להכיר את יוון: פגישה ראשונה

טיול ביוון של היום הוא לא רק מפגש עם הנופים המרהיבים ועברה העשיר. טיול ביוון, ובעיקר בחלקיה הכפריים ההרריים, הוא מפגש עם אנשים לבביים ומזמיני אורחים, המדברים בהתלהבות ובקול רם, אנשים חמים - ומאד דומים לנו בהתנהגותם.

היוונים מחפשים לשמוח בכל הזדמנות. בכך הם מנסים להתגבר על משקעי העבר הקשים, אלה שהותירו צלקות לא מעטות בקרב היוונים בתקופה המודרנית, אך יש בהם שעדיין חולמים בנוסטלגיה על ימי הפאר של יוון בעבר הרחוק.

שריד למורשת מפוארת. טקס הדלקת הלפיד האולימפי (צילום: AP) 

אלא שהמציאות של היום, מאז קבלת העצמאות והשחרור מעול הכיבוש התורכי-מוסלמי של האימפריה העות'מאנית, שונה מאד מחלום "הרעיון הגדול" (ה"מגאלה אידאה") של החזרה לימי הזוהר של יוון האימפריאלית. בעולם המודרני, בו שולטות המעצמות הגדולות שאנחנו מכירים מאז המאה ה-19, דרך מלחמות העולם והמלחמה הקרה במאה ה-20 והגלובליזציה של המאה ה-21 - בעולם הזה יוון איננה עוד אימפריה.

במציאות הזו בחרה יוון להיות חלק מהאיחוד האירופי, שאל שורותיו היא התקבלה ב-1981. עם הכנסת האירו כמטבע של מדינות האיחוד בשנת 2000 הצטרפה גם יוון לתהליך והדרכמה הישנה פינתה את הבמה לטובת המטבע האירופאי החדש. תמורת הרצון המציאותי להשתלב באירופה, להתפרנס ולחיות ברמת חיים אירופאית נאלצים היוונים לוותר על החלום המסורתי ההיסטורי. אבל זה לא בא להם בקלות.

על הקושי הזה, כמו גם על הצלקות שהותירו "אסון סמירנה" (1923), מלחמת האזרחים (1944-1949), השלטון הדיקטטורי של חונטת הקולונלים (1967-1974) וצלקות נוספות - על כל אלה מתגברים היוונים בשמחה פשוטה ומכל הלב, עם האוזו והרצינה והציפורו ועל ידם כמה מזטים, בליווי הבוזוקי והגיטרה ומוזיקת הרמבטיקה והריקודים היווניים. ואתם מוזמנים להיסחף למערבולת הזו בחפץ לב.

חגיגת רמבטיקה בטברנה אתונאית (צילום: איוי לרר)

וכך כתב הסופר האמריקאי הנודע הנרי מילר בנובלה במפורסמת שלו "הענק ממארוסי": "מייד עם תחילת השיחה גיליתי כי היוונים הם עם נלהב, סקרן ומלא תשוקה. תשוקה... אך לא רק תשוקה, אלא גם סתירות, בלבול ומבוכה - את כל הסגולות האנושיות יקרות הערך הללו גיליתי מחדש והוקרתי שוב... וגם נדיבות הלב. התאהבתי מייד ביוון וביוונים, עוד לפני ששזפה עיני את הארץ עצמה".

תעודת זהות

גיאוגרפיה וגיאולוגיה

יוון, על אייה הרבים והיבשת היוונית, היא פנינה אמיתית הנמצאת בקצה הבלקן ההררי ועל שפת ימים. 80% משטחה של יוון הוא הררי , עם פסגות רבות מעל 1,000 ו-1,500 מ' מעל פני הים. שני רכסי הרים חוצים אותה מצפון מערב לדרום מזרח: האחד – רכס ההלינידים המערבי, הנקרא הרי הפינדוס בחלקו הצפוני ורכס הטאייגטוס בחלקו הדרומי, בפלופונסוס. השני- רכס ההלינידים המזרחי ובו ההרים פיליון ואוסה והמפורסם והגבוה מכולם – הר האולימפוס (2,918 מ'), הוא מקום מושבם של 12 האלים האולימפיים, שליטיהם של בני האנוש.

האזור, שעד היום הוא מועד לפעילות טקטונית, עבר תלאות גיאולוגיות רבות, שהביאו ליצירת קניונים עמוקים ועמקים נסתרים בין רכסי ההרים הגבוהים, כמו גם מפרצים רבים וחבויים בעיקר לחופי הים האגיאי. רעידות אדמה הן תופעה די שכיחה בחלק זה של אגן הים התיכון ורבים מן האיים של יוון הם הרים ששקעו בים בעקבות רעשי האדמה ופעולות השבירה הגיאולוגים ורק ראשיהם נותרו כאיים מעל פני המים.

ביוון כ-1,430 איים, מהם מאוישים פחות מ-200. קו החוף היווני נמתח לאורך כ-15,000 ק"מ (פי 50 מקו החוף בישראל וזהה לקו החוף של כל ארה"ב). לא פלא שהים מהווה מרכיב מרכזי בחיים ובתרבות היוונית מאז ועד היום.

איוס, אחד מכ-1,430 איים המרכיבים את יוון (צילום: אייל בן-צבי)

חצי האי הפלופונסי, האי הגדול כרתים וקבוצות האיים הקיקלאדים והדודקאנוסים הם בעלי אקלים ים תיכוני וכך גם צמחייתם. חלקיה הצפוניים של יוון, בעיקר בהרים, קרובים יותר לאקלים ולצמחייה האירופית. בהרים אלה - כגון בהר הפרנסוס, בהר הטרימפיסטוס ובהר חלמוס, ניתן למצוא אתרי סקי מודרניים, בעוד קו החוף המפורץ והארוך וכמובן האיים מספקים מגוון גדול של חופי רחצה ונופש. מכיוון שלמעלה משליש מ-11 מיליון תושבי יוון מסתופפים בערים הגדולות (אתונה, סלוניקי ופטרס), הרי שבחלקים הכפריים אין אוכלוסייה רבה. מרבית הכפריים הם מבוגרים המשמרים את אורח החיים היווני הישן - לעומת האמריקניזציה הגלובלית הקוסמת לצעירים שבערים הגדולות.

הנופים הקסומים של חלקי היבשת היוונית ואייה אוצרים אתרים היסטוריים מרתקים, בהם התהוו יסודותיה של התרבות המערבית של היום. זוהי מורשת היסטורית עולמית מימי יוון הקלאסית (מאה חמישית לפנה"ס) ודרך הציביליזציה ההלניסטית (מאה שלישית לפנה"ס, אנטיוכוס ויהודה המכבי וחג החנוכה, נשמע מוכר?). דרך התרבות הרומית שאימצה לחלוטין את התרבות היוונית (מאה שנייה לפנה"ס עד מאה רביעית לספירה) ובכלל זה את הדת היוונית מרובת האלים ועד תרבות האימפריה הביזנטית שהתרבות היוונית הייתה מרכזה (מאה חמישית לספירה עד כיבוש קונסנטינופוליס על ידי העות'מאנים ב-1453).

• רמי סימסולו הוא מומחה ליוון ומדריך בחברת אקו טיולי שטח