האוצר: עסקת החבילה על סף פיצוץ
לטענת האוצר, דרישת התעשיינים להסיר מחוק ההסדרים את ביטול החשבוניות הידניות תעלה למדינה 6 מיליארד שקלים בשל העלמות המס הצפויות, ולפיכך היא מהווה עילה לפיצוץ המגעים. שטייניץ: "לא אתן יד לשחיתות ולפגיעה בשלטון החוק"
באוצר טוענים, כי המגעים לגיבוש עסקת חבילה עם התעשיינים על חוק ההסדרים ותקציב המדינה נמצאים על סף פיצוץ. לטענת האוצר, התעשיינים דורשים להוציא מחוק ההסדרים את סעיף ביטול החשבוניות הידניות - מהלך שמשמעותו אובדן הכנסות של 6 מיליארד שקלים למדינה. ברקע, מתקיימת ישיבת הממשלה לאישור התקציב וחוק ההסדרים שהחלה בשעות הצהריים ועשוייה להימשך עד מחר (ד') לפנות בוקר.
- כעס באוצר: "מה בין ביטחון לנקודות ספורט?"
- מורה נבוכים לתקציב: מדריך לקורא המבולבל
- דעה: לא סופרים את העובדים בדיוני התקציב
נראה כי באוצר זועמים על עסקת החבילה הנרקמת, במידה רבה מעל לראשם, ומנסים לסכל אותה. זאת, בעיקר על רקע חששם מפריצה תקציבית "לא אחראית" כתוצאה מסיכומים בין נציגי רה"מ לארגוני המעסיקים ולהסתדרות. כבעבר, צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא, כשהזמן דוחק על רקע ישיבת הממשלה בנושא התקציב, המתכנסת בצהריים (ג').
גורמים בלשכת רה"מ אישרו כי עדיין נותרו מחלוקות בין הצדדים, וכי עדיין לא הושגה עסקת חבילה עם כל הגורמים במשק. הגורמים הדגישו, כי הבעיות אינן בין משרד ראש הממשלה לאוצר, אשר עובדים בתאום מלא והדוק.
ישיבת הממשלה שהחלה בצהריים עשויה להיפסק במהלכה, במטרה לאפשר לצדדים להגיע לעסקת חבילה מוסכמת.
האוצר: באירופה מקדמים חקיקה דומה
האוצר דורש שבניגוד למצב הנוכחי - יתאפשר שימוש אך ורק בחשבוניות ממוחשבות. מהערכות שמרניות של רשות המסים עולה, כי השימוש במתן חשבוניות ידניות בעסקים תורם להעלמות מס בהיקף של 6 מיליארד שקלים.
מבחינת האוצר, דרישת התעשיינים להוצאת סעיף זה מחוק ההסדרים מהווה עילה לביטול עסקת החבילה המתרקמת. שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר: "לא אתן יד לשחיתות ולפגיעה בשלטון החוק, כאשר התעשיינים מבקשים מאתנו היתר שימוש בחשבוניות ידניות, הגורר שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס".
באוצר טוענים, כי גם האיחוד האירופי מקדם חקיקה דומה נגד חשבוניות פיקטיביות.
עוד נמסר, מהאוצר, כי כבר אמש העלו התעשיינים דרישות שהאוצר אינו יכול להסכים עמן, כך למשל, דורשים התעשיינים שהקרן לסיוע לעסקים בינוניים וקטנים תאפשר סיוע גם לחברות בהן שכרם של מנהל או עובד מגיע ל-100 אלף שקלים בחודש. זאת, לעומת הרף הקיים כיום בסך 5 פעמים השכר הממוצע - כ-40 אלף שקל.
באוצר טוענים עוד, כי התעשיינים דורשים גם להתיר לבעלי חברות למשוך מכסף שמקורו בסיוע ממשלתי, החזר הלוואות בעלים שניתנו לחברה בעבר - קודם להחזר חובות לחייבים אחרים.
ברוש: הוכחנו את דאגתנו למשק
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, אמר ל-ynet בתגובה: "ידי לא תחתום על עסקת החבילה אם בחוק ההסדרים יהיה הסעיף שקרוי חשבוניות פיקטיביות, אך עם זאת לא יתכן להעתיק מודל שקיים במקום אחד בעולם - קולומביה - לא לנהל עליו דיון עם לשכת רואי החשבון ולנסות לחטוף החלטה דרך חוק ההסדרים".
עוד ציין ברוש, כי בעסקת החבילה המתרקמת הוכיחה לשכת התיאום את דאגתה למשק בכך שהסכימה להעלות את תקרת הביטוח הלאומי על חשבון המעסיק, ובנוסף לוותר על כספים שניתנו לפיצוי המעסיקים בעקבות העלאת גיל הפנסיה ל-67. בכך נוספו כ-900 מיליון שקלים לתקציב המדינה. על פי דרישותנו, יש לנהל דיון רציני ואחראי בין האוצר לבין לשכת רואי החשבון על מנת להגיע לסיכום נאות בנושא".
בנוגע לקרן לסיוע לעסקים אמר ברוש: "לא ייתכן שהמדינה תקים קרן לסיוע לעסקים בינוניים וקטנים ותגביל את שכר בעלי העסק ל-40 אלף שקלים ברוטו לחודש בלבד. לא יתכן לצפות ממנהלי החברות בהיקף כספי של עד 400 מיליון שקלים להסתפק בשכר זה. ניתן וצריך להגביל את השכר, אך לא באופן מגוחך ולא ישים".
ברוש התייחס גם לנושא ההלוואות, ואמר: "לא נסכים שלכל אורך חיי ההלוואה (חמש שנים, ג.ק), לא יוכלו בעלי החברות למשוך דיבידנד או להחזיר הלוואת בעלים, בלי להתייחס לפרופרציה בין סכום הלוואת הבעלים והרווחים, ולכן הצענו שניתן יהיה להחזיר הלוואות אלו, ולמשוך רווחים, החל מהשנה השניה לאחר קבלת ההלוואה, באופן פרופורציונלי לתנאי ההחזר שלה. ראוי לזכור שההלוואות ניתנו לחברות בערבות בעלים מלאה ואישית, ולעומת ביטחונות מוחשיים בגובה של 30% מההלוואה".
ברוש הדגיש: "טוב היה עושה האוצר אם במקום להעמיס דרישות, היה דואג שההלוואות יתחילו להינתן. המנגנון הביורוקרטי המסובך שיצר החשב הכללי הביא לכך שעד היום ניתנו הלוואות של לא יותר מ-100 מיליון שקלים בקרן של 1.3 מיליארד שקלים. רוב הפונים נתקלים בתשובות שליליות ולא מצליחים ללוות את הכסף".
לפנייה לכתב/ת 
