ביום שלישי: מטר מטאורים
אחרי "בצורת" של כמה חודשים, סוף סוף נראה שוב מטר מטאורים בשמי הארץ. מטר הלירידים יתרחש בלילה שבין שלישי לרביעי. עוד השבוע, כמה התקבצויות מעניינות בין הירח לכוכבי הלכת צדק, נוגה ונפטון
מטר הלירידים הוא מטר חביב שהשנה עשוי לתת הופעה טובה בגלל היעדרותו של הירח, שזורח רק לפנות בוקר בעת ליל השיא וגם אז עוצמת אורו פחותה בגלל סמיכותו למולד. מטר הלירידים מתחיל ב-16 באפריל ומסתיים ב-25 באפריל כאשר השיא, כאמור, הוא ב-22 בחודש, בשעה 14:00. מכאן, שבעת שיא המטר יהיה אור יום ולכן מומלץ לצפות במטר בלילה הקודם לשיא.
בעת השיא הקצב התיאורטי הצפוי הוא כ-18 מטאורים בשעה, אך בשנים האחרונות המטר הפתיע והתפרץ מספר פעמים והקצב אף הגיע לכמה עשרות מטאורים בשעה. מיקום נקודת הרדיאנט בקבוצת הוא בקבוצת הכוכבים נבל (נקודת המוצא של מטר המטאורים) שזורחת רק בתחילת הערב ולכן ככל שאנו מתקרבים לזריחת החמה נקודת המוצא של המטאורים תהיה גבוהה יותר בשמיים והסיכוי לראות מטאורים יגדל.
מקורו של המטר הוא בשביט תאצ'ר, שבעת מעברו ליד השמש השאיר שובל של אבק שממשיך להקיף את השמש במסלול דומה למסלול השביט. כל שנה כאשר כדור הארץ חוצה את מסלול חלקיקי האבק, נלכדים חלקיקי האבק בכבידת כדור הארץ וכאשר הם נכנסים לאטמוספרה היא מתלהטת ומכאן תופעת המטאור (בשפת העם – כוכב נופל) שאנו רואים. המטאורים של מטר הלירידים נכנסים לאטמוספרה במהירות של 48 קילומטרים לשנייה ורובם המכריע נשרפים כליל בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני האדמה.
כאמור, מקורו של מטר המטאורים לירידים הוא בקבוצת נבל, שבה מצוי הכוכב הבהיר ווגה, אחד משלושת הכוכבים היוצרים את המשולש הגדול של הקיץ, ממנו נפרדנו בחודש אוקטובר בשנה שעברה. מה שמזכיר לנו, שחלפה עוד שנה והקיץ או-טו-טו בפתח.
ומה עוד במערכת השמש השבוע?
הירח מצוי ברבע האחרון שלו ביום שישי, ה-17 באפריל וזה אומר שהוא זורח לאחר חצות הלילה ומתמעט עד למולד ב-25 באפריל, לא לפני שהוא עובר סדרת התקבצויות מרשימה עם כוכבי הלכת, שמתרחשת, למרבה הצער, לפני עלות השחר.
ב-19 בחודש, יחלוף הירח כשתי מעלות מצפון לשני כוכבי הלכת צדק ונפטון. צדק נראה בקלות בעין ורק הירח ונוגה המזרחי יותר עולים עליו בבהירותם. את נפטון אפשר לראות רק מבעד לטלסקופ. ב-22 בחודש יחלוף חרמש הירח ממערב לכוכבי הלכת נוגה, מאדים ואורנוס.
נוגה, שרק לפני כמה שבועות נפרדנו ממנו כאשר האיר בחוזקה בשמי הערב מעל האופק המערבי, נראה בוהק לפני הזריחה מעל האופק המזרחי ואי אפשר לטעות בו. מאדים, שאף הוא חוזר אלינו לאחר היעדרות ארוכה, מצוי כ-4 מעלות מדרום לנוגה וניגוד הצבעים בין מאדים הכתום לנוגה הצהבהב מרשים.
ההתקבצות הקרובה ביותר תתרחש בשעות הערב של אותו היום כאשר הירח יחלוף בין מאדים לנוגה, פחות ממעלה אחת דרומית לנוגה, ומי שיזהה את חרמש הירח בשעות היום יוכל לנסות לאתר את נוגה שיתקרב אל הירח ממש מכיוון צפון – מזרח (אפשר לראות את נוגה ביום ומומלץ להיעזר במשקפת). מבעד לעדשת הטלסקופ נוגה נראה כסהר, מעין דגם מוקטן של סהר הירח החולף בסמוך לו. מאדים עדיין מרוחק מכדור הארץ אך ב-21 באפריל הוא מצוי בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו.
כוכב הלכת שבתאי מצוי בבדידות מזהרת בקבוצת אריה בשמי הערב, שלא כמו חמשת כוכבי הלכת – נוגה, מאדים, צדק, אורנוס ונפטון המצויים בגזרה שרוחבה קטן מ-40 מעלות. שבתאי מצוי בקבוצת אריה, כמעט מעל הראש מיד לאחר השקיעה, כאשר הוא נראה היטב בטלסקופ על טבעותיו המתמעטות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
