מנהיג סין לשעבר: הטבח בכיכר טייננמן - טרגדיה

שני עשורים אחרי שהודח מהשלטון וארבע שנים אחרי מותו, המנהיג הרפורמטור לשעבר ז'או זיאנג שובר שתיקה סינית רשמית בכל הנוגע לדיכוי המחאות בכיכר טייננמן ב-1989, ומגדיר את הרג המפגינים "טרגדיה".

לקראת יום השנה ה-20 לדיכוי האלים של המחאה בכיכר בבייג'ינג, פורסמו הזכרונות שתיעד ז'או בחשאי בעת שהיה נתון למעצר בית, ואשר קוראים תיגר על ההנהגה הנוכחית והזהירה של סין. ז'או, שעמד בראש המפלגה הקומונסיטית ב-1989, שיבח את הדמוקרטיה המערבית וגינה את הצעדים שנקט הצבא: ירי לעבר מפגינים ועוברי אורח.

ז'או זיאנג קורא עיתון בביתו, שבו היה עצור במשך שנים (צילום: רויטרס)

"בליל ה-3 ביוני, בעודי יושב בחצר עם משפחתי, שמעתי קולות ירי", סיפר ז'או, "טרגדיה שתזעזע את העולם לא נמנעה". הוא דחה את טענת הממשלה שמחאת הסטודנטים הייתה חלק ממזימה אנטי-קומוניסטית. "אמרתי כבר אז שרוב האנשים פשוט ביקשו לתקן את הפגמים שלנו, ולא ניסו להדיח את השיטה הפוליטית", כתב בספרו "אסיר המדינה" (Prisoner of the State), שיפורסם מחוץ לסין באנגלית בחודש הבא.

קלטות ובהן 30 שעות של זכרונותיו הוברחו בעזרת שלושה מנאמניו אל מחוץ לסין, ועותק של התמלילים הגיע לידי סוכנות הידיעות רויטרס. "אמרתי לעצמי שלא משנה מה, אסרב להפוך למזכיר הכללי שנתן לצבא הוראה לתקוף את הסטודנטים", אמר ז'או, שהלך לעולמו בינואר 2005. הפרסום צפוי להביך את ההנהגה הסינית הנוכחית, שמתייחסת לאירועי ה-4 ביוני 1987 כאל "הפרת סדר" רחוקה, וסביר להניח שספרו של ז'או יאסר למכירה במדינה הקומוניסטית.

הרקע לאירועים

באביב 1989 יצאו אל הרחובות כמיליון איש והפגינו במשך שבועות, תוך שהם מניפים דגלים שעליהם נכתב "דמוקרטיה או מוות". את המאבק הובילו סטודנטים ואינטלקטואלים, שכידוע, לא קיבלו את שביקשו. המחאות החלו באפריל, לאחר מותו של מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הו יאובנג, שהודח מתפקידו ב-87' לאחר שקרא לכינון רפורמות ודמוקרטיה ומחה על דיכוי מתנגדי השלטון.

מאות צעירים, רובם סטודנטים, החלו לפקוד את הכיכר בלב הבירה הסינית. הם דרשו לנקות את שמו של הו אחרי מותו, ולהמשיך את דרכו, לשים קץ לשחיתות המפלגתית ולאפשר חופש עיתונות ולדמוקרטיה. הממשל הסיני בחן את המתרחש בדאגה. ההפגנה צברה תנופה והמפגינים החלו לנטוע אוהלים שחורים בלב הכיכר. הם הניפו דגלים, שרו שירים ונשאו נאומים חוצבי להבות. חלקם פתחו בשביתת רעב.

ב-19 במאי הגיע לכיכר ז'או זיאנג והפציר בדמעות במפגינים

 לסגת לאחור לפני שיבואו הטנקים. ז'או הודח מהנהגת המפלגה באותה שנה, לאחר שהתנגד להחלטת המנהיג דנג שיאופינג לדכא את המהומה. ב-20 במאי הכריזה הממשלה הסינית על משטר צבאי בבירה, כוחות צבא החלו לזרום לעיר חרף מחסומים שהקימו המפגינים.

בלילה שבין ה-3 ל-4 ביוני החל הצבא לפנות את המפגינים מהכיכר באש חיה ובסיוע טנקים. הממשל הסיני התעקש במשך שנים שהאירועים בכיכר סולפו על-ידי התקשורת המערבית. סרט תעודה ששידרה סין חודשים ספורים אחרי האירוע קבע שרק 300 איש נהרגו באותו לילה, ורובם היו חיילים. ואולם להערכת הצלב האדום, יותר מ-2,000 בני אדם נורו, הוכו, נדקרו או נדרסו מתחת לשרשראות הטנקים באותו ליל פורענות.