לשכות המסחר: עיני מחזיר אותנו לימי מפא"י

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר אתמול (ה') בדיון חירום שקיימה נשיאות האיגוד, כי יינקטו צעדים משפטיים כנגד השינויים ביחסי העבודה הכלולים בעסקת החבילה. השינויים כוללים הרחבת זכויות עובדים ועבודה מאורגנת במסגרת סדרת תיקוני חקיקה, אותם התחייבה הממשלה להעביר לפני העברת חוק התקציבים, עד ה-15 ביוני. באיגוד מתנגדים בעיקר לתיקון המוצע, לפיו הנהלות יהיו מחויבות על פי חוק, להידבר עם ועדי עובדים על גיבוש הסכמי עבודה קיבוציים.

באיגוד לשכות המסחר שוקלים להגיש עתירה לבית הדין הארצי לעבודה בטענה להפרת הסכם, שנחתם על פי איגוד לשכות המסחר בשנת 2006 בין ההסתדרות ללשכת התאום של הארגונים הכלכליים (הכוללת גם את איגוד לשכות המסחר, א.ל).

לפי הסכם זה, טוענים באיגוד לשכות המסחר, כל שינוי בנושאים הקשורים לתחום יחסי העבודה במשק יוכל להיעשות רק על ידי ועדת היגוי מיוחדת. לדבריהם, הצדדים התחייבו שלא לקדם או לתמוך בהצעות חוק פרטיות או ממשלתיות הנוגעות לעניינים אלה, מבלי שידונו קודם לכן באותה ועדת היגוי.

"עסקת החבילה תבריח משקיעים מישראל"

"ההצעות של עיני מחזירות אותנו לימי מפא"י החשוכים", אמר לין בדיון. לדבריו, הצעות אלה מעבירות את "תחום יחסי העבודה לזירה המשפטית-פלילית", וגורמות ל"הגבלות קיצוניות על חופש העיסוק, הכבדות כספיות נוספות על המעסיקים, והפיכת המגזר העסקי כולו לחשוד בפלילים שצריך להוכיח את חפותו".

לין הוסיף, כי "עסקת החבילה והתוכנית הכלכלית נועדו להאיץ את הפעילות העסקית, ואילו חבילת החקיקה בתחום יחסי העבודה הנדרשת על-ידי עיני תשיג תוצאה הפוכה. היא תמאיס את המשק הישראלי על יזמים ותפגע קשות בכלכלה הישראלית. חברות זרות ורב לאומיות ישקלו פעמיים אם לפתוח בישראל עסקים".

דובר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מסר בתגובה: "עמדת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נקבעת על ידי כל הארגונים השותפים בדיוני עסקת החבילה. כל סעיפי עסקת החבילה אושרו בישיבת נשיאות לשכת התיאום, בתאריך 11 במאי 2009, לרבות תיקון סעיף בחוק ההסכמים הקיבוציים.

"לשכת התיאום הסמיכה את יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, לקיים מו"מ ולהגיע להסכמות רחבות בנושאים הקשורים לשולחן העגול".

בלשכת התיאום טוענים, כי על פי דרישת המעסיקים, הוסרו מעסקת החבילה מספר נושאים שנדרשו על ידי ההסתדרות, כמו שינוי בעיקרון היציגות, לפיו ארגון עובדים נחשב לארגון יציג במקום עבודה מסוים, רק אם 33% מהעובדים בו הצטרפו כחברים לארגון. ההסתדרות ביקשה להוריד את שיעור העובדים ל-25%, אולם בקשתה נדחתה.

סעיף נוסף שהוסר, טוענים בלשכת התיאום, היה בעיקרון יחידת המיקוח הגיאוגרפית - תחום קבוצת העובדים עמה מנהל המעסיק מו"מ. ההסתדרות ביקשה לפצל את יחידת המיקוח לפי אזורים גיאוגרפים, כך שאם רשת מסוימת מחולקת לסניפים, כל סניף ייחשב ליחידת מיקוח בפני עצמה וניתן להקים בה ארגון יציג, אולם הבקשה לא התקבלה.

בלשכת התיאום טוענים, כי השינוי היחיד שביקשה ההסתדרות והתקבל על ידי לשכת התיאום הוא חיוב מעסיק לשבת עם ארגון עובדים יציג למו"מ על הסכם קיבוצי, בעוד שבעבר המעסיק לא היה חייב לעשות זאת. עם זאת, גם כיום המעסיק אינו חייב לחתום על הסכם קיבוצי כזה.

בלשכת התיאום טוענים עוד, כי ההסכם משנת 2006 קבע כי ביחסי עבודה יש להעדיף הסכמים על פני חקיקה, ובכל מקרה הצדדים יגיעו להסכמות או לתיקוני חקיקה - בהסכמה. במקרה זה, טוענים בלשכת התיאום, היתה הסכמה לתיקון החקיקה.

בהסתדרות סרבו להתייחס לטענות.