אפשר להירגע: לא מתוכנן מס על האינטרנט

הודעת הדואר המקורית כוללת פירוט מלא על מס האינטרנט המתוכנן כביכול. לפי ההודעה, המס ייגבה דרך ספקיות האינטרנט, ויכלול תשלום של 15 אגורות להודעת דואר אלקטרוני (פלוס תשע אגורות על כל קובץ מצורף להודעה), תשלום של שבע אגורות על תכתובות הנעשות באמצעות תוכנות מסרים מידיים (כגון מסנג'ר ו-ICQ), ותשלום לתעבורה כללית, של 11 אגורות לכל מגהבייט.

כדי לעצור את התוכנית, המייל השקרי קורא לקיים יום ללא אינטרנט, שאמור להתקיים באחד במאי. "לא נגלוש, לא נשלח מיילים ולא נשתמש ב-איי.סי.קיו. נראה להם שלא נסכים למס על חופש הביטוי!", נכתב בהודעה, "תעבירו הלאה כדי שעד ה 1.5 כמה שיותר אנשים ידעו וישתתפו במחאה!"

המס הבלתי אפשרי

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בהתייחס לגל שמועות המופץ ברשת האינטרנט, מודיעים במשרד האוצר ורשות המסים באופן חד משמעי כי אין ולא היתה כל כוונה לגבות מס

כלשהוא על שירותי אינטרנט מכל סוג שהוא".

גם ללא הכחשת משרד האוצר, יש לזכור שמס כזה, במתכונת שנרשמה בהודעת הדואר, בלתי אפשרי ליישום טכני, ויהווה הפרה בוטה של פרטיות המשתמשים, שכן שיטה זו תחייב את ספקיות האינטרנט לעקוב אחרי תעבורת הרשת של משתמשים, כדי לבדוק לעומק בדיוק מה עשו וכמה הודעות העבירו.

באופן אירוני, ההודעה המקורית כוללת גם בקשה "לבדוק את המידע" בסופה לפני שמעבירים את ההודעה הלאה ("אשמח אם תבדקו את המידע ותשתפו את כל המדינה").

מהבמבה ועד החייל החטוף

בחודשים האחרונים זכורים מקרים נוספים בהם הודעות מייל שהועברו בשרשרת גרמו לבהלה רבה על לא דבר.

בחודש דצמבר 2008 שלחה גולשת הודעה לפיה חטיף במבה גרם לתמותת תינוקות. הדואר עבר מפה לאוזן, עד שהוכחש בתוקף על ידי חברת אסם ומשרד הבריאות. הודעת

ההכחשה לא הספיקה לעצור ירידה במניות חברת אוסם, יצרנית החטיף.

בחודש מרץ האחרון, הגיע למשתמשים רבים הודעת מייל לפיה קיים חשש למקרה של חטיפת חייל. "כל דקה חשובה", התריעה הודעת הדואר האלקטרונית המדאיגה, מאת אימו של החייל. בסופו של דבר התברר כי מדובר במייל בן שנתיים שהופץ שנית, והחייל המוזכר בו כבר נמצא בריא ושלם.

אחד מהמקרים המפורסמים ביותר של הודעת שרשרת שקרית שמסרבת לדעוך, היא הודעה המספרת על דוגמיות בושם הנשלחות לנשים בדואר, ומכילות רעל. ההודעה, שמזהירה נשים לא לפתוח את דוגמיות הבושם, הוכחשה פעמים רבות - מה שלא מונע את המשך הפצתה.

קבלתי מייל חשוד, איך אדע אם הוא אמיתי?

אם גם אתם נוהגים להאמין בקלות להודעות הדואר שאתם מקבלים, ולהפיץ אותם במהירות לכל חבריכם, כדאי להתחיל לחשוב פעמיים כדי לא לקדם את הפאניקה.

כלל הברזל בקבלת הודעות כאלה הוא להתייחס אליהן בחשדנות. בדרך כלל, חיפוש מהיר בגוגל יוכל לגלות אם מדובר באמת ובדיה, אך גם אם גוגל לא עוזר, מומלץ תמיד לא לתדלק את הפאניקה, ולא להפיץ הודעות לגביהן יש ספק.