיקה ניגנו שם. המוזיקה היהודית העתיקה ביותר שניתן לשחזר היא בת 200 או 300 שנה, לכל היותר. וגם זה היא כבר די קשה לשיחזור.

גרשון לייזרסון, חבר ההרכב האוונגרדי "אוי דוויז'ן", הוא אחד המורים במגמת המוזיקה בישיבה לאמנויות ומדעים. עם התלמידים הוא משחזר מוזיקה יהודית עתיקה מאירופה, ויחד הם מקימים לתחייה מנגינות מחתונות, שמחות וחצרות החסידים מהשטעטלים של מזרח אירופה.

הערב (יום ד') העלו חברי ההרכב חלק מהעבודות שלהם בקונצרט השנתי של מגמת המוזיקה של הישיבה. בניגוד לשנים קודמות, שבהן הקונצרט עסק בעיקר במוסיקה קלאסית - השנה ניתן מקום גם לעבודות הכלייזמר.

פרט להרכב הכלייזמר של לייזרסון, בערב השתתפו גם חברי ההרכב הקאמרי שלמדו עם המוזיקאי רועי שפירא, והרכב הג'אז שלמד עם דניאל זמיר, מנגני הג'אז המובילים בארץ. זמיר עיבד עם התלמידים יצירות ג'אז שונות והעניק להם אופי ייחודי.

גם המוזיקאי אמיל קרוייטר, מהחשובים בתחום המוזיקה הצוענית והרומנית, הופיע עם התלמידים בקטע מתוך סדנת אמן שקיים עימם.

ראש הישיבה לאמנויות, הרב בני פרל, סיפר על הרעיון שמאחורי המוסד החינוכי בראש הוא עומד: "עד היום ראו מנהיגי הציבור הדתי-לאומי את ההשתלבות הראויה של הבוגרים בשלשה תחומים: התורה, המדע והביטחון. תחום האמנויות נתפס, שלא בצדק, כשולי, בלתי חיוני וכבעייתי מבחינה הלכתית. אלא שהורים רבים הבינו שהלימודים העיוניים הקשים אינם מיטיבים עם הילדים ולעיתים מכחידים אלמנטים של אישיות, עדינות, תכונות אופי ועושר תרבותי.

הישיבה לאמנויות ולמדעים "בר-אילן" תל אביב שמה לה למטרה להכשיר אמנים מתוך תפיסת מצוינות, יחד עם מתן אפשרות ללימודי מדעים ברמה הגבוהה ביותר.