שיר שכתבה רונית לרועי

לא אנחנו הבאנו אותך לעולם,

לא אני חשתי את בעיטותיך בבטני ההרה.

לא היינו שם כשנשמת נשימה ראשונה,

אבל הרינו אותך, רועי – במחשבה.

כשנסענו לראותך לראשונה,

נפעמנו ממך ומחשבתנו כמו שותקה.

אחזנו בך, חיבקנו אותך,

אתה הבטת בנו כלא מבין מה קורה סביבך.

במהלך בלתי נמנע של הגורל,

ליבנו כמו קיבל לבד את ההחלטה:

אתה תהיה לנו בן משפחה.

הבחנו במזגך הטוב והנעים.

סקרנותך בלטה במיוחד,

והחיוך שלך שבה כל אחד.

מקווים שתהיה לך ילדות נהדרת,

אין לנו ספק שתגדל להיות ילד לתפארת.

אנחנו אותך תמיד נאהב,

בלב גדול, מלא ורחב.

בהם לעיתים אנו וגם אתם נתקלים,

"למה לכם לעשות את זה?" הם שואלים.

השיבו להם בשמכם ובשמנו כאחד:

"אני ואתה נשנה את העולם – של ילד אחד".