"לא האמנו שנגיע לגמר"

מירה עוואד / יותר מכל מה שאפשר היה לצפות

בדיוק עכשיו יצאנו ממסיבת העיתונאים ומההגרלה של מספר השיר שלנו בשלב הגמר, ואני חייבת לציין שההתרגשות וההתלהבות עדיין לא נרגעות. ערב לא קל עבר עלינו בחצי הגמר. למרות מה שאולי אפשר היה לחשוב, היו לא מעט תקלות על הבמה. כמה כאלה שראו, וכמה כאלה שקצת פחות.

ניני ועוואד בתום חצי הגמר. "דרמה שחבל על הזמן"

אחד הדברים שקרו זה שהשמלה של אחינועם נתקעה בנעל שלה. היא כמעט מעדה, ואני הרגשתי חמלה כל כך גדולה כלפיה עד שכמעט בכיתי שם בשידור חי מול כל אירופה.

אבל ברגע ששמנו יד אחת על השנייה באמצע השיר, והסתכלתי לה בעיניים, זה הרגיש לי כאילו אני אומרת לה תוך כדי שאני שרה "יהיה בסדר, אחותי".

בהמשך, כשעברנו לתופים כולם ראו את המיקרופון שהחליק לי. לאורך כל החזרות ביקשנו מהטכנאים שיקפידו שהמעמד של המיקרופון שלי יהיה מהודק, ובשנייה שהנחתי אותו שם - הוא החליק ומכאן והלאה הייתי פשוט חייבת להשתלט עליו, בזמן שהמשכתי להשתדל לשיר מדויק ולא להתבאס ולחרב את הביצוע. אני חושבת שהתעשתתי די מהר וזה מה שחשוב.

אבל האמת? לנו זה היה נראה דרמה שחבל על הזמן. רק אחר כך אמרו לנו שבקושי ראו שהיו דברים שלא הסתדרו שם. בינינו, ממש לא קלטתי שכל אירופה צפתה בנו כשהיינו על הבמה. רק אחרי שירדתי והלכנו ל"גרין רום", הבנתי שזה שידור חי בפני מיליונים.

עוואד, ניני והמיקרופון השובב. גברו על הכשלים הטכניים

אחרי הפעמים הקודמות שכתבנו, אתם כבר יודעים שבמשך כל הימים האחרונים ניסיתי לזרוע אנרגיות חיוביות במשלחת שלנו. הסתובבתי פה וצעקתי על אנשים "מחשבה בוראת מציאות" ואמרתי שאני מסרבת לשמוע כל אמירה שעלתה פה וכל מחשבה לפיה אנחנו לא עולים לגמר.

אבל בזמן שידור התוצאות, עם כל המעטפות המסתובבות האלה על המסך, המתח כמובן הגיע לשיאו והאמת שגם אני קצת איבדתי את התקווה ולא ממש האמנו שנגיע לגמר בין כל המדינות שהיו סביבנו. תודה לאל, הדבר הכי טוב שקרה שם זה שלא הכריזו עלינו אחרונות, כי עד אז היינו מאבדות את זה לגמרי. תפסו אותנו בתחילת המתח, הודיעו שאנחנו עולות וזה היה פשוט אדיר.

החזקנו אחת את השנייה ולא ממש האמנו שזה קורה. כל כך רצינו, כל כך נתנו את כל מה שיכולנו על הבמה ולא רצינו להגיד "יאללה ביי" וללכת. בסוף, לשמחתנו, זה לא קרה ואנחנו ממשיכות אל הגמר בענק. 

אחינועם ניני / לוקחת הפסקה בארץ

חברים, אל תסמכו על מה שראיתם בטלוויזיה אתמול בלילה. למרות שזה כאילו עבר חלק, באמת היה קצת קשה. כמו שמירה אמרה, שוב פעם הסתבכתי עם השמלה המפורסמת, רגע לפני שעלינו לבמה, וכמעט החלקתי שם. אני מקווה גם שהצוות הטכני שלא ממש עשה את העבודה שלו בחצי הגמר יסיק את המסקנות לפעם הבאה ויקפיד שמה שקרה עם המיקרופון של מירה לא יקרה בגמר.

"There must be another way". חזרה נוספת ביום שישי

אבל מה שחשוב באמת זה שההופעה על הבמה לא נפגעה. אני יכולה להגיד חד משמעית שאנשים הצביעו בשביל המוזיקה שלנו, ולא בשביל השואו. אנחנו מאוד גאות בהישג שלנו. אני מאוד עייפה כרגע, ועוד יש לי טיסה לתפוס.

הבוקר אני חוזרת לארץ, לראות את בעלי ואת הילדים שלי, לנשום קצת את האוויר הנהדר של ישראל לפני שאני חוזרת לחזרות הגנרליות ביום שישי.

האמת היא שאין לנו כל כך מה להכין לקראת שלב הגמר. ההעמדה כבר במקומה, התייעצתי עם ריבה המלבישה שלנו והיא הסבירה לנו שעל פי חוקי האירוויזיון, אפילו השמלות שלנו צריכות להיות אותן שמלות. במילים אחרות, ננסה לעשות את אותו דבר בשנית, ואתם יודעים - נשתדל להתרכז במה שאפשר לשלוט, ובכל מה שאי אפשר לשלוט - נקווה שיהיה בסדר.

אחינועם ניני ומירה עוואד - יומן מוסקבה

• מנסות להתרגל למוסקבה
• מה אני, הרמטכ"ל?
• אלוהים ישמור אותך, בינתי
  

(צילומים: AP, AFP וערוץ 1)