שלל צבעי הירח

בכנס מדעי עתיר משתתפים מכל העולם, שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בחודש שעבר, הוצגו ממצאים חדשים שהושגו באמצעות טכנולוגיה חדשנית של חישה מרחוק, הקרויה טכנלוגיה היפר-ספקטרלית.

טכנולוגיה זו - מסביר פרופ' איל בן דור, ראש המעבדה לחישה מרחוק אוניברסיטת תל אביב, יו"ר הכנס ומומחה בתחום - מאפשרת לראשונה קבלת אפיון רב צבעי (יותר מ-180 צבעים, חלקם לא נראים לעין רגילה) אודות כל פיקסל בתמונה. כמו ניתן לקבל באמצעותה מידע כימי-פיסיקלי ייחודי אודות פני שטח מסוים, מבלי להיות נוכח בו או לדגום אותו.

בתמונה זו נראים ריכוזים של מינרלים שונים (כל צבע שייך למינרל אחר) על פני הירח (צילום: סוכנות החלל ההודית) 

הטכנולוגיה פותחה בעשור האחרון עבור כדור הארץ, אך לאחרונה, החלו סוכנויות החלל להתעניין בפוטנציאל הגלום בשיטה, לצורך תצפית על גרמי שמים אחרים. כך חברו להן סוכנויות החלל של הודו ושל ארה"ב ובמשימה חדשה שיגרו מצלמה רב צבעית המקיפה את הירח. מצלמה זו מכונה M3 - Mineral Moon Mapping, היא נבנתה בשיתוף פעולה בין ארה"ב להודו ושוגרה על גבי טיל הודי.

לפני כחודש נתקבלו מהמצלמה תמונות השופכות אור חדש על הרכב הקרקע של הירח. בעוד שסלעים שהובאו זה מכבר מהירח על ידי אסטרונאוטים נבדקו במעבדה והוגדרו היטב, מיקומם היה נקודתי ואי אפשר היה להסיק מתוכם על תפרסות המינרלים ברחבי הירח.

הטכנולוגיה הרב צבעית, מאפשרת לראשונה התבוננות רחבה על כל פני הירח, והיא בעלת משמעות מינרלוגית כימית. העניין בהרכבו המינרלי של הירח גבר לאחרונה, בעקבות טענות של מדענים כי מצויים בו ריכוזים גבוהים של הליום-3, איזוטופ שמדענים תולים בו תקוות רבות בתחום הפקת אנרגיה.

מסתבר שמצויות בידינו היכולות הטכנולוגיות לפתח כור שיפיק אנרגיה מהיתוך גרעיני של הליום-3. כור המבוסס על הליום-3 עשוי להיות בטוח יותר מפני תקלות ופחות מזהם. הצרה היא שחומר זה נדיר מאוד על פני כדור הארץ, אך דגימות קרקע שנלקחו מהירח נותנות בסיס להשערה כי הוא זמין שם בכמויות גדולות.

החיישן המשותף שוגר לפני כחצי שנה מהודו ולפני כחודש שידר את הנתונים הראשוניים שלו שעובדו על מדענים אמריקנים והודים. התמונות הרבות שנתקבלו ועובדו יצרו פסיפס מינרלוגי של הירח שטרם נראה עד כה. נתונים אלה, שהוצגו לראשונה בתל אביב, מצביעים על הפוטנציאל הרב שיש לטכנולוגיה בהבנת תהליכים רחוקים מאיתנו, בעלי משמעות מינרלוגית.

הנתונים הרבים שנאספו מפוענחים בימים אלה לקבלת סוג המינרלים וכמותם היחסית כדי להבין את התהליכים שהתרחשו בכדור הארץ ובירח בעבר הקרוב והרחוק של שני גרמי שמים אלה.