בהתאם לתחזיות: מדד אפריל עלה ב-1%
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה בהתאם לתחזיות האנליסטים, שציפו לעלייה שבין 0.8% ל-1.1%. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמה עליית המחירים ב-3.1%. עליות נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה, התחבורה, התרבות והעגבניות. לעומתם ירדו במיוחד מחירי הלחם והמלפפונים
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2009 עלה ב-1% לעומת חודש מרס, בהתאם לתחזיות האנליסטים. כך פרסמה היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההערכות המוקדמות שפרסמו האנליסטים בימים האחרונים, נעו בין 0.8% ל-1.1%. בחודש מרס עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5%, אחרי 4 חודשים רצופים של ירידות.
ב-12 החודשים האחרונים (אפריל 2009 לעומת אפריל 2008) עמדה האינפלציה על 3.1%. בכך עלתה התייקרות המחירים מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 1%-3%. מתחילת השנה עלתה האינפלציה ב-0.9%.
עליות נרשמו במיוחד בסעיפי פירות טריים (כ5.8%), הלבשה והנעלה (3.5%), תחבורה (3.3%), תרבות ובידור (כ-1.5%), דיור (0.5%) ומזון (0.5%), בתוכם סעיף העגבניות שעלה ב-13.5%. לעומתם ירדו במיוחד מחירי הלחם (1.2%)והמלפפונים (7.9%).
מדד המחירים לצרכן מייצג את קצב התקדמות האינפלציה - עליית המחירים, והוא משפיע על כל מה ש"צמוד למדד": משכנתאות צמודות, תוכניות חיסכון או שכר דירה. כשהוא עולה או יורד מתעדכנים המחירים בענפים אלה בהתאם לגובה השינוי. כמו כן, הוא מהווה מדד לחופש הפעולה של בנק ישראל בבואו לקבוע את גובה הריבית במשק.
כשקצב עליית המחירים איטי, או כשהמחירים במגמת ירידה (דיפלציה), יכול בנק ישראל להוריד את הריבית במשק על מנת לעודד את הצמיחה - מבלי להסתכן באינפלציה גבוהה. עם זאת, הריבית הנוכחית במשק, לאחר קיצוצים חוזרים ונשנים של בנק ישראל, לא רחוקה מ-0% ועדיין לא ניכרת הוזלת האשראי על ידי הבנקים, כך שכלי זה איבד את האפקטיביות שלו בעידוד השווקים. זו גם הסיבה שהנגיד הותיר את הריבית ללא שינוי בסוף חודש אפריל, והמשיך להתמקד בתמיכה במשק, דרך ההתערבות בשוק האג"ח הממשלתיות.
יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ונשיא פרוטרום, אורי יהודאי, מסר בתגובה: "הירידה בביקושים והמשך מגמת הפיטורים ימשיכו לתמוך באינפלציה נמוכה". לדבריו, "תשומת הלב המשקית צריכה להיות מופנית במלואה לסיוע למגזר העסקי לשרוד את המיתון העולמי, תוך טיפול מיידי להקלה מהותית ומהירה במחנק האשראי ויישום ההחלטות לשיפור כושר התחרות של הכלכלה ובמיוחד היצוא הישראלי".
תחזיות האנליסטים טרם פרסום המדד
האנליסטים העריכו השבוע, כי האינפלציה הצפוייה בחודשים הבאים תהיה גבוהה הרבה יותר ממדד אפריל - אם הגזירות בתקציב שאושר בממשלה יאושרו אף בכנסת.
בבית ההשקעות כלל פיננסים העריכו שעליית מדד המחירים באפריל תסתכם ב-0.9%, גם בבית ההשקעות מיטב העריכו שהמדד יעלה ב-0.9%. בישיר בית השקעות העריכו שמדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.8%. ובאי.בי.אי. העריכו שהמדד יעלה ב-1.1%.
הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אורי גרינפלד, מסר ל-ynet ש"מדד אפריל הוא גבוה בדרך כלל, בשנה שעברה הוא אף עמד על 1.5%. השנה הוא נמוך יותר עקב ירידה בביקושים. מחירי התיירות בחו"ל, ומעט אף בארץ, היו נמוכים על רקע המשבר והצורך לפתות צרכנים במחירים אטרקטיביים. העלייה במחירי הדלק באפריל, של כ-8% השפיעה אף היא על סעיפי התחבורה".
כיצד ישפיע התקציב על האינפלציה?
על אף שמרבית האנליסטים העריכו שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים לא תחרוג מטווח יעד המחירים של בנק ישראל (1%-3%), הם סייגו את הדברים על רקע העלאת המסים, הצפויה במסגרת התקציב. לדבריהם, אם זו תאושר בכנסת, היא תגרור עליית מחירים משמעותית.
כך למשל, הכלכלן הראשי של מיטב, רון אייכל, העריך שהגזירות החדשות (כולל מס בצורת) יוסיפו 2% לעליית המחירים ל-3.5% ב-12 החודשים הבאים. הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות אי.בי.אי. איילת ניר, העריכה שהגזירות החדשות (ללא מס בצורת) יוסיפו כ-1.4% למדד ב-12 החודשים הקרובים.
"מה שחשוב להבין הוא שההשפעה על האינפלציה היא חד פעמית ונקודתית ולאחר מכן תשוב ההתמתנות האינפלציה חזרה לתוך הטווח. בתחילת 2011 המע"מ ירד שוב - ולכן אינני צופה שבנק ישראל יגיב כעת להתייקרויות במשק", אמר אייכל.
גרינפלד הסכים עם אייכל, "העלאת המסים תיצור בום אינפלציוני חד פעמי - אך עליית מחירי הסחורות שהתרחשה בעולם תמשיך להשפיע בשל הפיגור בהעברת מחירי הסחורות לצרכנים בחלק מהסעיפים. כך למשל התאוששות מחירי הנפט משפיעה אומנם תוך חודש על מחירי הדלק, אך הם בתורם משפיעים על מחירי החשמל, המכונות, ואף השינוע - כיוון שעלות שליח הפיצה או המשאית שמעבירה סחורה תגולגל בסופו של דבר לצרכן באמצעות המחיר הסופי של המוצר".
עם זאת, גרינפלד העריך שהחששות מפני אינפלציה גבוהה או סטגפלציה במצב הנוכחי - הן מוגזמות. לדבריו, "על מנת שתתרחש עליית מחירים, על הביקושים להתאושש, ו"ספק עם נחווה זאת לפני שלהי 2010".
לדברי גרינפלד, עליית אמצעי התשלום במשק - כשהציבור מחזיק בידיו יותר כסף נזיל, מהווה בימים כתיקונם סימן לעליית מחירים - אולם כעת היא מתרחשת בעיקר בשל הריביות הנמוכות על הפקדות, והתערערות האמון בשוק ההון כאפיק השקעה. לפיכך, הן מביאות את האזרחים להשאיר כסף נזיל בעו"ש - אך לא להגביר צריכה".
לפנייה לכתב/ת 
