לעבודה ולמחלה: למה ישראלי מגיע לעבוד חולה?
נראה כי העובדים הישראלים מתקשים לקבל את הנחיית משרד הבריאות לא לבוא לעבודה אפילו עם שפעת רגילה. מתמחה במשרד עורכי דין בתל-אביב: "אני לא רוצה להדביק אף אחד, אבל אין ברירה". עו"ד עמית גורביץ', מומחה לדיני עבודה: "החוק לא מגן מספיק על העובד"
"אני לא רוצה להדביק אף אחד ומעדיף להתחפר מתחת לפוך, אבל אין לי
ברירה", אומר מתמחה במשרד עורכי דין בתל-אביב, שסובל משפעת, "אם אני מרגיש מספיק כשיר אז אני אגיע לעבודה, ואף אחד לא יגיד לי אחרת. לא אתן שיורידו לי מהמשכורת או יפטרו אותי בגלל שטות כזאת. מלבד זה, יש גם את האלמנט של 'לא לדפוק את החברים לעבודה'. זה כנראה משהו שאני סוחב עוד מהשמירות בצבא".
פרופ' יהודה כרמלי, מומחה למחלות זיהומיות, מסביר כי "כשאתה מגיע לעבודה חולה אתה בעצם מהווה מפגע סביבתי ועלול לגרום לחבריך לעבודה לחלות". הוא נזכר בתקופה שבה התגורר בארצות הברית, שם המצב שונה לחלוטין. "אם תבוא חולה, אנשים פשוט יכעסו עליך וישלחו אותך הביתה. בארץ יש איזו מן תופעה כזאת של 'להיות בסדר', מסור. זאת תופעה ישראלית שיש לה גם פן כלכלי, אבל היא בעיקר מנטלית".
לדבריו, הדבר בולט מאוד במקצועות בהם חוסר של אדם אחד מטיל עומס על אחרים. "כשאנשים מרגישים שהם לא מספיק חולים, לא מרותקים למיטה, הם יעשו הכל על מנת להגיע לעבודה. כשהייתי מתמחה צעיר והיו לי תורנויות, לא העזתי להפסיד אותן, למרות חום גבוה. ידעתי שאם אני לא אעשה זאת - זה יפול על מישהו אחר. זה נושא של מודעות, צריך ללמד את האנשים שלא מגיעים לעבודה חולים".
"לא כדאי להיות חולה"
הבעיה מתחילה כשעובד עם מודעות לנושא נאלץ להתמודד עם מעסיק אטום לב. הילה, בת 24 מהמרכז, פוטרה מעבודתה בבית קפה משום שנעדרה ממשמרת לאחר שלקתה בשפעת ודלקת אוזניים. "המעסיק טען שהתנהגותי הייתה לא מקצועית. הסברתי לו שיש לי את כל האישורים הרפואיים, שאפילו הייתי לילה שלם במרפאה אבל זה לא עזר. אחרי שבוע וחצי כבר חיפשתי עבודה חדשה".
למרות זאת, היא לא מתחרטת. "גם היום אני לא מגיעה חולה לעבודה, למרות החשש שיפטרו אותי. עם כל הכבוד, יש דברים יותר חשובים", היא קובעת. "רמת זכויות העובדים במסעדות בתל-אביב פשוט מזעזעת. לא פלא שעובדים מגיעים חולים לעבודה. אין שום התייחסות לעובד, ההתייחסות היחידה היא שהעסק יעבוד. זה לא שהמעסיקים לא מאמינים לי, פשוט לא אכפת להם. אני מרגישה כמו חיילת שמבקשת גימלים בצבא".
עו"ד עמית גורביץ', מומחה לדיני עבודה, מסביר כי "המשפט בישראל לא מגן מספיק על העובד. יש פה דרישה קפיטליסטית ואכזרית שגורמת לישראלים לעבוד בתקופת מחלה". לדבריו, "חוק דמי המחלה בישראל אינו טוב, משום שהוא קובע תשלום חלקי של עד 75 אחוזים מהשכר, בכפוף לימי הצבירה. יום המחלה הראשון הוא על חשבון העובד, כלומר ללא שכר. ביום המחלה השני ושלישי הוא מקבל רק 37.5 אחוזים משכרו וביום הרביעי ואילך 75 אחוזים. ההיגיון הוא שלא כדאי להיות חולה".
המעסיקים מרוויחים
גורביץ' מלין על הצורך בהצגת אישורים רפואיים מפורטים למעסיק ועל האפשרות לשלוח את העובד לבדיקות מטעם מקום העבודה. "כל ההליך הזה פוגע בפרטיות של החולים וגם גורם לפאניקה. החוק מפיל את האחריות על העובדים, גם משום שמכסת ימי המחלה היא יום וחצי עבור כל חודש עבודה. זה כלום בהתחשב בכך שמחלה כמו שפעת מרתקת אדם לפעמים לשבוע ימים. עובדים שנעדרים יותר מדי זמן, אין מניעה לפטרם".
כשזה מגיע לחופשה, הדברים נראים קצת אחרת. בישראל זכאים העובדים לפחות ימי חופשה מאשר באירופה, אך לעומת ארצות הברית, הישראלים במצב טוב. "בארצות הברית יש יחסית מעט ימי חופשה ולכן האמריקני מנצל את ימי המחלה שלו לטובת נופש", מבהיר ד"ר רפי שניר, מרצה בכיר במכללה האקדמית ת"א-יפו. גם הוא מסביר את ההגעה לעבודה בזמן מחלה בפחד מפיטורים.
שניר, פסיכולוג מומחה להתמכרות לעבודה, טוען עם זאת כי לא מדובר בסיבה היחידה. "ייתכן שמדובר במוסר עבודה גבוה יותר, תרבות ארגונית במקום העבודה, מגוון סיבות ונטיות אישיותיות וגם חומרת המחלה והיכולת שלה להדביק אחרים משפיעה". חנה זוהר מעמותת "קו לעובד" מסכמת את המצב במשפט אחד קולע: "העובד מרגיש קטנוני כשהוא נאבק על משכורת של יום, אבל אצל העסקים זה מצטבר לסכומים אדירים - הם מרוויחים מזה".
לפנייה לכתב/ת 
