מה עושים כשהגרושה מסיתה את הילדים?

"אם תדברו עם אבא, לא תוכלו לגור כאן יותר" או "אמא היא הזונה של העיר". משפטים אלו נאמרו על ידי הורים לילדיהם, כהסתה, עם נישואיהם החדשים של בני זוגם לשעבר לבן זוג אחר.

בשתי הכתבות הקודמות בסדרה, עסקנו במורכבות הבלתי נתפסת של נישואין פרק ב'. מה קורה כאשר בן הזוג, ההורה הביולוגי, שמחוץ למסגרת החדשה, אינו בוחל באמצעים, כדי להרוס את התא המשפחתי החדש? מה מניע אותו לפעול באופן מסית, הפוגע בילדיו עצמו ובשרו ומה קורה לילדים כתוצאה מכך? דר' נוגה רובינשטיין–נברו, פסיכולוגית בכירה ומנכ"ל מכון "שינוי", המתמחה בטיפול משפחתי וזוגי, נותנת תשובות.

מהי העמדה הרצויה של בן הזוג שמחוץ למסגרת החדשה של נישואין שלב ב'?

"התמונה האידיאלית מבחינת טובת הילד, היא כאשר יש מערכת יחסים טובה ושיתוף פעולה טוב ומתמיד בין שני ההורים הביולוגיים שהתגרשו, וכאשר יש מערכת יחסים תקינה או טובה עד כמה שניתן ושיתוף פעולה בין ההורה שנשאר מחוץ לקשר ובין בן הזוג החדש. המצב האידיאלי הוא כאשר אין קנאה ואין תחרות וכל הצדדים רואים את טובת הילד".

זה קורה לפעמים?

"הייתי אומרת שזה קורה באחוז מועט של המקרים. במשפחה החדשה יש כל כך הרבה מורכבויות ובעיות פוטנציאליות, שקשה לעשות את זה נכון בלי חינוך מתאים ומידע".

מה מביא את בן הזוג למצב של הסתה?

"ישנם מספר מצבים. כאשר בן הזוג החדש הוא תוצאה של רומן מחוץ לנישואין ובגללו הנישואין התפרקו, שיתוף הפעולה בקשר החדש כלפי הילדים הוא מאוד קשה. בן הזוג הנבגד חווה דחייה ועלבון גדולים.

 שיתוף פעולה: המצב האידיאלי מבחינת טובת הילד. צילום: index open

"אתם לא מעניינים את אמא"

"היה לי מקרה של זוג נשוי במעמד סוציו-אקונומי גבוה ובעמדות בכירות", מספרת רובינשטיין–נברו. "עם ילדים מתבגרים, בו האישה עזבה את הבית בגלל רומן. האב הנבגד הסית את הילדים נגדה בצורה נוראית ולמעשה מנע מהם כמעט לדבר איתה. הוא אמר להם שהיא הזונה של העיר והיא פסיכופתית. הוא אמר שהילדים אף פעם לא עניינו אותה, כשלמעשה, בגלל הבעיות הזוגיות הקשות שהיא חוותה ושלקחו ממנה את כל האנרגיות, לא נשארו לה כוחות לדברים אחרים. הוא אכן הראה יותר אכפתיות וחום כלפי הילדים, אבל זה לא אומר שהם לא עניינו אותה. הוא הצליח לנתק אותם כמעט לגמרי ובמובן מסוים לשלוט בהם. כשהאם נפטרה לאחר זמן מה, הילדים לא הגיעו ללוויה שלה.

"זה קורה גם כאשר נוצר לבן הזוג קשר מהיר לאחר הגירושין ונוצרת תחושת קינאה על שהוא הצליח ואני לבד. ישנו כמובן גם רגש של תחרות עם ההורה החדש. הגיעה אלי לייעוץ משפחה בה האב נשא אישה חדשה. לו ולגרושתו היו שני ילדים בגיל ההתבגרות ואחד בגיל בר מצווה. הגרושה הסיתה את הילדים במשך 10 שנים בצורה מאוד מאסיבית ולמרות מעורבות של מערכת המשפט ואפילו הרווחה.

"היא לא בחלה בשקרים, על מנת שהילדים יהיו בצד שלה. היא המציאה שבעלה לשעבר היכה אותה ושהיה מכה את הילדים, היא סיפרה שהוא עשק אותה כלכלית בזמן שהיא תבעה אותו שוב ושוב והשאירה אותו מרושש כלכלית עד כדי פת לחם. היא איימה על הילדים שאם הם ייפגשו איתו, היא תזרוק אותם מהבית ולא תשלם עבורם שום דבר. היא עקבה אחריהם, כדי לראות אם יצרו איתו קשר. כל קשר שהוא ניסה ליצור איתם, היא חסמה, אם זה דואר או מיילים שהייתה מוחקת.

"היא לא השאירה שום אפשרות לקשר והייתה אומרת להם שאם היה איכפת לו מהם, הוא היה כותב ושולח מתנות. האב הגיע לייעוץ והייתה עבודה משמעותית לעזור לו לשמור את עצמו בתמונה בדרכים עקיפות. רק לאחר 10 שנים הוא הצליח ליצור קשר עם הבת שלו ודרכה נוצר קשר עם ילד נוסף. עם השלישי אין קשר עד היום".

"ישנם גם כעס על עצם הגירושין, קונפליקטים שנוספים במהלך התהליך ודאגה אמיתית לשלום הילדים ובעיקר אם הם קטנים, בידי האישה החדשה. לעיתים ההסתה נוצרת כתוצאה מקנאה בתנאים החדשים שקיימים לגרוש עם האישה החדשה. למשל, לעומת התנאים המתאפשרים לבת הזוג הקודמת עם הפרידה. אם הגרוש היה המפרנס העיקרי והצליח בעסקיו, בני הזוג חיו לפני הגירושין בתנאים טובים מאוד. עם הגירושין, האישה עלולה למצוא את עצמה חיה בתנאים הרבה פחות טובים, כאשר האישה החדשה מקבלת את התנאים הטובים שהיו".

יש הבדל בין גברים לנשים?

"אמהות מחוץ לקשר נוטות להיות יותר מעורבות, לכן אם ישנה בעיתיות, הן יפריעו יותר מהאבות. פעמים רבות כאשר האב הוא מחוץ לקשר, הוא נוטה להתערב פחות. הוא יעשה את מה שהוא מאמין שהוא נכון לילדים מחוץ לקשר. כמובן שאלו הכללות".

האם ההסתה השכיחה היא כנגד הגרוש או כנגד בן הזוג החדש?

"אין מצב שהוא שכיח יותר. ישנה הסתה משני הסוגים".

קללות וצעקות

בכתבה הקודמת הבטחנו להמשיך את סיפורם של בן ושלי, הנשואים שנה, לאחר קשר של 5 שנים. בן הביא איתו לנישואיו השניים נדוניה של 5 ילדים בגילאי 11-25 ושלי הביאה שני ילדים בני 8 ו-12. שלי מעידה על כך שהיא סובלת מיחס מסית של גרושתו של בן.

"הילדים היו מושפעים מאוד מהיחס שלה", היא מספרת. "לא היו מעשים בוטים, אבל זה כל הזמן ישב ברקע. הבת הבכורה שלהם לקחה צד מאוד ברור וניסתה להכתיב לבן כיצד הוא צריך להתנהג ולהתנות שלא יביא אותי לכל מיני אירועים ועוד. באיזשהו שלב בן אמר לה 'לך יש את החיים שלך ולי יש את שלי ויש גבול למה שילדה יכולה להגיד לאבא שלה לעשות'. זה לווה בקללות ובצעקות. הילדים האחרים שלו היו בצל של גרושתו, שאימצה לה את תפקיד הקורבן.

"הצורך שלי לנסות ולקיים איתם קשר נורמאלי היה כל הזמן ב'הוֹלְד', בגלל קונפליקט הנאמנות - אם כיף להם איתי, מה זה אומר לגבי הקשר שלהם עם אמם? בהתחלה הייתי נורא עסוקה בלרצות את הילדים של בן ומצד שני, כשאתה עסוק בלרצות, אתה מפתח הרבה מאוד כעסים פנימיים ורגשות קשים של שנאה. למדתי שאני צריכה להתנהג איתם בצורה טבעית. עד שאתה מסוגל לשים את הקול שלך ולא לפחד ממה שבן הזוג יגיד וממה שהילדים שלו יגידו, זה תהליך. כשאתה אמיתי עם עצמך, בסופו של דבר כולם יקבלו אותך. נורא מעייף עם חמישה ילדים לעשות את הספקולציות, של מה כל אחד יגיד אם אעשה כך וכך".

 לא מצליחים לבד? חפשו עזרה. צילום: jupiter

"היא מבשלת מגעיל"

"כשחשבתי שהדברים כבר נרגעו והסתדרו", מספרת שלי. "נכנסתי במקרה למחשב והייתה פתוחה שם התכתבות של הבן בן ה-16 עם הבת הבכורה. הזדעזעתי לקרוא מה הם כתבו עלי. הם דיברו על לזרוק אותי מהגג ושאין מה לאכול בבית ושאני מבשלת מגעיל. נורא נפגעתי כי זה ילד שהיתי מסיעה כל פעם לחברים והרגשתי שאני מייצרת איתו קשר טוב. עשיתי איתו שיחה מאוד בוטה שלא כדרכי. כל הכעס שלי יצא החוצה. קלטתי שהקשר הוא מאוד בעייתי כי זכות הקיום שלו היא רק כשבן בסביבה.

"היום אני יודעת שאם בן לא נמצא או יקרה לו משהו חס וחלילה, הם ייעלמו לי מהחיים. ילדים דואגים לאינטרסים של עצמם. הם לא בחרו להתחתן איתי והם נמצאים בסיטואציה של הסתה. כשקלטתי את זה, זה מאוד העציב אותי. זו הרגשה מאוד חזקה, שלא משנה מה אעשה. הם חלק מהחיים שלי עכשיו ואני אוהבת אותם ודואגת להם ומגדלת אותם בחלק מהזמן. הילדים שלי תמיד יהיו הילדים שלי וכאן הקשר הוא על תנאי".

רובינשטיין–נברו: "ההסתה מכריחה את הילדים לבחור בין הצדדים בצורה הכי חדה שאפשר. ככל שהילדים רכים יותר וההסתה נמשכת זמן רב, היא מתחילה לשלוט על התחושות שלהם ועל הדימוי של ההורה השני. היות והיא בדרך כלל מלווה גם במניעת קשר או דרישה למניעת קשר, היכולת של הילדים לקבל מידע אחר, אובייקטיבי, על בן הזוג שנגדו מתבצעת ההסתה, היא קטנה והם נדרשים לבחור צד. אם הילדים מקבלים את עמדת ההורה המסית, הם בעצם מאבדים את ההורה השני.

"גם כאשר ההסתה מתרחשת כלפי בן הזוג החדש של ההורה השני, מעבר לכך שהיא לא מאפשרת לפתח שום קשר תקין עם אותו הורה, היא בדרך כלל מעמידה אותם מול בחירה נוספת של ההורה הביולוגי שבקשר.

"הורים צריכים להבין שהם לא יכולים לנהל מלחמות מכל סוג על הגב של הילדים ושהילדים לא יסבלו מזה באופן משמעותי בהרבה רבדים ותחומים של החיים שלהם. התוצאה יכולה להגיע מיד או בשלבים מאוחרים יותר ואפילו בשלב הנישואים של הילדים עצמם, אבל הנזק יגיע. הורים יכולים להילחם ביניהם שנים ובכלל לא להיות מודעים למה שזה עושה לילדים. עד שהילד לא מראה סימפטומים מאוד קשים, ההורה לא יודע ומניח שהילד בסדר, כשבעצם בפנים מתנהלת מערכה מאוד קשה. כשהילדים גדלים והם מספרים להורים מה זה עשה להם, ההורים תמיד בשוֹק.

"אני מציעה להורים, למרות הסיטואציה הקשה, לחשוב על המשמעויות ומה הם באמת רוצים מעצמם ומהחיים שלהם. אם הם לא מצליחים בתהליך לבד, כדאי לבקש עזרה".

מהרגע שקיבלנו החלטה להביא לעולם ילדים, ערימות הטינה שלנו על כל דבר שבעולם, לעולם לא יצדיקו פגיעה בהם. חומר למחשבה.

הכתבות הקודמות בסדרה:

• פרק ב': הילדים שלך, הילדים שלי - ואנחנו
• "אתה לא אבא שלי! אל תגיד לי מה לעשות"
• בשבוע הבא: על יחסים בין אחים חורגים.