מארבע פעמים ביום לארבע פעמים בשנה
(שני ימי הולדת, יום נישואים ופעם אחת כשהיא שוכחת להגיד לי "לא"). היא אוהבת אותי, לפחות טוענת כך, ואני אוהב אותה
בדיוק לפני שבוע היתה כתבה של מישהי שהחליפה את המנעולים בבית כי בעלה התעלם ממנה. לא נתן לה רומנטיקה ולא סקס.
חזירה.
הוא לא החזיק מאהבת, עבד קשה והביא משכורת גבוהה הביתה, רמת חיים גבוהה, זמן ושקט לגדל את הילדים ו, נכון, לא מספיק תשומת לב לאשתו. אז היא העיפה אותו מהבית, תיקח לו חצי מהרכוש, תהפוך אותו לעבד למזונותיה (באותה רמת חיים, כבוד השופט) וזה כי לא קנתה רוקט פוקט בזמן.
אז מה? להעיף את אשתי? אבל אני אוהב אותה. היא אוהבת אותי, לפחות טוענת ככה. משום מה הפכנו מזוג של ארבע פעמים ביום לזוג של ארבע פעמים בשנה (שני ימי הולדת, יום נישואים ופעם אחת כשהיא שוכחת להגיד לי "לא"). וזה חסר לי. כי בשלב מסויים, פריקה ידנית גורמת לך להרגיש אידיוט.
בטח תקום הסטודנטית הלוחמנית שתגיד "אתה לא משקיע בה ובבית, יא פרזיט שמן".
אני מנומס, נחמד ומתרחץ כל יום. בקיץ פעמיים ביום
אז ככה - אני עושה הכל בבית: כביסה, אוכל, נקיונות, קניות, ילדים, סרטים מהאינטרנט. אני גם מביא משכורת על-הכיפאק. אני נראה טוב. באמת, לא בגלל שאני סוקר את הכרס והקרחת שלי ומגחך באושר. יש נשים שמתחילות איתי, או-טו-טו 40 ובאותו משקל מגיל השחרור מצה"ל, אני מנומס, נחמד ומתרחץ כל יום. בקיץ פעמיים ביום. אוהב לצחוק אוהב את הילדים, לא רואה ספורט, שונא כדורגל, לא מעשן, לא שותה, לא משחק סנוקר, לא מקלל, לא יורק, לא שומע מוזיקה של ערסים ומדבר יפה לכולם.
אז למה את לא מזדיינת איתי?!?!?!?! למה?!?!?!?!?!?
ואם לא בא לך זה בסדר, חמש דקות של השקעה ויש לך את הגבר הכי מאושר בעולם!!!! ואת אפילו לא צריכה לבלוע את זה!!!! תקבלי מסאז' לפני, מושקע, עד שיכאבו לי הידיים!!!
אבל היא לא רוצה.
כי אחרי שני ילדים היא מרגישה שמנה.
והציצי כבר לא מה שהיה פעם.
והיא עייפה כי איזה ילד קם בלילה
והבוס האידיוט שלה בעבודה שוב טירפד איזה מהלך שלה
ויש לשלם משכנתא, וחשבונות ולשלוח צ'ק לגן
ועוד ים של צרות.
ומדור הרכילות של ynet, שהוא מה-זה-מרתק, עדיף מאשר לשמוע את בעלך. ואולי יש בטלוויזה "חברים" או "סקס והעיר" או "כולם אוהבים את ריימונד".
ואני?
אני בתחתית סדר העדיפויות. איפשהו בין לעקור לעצמה עין לבין להטיח את ראשה בקרקע למשך שעה. שם אני.
הבולבול שלי אפילו נמוך יותר מזה בסדר העדיפויות.
בשבילי היא אותה הסטודנטית שפגשתי במדרגות הפקולטה
אבל אני אוהב אותה. ובשבילי היא אותה הסטודנטית שפגשתי במדרגות הפקולטה לפני שנים.
אז אין לי פתרון. ואם מישהו יעלה את הרעיון של טיפול זוגי, אז תחסוך ממני את ההמלצה הזו. אני לא צריך איזה פסיכולוג שיישב וינתח למה היא לא רוצה ואיפה התחרבנה לנו האינטימיות. את התשובות האלה יש לי. מה שאני צריך זה תמריץ.
העניין הוא שאין לי תקציב לצאת איתה כדי להכניס אותה למוּד. כי סרט + חנייה + פופקורן + בייביסיטר זה משהו שבמיתון קשה להוציא.
אז אני מוריד מהאינטרנט (זה למען מטרה טובה) ומכין פופקורן בבית.
לא עובד, סססאומו.
טוב, אני צריך לשים שלט על האוטו:
"בהזדמנות, בעל משומש במצב טוב, לשימוש חד פעמי".
אז בנות - אל תזניחו את הגברים שלכן! אחרת הם יפרקו את זה באינטרנט (תרתי משמע).
לפנייה לכתב/ת 
