חתן פרס ישראל מנדי רודן הלך לעולמו

הכנר והמנצח מנדי רודן, חתן ישראל בתחום המוזיקה, מבכירי המוזיקאים בישראל ומי שהעמיד דורות רבים של מוזיקאים ומנצחים, הלך הלילה (שבת) לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. רודן, שחגג לפני כשלושה שבועות את יום הולדתו ה-80, נפטר בשעות הבוקר המוקדמות בהוספיס של בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, שם אושפז ביממה האחרונה. רודן הותיר אחריו את יהודית אישתו, שני ילדים ושבעה נכדים. הלווייתו תיערך מחר (א') ב-12:00 בבית העלמין בגבעת שאול.

הידיעה על מותו הכתה בעצב את עולם המוזיקה הישראלי. המנצח והמלחין נועם שריף, קולגה וידיד שמלווה את רודן מאז הגעתו לישראל, אמר היום ל-ynet: "אבד לי ידיד גדול שעמו חלקתי לאורך שנים מחשבות על מוזיקה ובכלל. אני מאושר על כך שאחד הקונצרטים האחרונים עליהם הוא ניצח לפני חודשים ספורים היה עם התזמורת הסימפונית חיפה, כשכבר אז הרגשתי במבט העיניים שלו שמשהו אינו כשורה. הוא לא דיבר על כך כי הוא היה אציל נפש, לא מאלה שנוטים לדבר על עצמם.

"מנדי רודן הוא המקצוען מכל המנצחים שישראל ידעה. הוא היה אנציקלופדיה מהלכת ברמה המקצועית וברמה האנושית. אדם הגון וישר שעשה צדק לאינסוף יצירות ישראליות. מנדי היה מבצע יוצא מן הכלל, מורה אגדי לניצוח שבחר בישראל על אף הקריירה הבינלאומית שלו. הוא חי חיים צנועים בירושלים והיה מעורב מאוד בחיי המוזיקה בארץ. הכרתי אותו כשרק עלה ארצה מרומניה כשהשתתף בהקלטת המוזיקה לסרט 'סיניה' שכתבתי. הוא בא לנגן בכינור וגיליתי שם כנר פנטסטי בעל יכולת נדירה לקריאת תווים. אז נודע לי שהוא גם מנצח.

"מנדי ניצח על הרבה מאוד יצירות שכתבתי והביצועים שלו היו יוצאים מן הכלל.

הוא היה כזה שאם היית מעמידה לפניו קבוצת מטאטאים או עציצים, תוך שלוש דקות היתה נוצרת תזמורת. היכולת הטכנית שלו היתה מדהימה. טכניקת הניצוח, מרהיבה. לא היה לו מתחרה בהכנת קונצרטים. היו ביננו יחסים נדירים של הערכה הדדית, כבוד עצום וידידות מאוד גדולה. איבדנו מוזיקאי לדוגמה ולמופת שהיה שייך לתקופה בה מערכת ההעדפות היתה לגמרי אחרת ולמרות שאומרים שלכל אחד יש תחליף, למנדי אין".

מאסטרו אשר פיש, מתלמידיו הבכירים של רודן ומנהלה המוזיקלי של האופרה הישראלית לשעבר, אמר בשיחה מאיטליה: "כשגארי ברתיני נפטר חצי תקופה הסתיימה וכעת, עם לכתו של מנדי, היא נסתיימה לגמרי. מנדי וגרי הקימו תזמורות, חינכו את כל המנצחים שבאו אחריהם ותחת ידיהם עברו כל נגני התזמורות בישראל. מנדי היה מנצח מדהים ופדגוג יוצא דופן, אין אף אחד בעולם שמלמד ניצוח כמותו כי הוא ידע שלנצח זה טכניקה ולימד את בסיס הניצוח והניח את היסודות. את תלמידיו אפשר לזהות מיד.

"מנצחים ידועים כאגואיסטים ואגוצנטרים אולי כיוון שהתפקיד דורש מידה מסוימת של ריחוק ואוטוריטטיביות, אבל מנדי היה יוצא דופן במובן זה שהוא ידע שלא מספיק ללמד, צריך לתמוך ולתת הזדמנות לאנשים שאתה מאמין בהם. אני יכלו לומר בפה מלא שמנדי רודן בנה אותי ונתן לי כל הזדמנות להוכיח את עצמי. לעולם לא אשכח את טבילת האש בקונצרט הראשון שלי על הדשא בשיכון ד' בבאר שבע. הוא היה אדם שלא הזדקן ומת כאיש צעיר".

שרת התרבות, לימור לבנת, ספדה לרודן: "מנדי רודן היה חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית במשך כמעט 50 שנה. הוא השאיר את חותמו בכל התזמורות הגדולות בישראל. מנדי היה מגדולי שגרירי התרבות של מדינת ישראל, שבהופעותיו עם תזמורות מהמובילות בעולם מילא את לבבות כולנו בגאווה רבה. הוא השאיר אחריו תלמידים רבים, מוכשרים ונפלאים, הממלאים היום את אולמות הקונצרטים בכל רחבי העולם. זוהי ירושתו הגדולה של מנדי רודן לאנושות כולה, ואשרינו שזכינו ליהנות מכשרונו ומתרומתו לעולם המוזיקה".

"זו זכות גדולה לפגוש אדם כזה במסלול חייך"

המנצח ירון גוטפריד, מנהלה המוזיקלי ומנצחה הראשי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית ומתלמידיו של רודן, אמר היום: "קשה לקלוט שהוא איננו. מנדי ליווה את הקריירה שלי מאז שסיימתי את הלימודים ועד עכשיו. הוא היה שם כל הזמן ולאורך כל הדרך נפגשנו בצמתים ובנקודות שונות. מנדי הוא לא עוד מורה אלא מנטור שעוקב אחרי התלמידים שלו ומסייע בכל מה שהוא יכול.

"לפני שלושה שבועות השתתפתי בערב במוזיאון תל אביב בו חגגו לו את יום ההולדת. הוא כבר לא יכול היה להגיע אבל דיברנו למחרת הוא אמר שהוא מרגיש את האהבה והתמיכה. הוא כבר היה מודע למצבו והיה לו קשה לדבר. למעשה זו היתה שיחת פרידה. זו זכות גדולה לפגוש אדם כזה במסלול חייך. מנדי הוא אציל, אדם נדיר, ששייך לאריסטוקרטיה המוזיקלית. איש עם הומור אבל מהצד השני הוא יכול היה להיות ישיר בצורה ברוטאלית. לא היו קשקושים אצלו, הוא אמר בפנים את מה שחשב וזו הדרך הטובה ביותר ללמוד. מבחינתי מנדי רודן הוא מודל אולטימטיבי למנצח ומוזיקאי. הנוכחות שלו מלווה אותך. הוא שם כשאתה עולה לבמה בכל פעם ולאורך כל השנים. הוא נתן לי כלים משמעותיים, פתח דלתות ודאג שתינתן לי ההזדמנות. זו אבידה ענקית. מבחינה מוזיקלית הוא אחת הדמויות המשפיעות עליי בחיי".

"אבידה שאי אפשר לכמת"

המנצח עומר ולבר, מנהלה האמנותי של תזמורת סימפונט רעננה ויד ימינו של מאסטרו דניאל ברנבוים בתזמורת האופרה של ברלין, אמר: "בשבועות האחרונים אני בחרדה איומה. בודק כל הזמן את מדורי התרבות באינטרנט לוודא שהכל בסדר ועכשיו הידיעה הזו. היינו מאוד קרובים גם אחרי הלימודים. לא היה ביקור בישראל בלי פגישה עם מנדי. אני מרגיש נורא. מבחינה אישית זו אבידה שאי אפשר לכמת וברמה הרחבה יותר ההפסד של הדורות הבאים הוא פי עשרה מהרווח של כל מי שהכיר אותו וזה עצוב מאוד.

"אני יכול לומר שלאורך השנים השתתפתי בהרבה מאד כיתות אמן בכל העולם ובעיני זה היה ברוב המקרים בזבוז כסף. כל מה שאתה צריך זה שעה עם מנדי רודן כדי להבין יצירה. שיעורים איתו עברו כמו מצמוץ, הוא היה פדגוג ענק שאי אפשר לתאר את השפעתו. ניצוח אפשר ללמוד אצל כולם אבל אם אתה רוצה להיות מנצח, אתה חייב לעבור אצל מנדי. אחד משאיר ציור לדורי דורות, אבל מנדי השאיר אותנו. אנחנו העתיד שלו. יש לי עוד כל כך הרבה שאלות שרציתי לשאול ועכשיו אני לא יודע את מי".

אילן שול, נשיא האקדמיה למוזיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, אמר היום: "עולם המוזיקה בישראל ומשפחת האקדמיה למוזיקה ולמחול, שבראשם מנדי עמד כנשיא לאורך כעשור, איבדו מנצח דגול, מוזיקאי ומנהיג אשר טיפח לאורך כחצי מאה בצניעות אך בהתלהבות אין קץ דורות של מנצחים, סולנים ונגנים צעירים".

גם זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית משתתפים באבלה של משפחת רודן וקהיליית המוזיקה בישראל ומרכינים את ראשם "על מותו של מוזיקאי ענק, אדם מרגש, איש אשכולות, חבר וידיד ומנצח מחונן וייחודי".

ואלה תולדות

רודן, נולד ברומניה למשפחה יהודית. ב-1941 נרצחו אביו ובני משפחה נוספים בפוגרום בעיר הולדתו, יאשי. הוא שרד את המלחמה עם אמו ואחיו ואחרי השחרור מהשלטון הפשיסטי ברומניה, החל ללמוד הנדסה. בשלב מוקדם יחסית עזב את לימודי ההנדסה והחל ללמוד מוזיקה בין היתר אצל הכנר גארבט אבקיאן. את לימודי הניצוח עשה באקדמיה למוזיקה בבוקרשט שם למד בין היתר אצל המנצח קונסטנטין סליבסטרי. מאוחר יותר השתלם בניצוח ובמוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה על שם פראנץ ליסט בהונגריה.

מגיל 16 ניגן כקונצרטמייסטר בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה וניגן בהרכבים

שונים כדי להתפרנס. ב-1953 ובמשך חמש שנים שימש כמנצח הראשי של תזמורת זו. ב-1958 לאחר שהגיש בקשה לעלות לישראל פוטר מכל תפקידיו בתזמורת של בוקרשט ונאלץ לעזוב את העיר על מנת למצוא פרנסה במקום אחר. שנתיים לאחר מכן עלה לישראל ושנה לאחר מכן כבר ניצח על התזמורת הקאמרית של רמת גן.

מ-1963 ובמשך כתשע שנים כיהן רודן כמנצח הראשי ומנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. מ-1964 הוא מנצח אורח של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. רודן שימש כמנהלן המוזיקלי של תזמורת הסינפונייטה הישראלית בבאר שבע, תזמורת חיל החינוך של צה"ל, התזמורת הלאומית של בלגיה והחל מ-1993 במשך כמעט 12 שנה שימש כמנהלה המוזיקלי והמנצח הראשי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

רודן ניצח על תזמורת מובילות בעולם בהן הפילהרמונית של אוסלו, הפילהרמונית של לונדון והתזמורת הסימפונית של וינה. במשך שנים ארוכות עמד בראש האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים והיה חבר המועצה לתרבות ולאמנות של משרד התרבות. מ-2004 הוא פרופסור לניצוח בבית הספר ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. ב-2006 הוענק לו פרס ישראל בתחום המוזיקה. בנוסף הוא זכה באות כבוד של הרפובליקה האיטלקית שהוענק לו על ידי נשיא איטליה על הישגיו האמנותיים ותרומתו לעשייה המוזיקלית בעולם וקיבל אזרחות כבוד של מדינת אריזונה בארצות הברית.