טוב לי בקבע: חודש וחצי פנסיה לחודש עבודה

כמו ארבינקא, שחקן הפוקר מהמערכון של אפרים קישון, שבכל פעם שהוא עומד להפסיד ממציא מילה שבעזרתה הוא משנה את חוקי המשחק, כך גם מערכת הביטחון מחזיקה כמה קלפי ג'וקר שנשלפים תמיד ברגע המתאים, ומונעים כל דיון אמיתי בתקציבה. בשנות הגאות, כאשר המדינה נהנתה מתקציבי שפע, הם הסתפקו במשחק חובבני ובקלפים קטנים ומרגיזים כמו החיזבאללה והחמאס. אולם עתה, בטורניר המקצוענים של התקציב הקשה בזמן המיתון, כאשר כולם חותכים לכולם בבשר החי, שולפת מערכת הביטחון את הקלף האופל הנורא מכולם - אירן. 

האיומים הבטחוניים, גם איומים אמיתיים ומסוכנים כמו זה האיראני, משמשים למערכת הביטחון כתירוץ שנועד להחביא את החצר האחורית, רחבת הידיים וההיקפים שלה. אכן, המשימות הביטחוניות האמיתיות עולות הרבה כסף, אבל אפשר למצוא אותו במערכת עצמה.

כולנו עובדי קבלן

 אמרתו האלמותית של הרמטכ"ל, "אנשי הקבע אינם עובדי  קבלן" - שנפלטה מפיו, לפי עדותו, ברגע שהועלה נושא הפנסיה המוקדמת של הקצינים והנגדים, חשפה, בעצם, את יחסו של משרד הביטחון לשאר חלקי המדינה.

יש לי וידוי קטן: אינני עובד קבלן, אבל החוק, ב"רשעותו", מכריח גם אותי, כמו את שאר העובדים - שרובם אינם עובדי קבלן - לעבוד עד גיל 67. כל הקדמה של שנה של יציאתנו לפנסיה תקטין אותה ב-5%.

בואו נערוך חישוב קטן, פשטני מאוד, שיכול להפוך לכלל אצבע. אדם רגיל העובד מגיל 25 עד גיל 67 חוסך במשך 42 שנה כ-20% משכרו. נניח כי יפרוש מעולמינו בגיל 80, לאחר 13 שנות פנסיה שבהם קיבל כ-70% משכרו מדי חודש. לצורך הנוחות, התעלמתי כאן מפרמיות ביטוח, ריבית דריבית ושינויי שכר.

עכשיו בואו נעבור למערכת הבטחון. איש הקבע אשר החל את הקריירה בגיל 20 יעבוד עד גיל 45 וישאר עימנו עד גיל 80. כלומר על שירות של 25 שנה הוא יקבל פנסיה במשך 35 שנה. כלומר, בפשטנות, על כל חודש עבודה, יקבל איש הקבע חודש שכר שוטף וחודש וחצי שכר נוסף החל ממחצית חייו.....אפילו עובדי הנמלים וחברת החשמל, שמשתמשים בהגדרה מרחיבה למדי של המושג "עבודה", אינם שואפים לתנאים כאלו. אגב, גם הם אינם עובדי קבלן...

האם השוטרים לא מסכנים את חייהם?

 אני כבר רואה חלק מכם זוקפים גבה ואומרים כי אנשי כוחות הביטחון מסכנים את חייהם מדי יום ועומדים על משמרתם יום ולילה, וכי המדינה צריכה לגמול להם. אכן, לגבי חלק מהם  - אתם צודקים. אבל תוכניות הקיצוצים של האוצר התייחסו, בפירוש ובהדגשה, אך ורק לאנשי הקבע שאינם קרביים.

עיני אינה צרה בנגדי גולני ומג"די השריון, אשר חיים שנים ארוכות עם הסכין בין השיניים. אולם הרוב המכריע של הצבא אינו כזה. רוב החיילים - לפי פרסומים זרים, בין 85% ל-90% - הם ג'ובניקים. מי שיצא לו להסתובב בחצר בסיס של חיל האוויר, פגש שם הרבה יותר אנשי מחשבים מאשר טייסים. רוב משרתי חילות המודיעין, התחזוקה, החימוש, והקשר יושב במרכז הארץ ומנהלים חיים רגילים למדי. אין שום הצדקה לתת תנאים מופלגים שכאלה לרסרי מטבח.

אגב, גם שוטרים מסכנים את חייהם, גם רופאים מנהלים משמרות של 25 ו-30 שעות רצופות, וגם לאלה וגם לאלה אחריות רבה על חיי אדם – אולם הם יצטרכו לעבוד עד גיל 67, או עד שירעדו להם הידיים. מעודי לא שמעתי כי עובדי הבניין, המטפסים על פיגומים ומדי פעם גם נופלים, מצפים לתגמול חריג. אה, אבל הם סינים, אז נו... לא נורא.

האוצר העלה גם את נושא המשלחת המופקעת של משרד הביטחון לאמריקה. התפרסם כי יש שם 188 איש. אני רוצה לראות נציג של משרד הבטחון שיסביר - בעידן האימייל והוידאו-קונפרנס - שאי אפשר לצמצם מעט. צאו וחשבו כמה עולה לנו המשלחת הזאת, אם כל אחד מחבריה מקבל שכר של 5,000 דולר לחודש לכל הפחות, סידור עבודה לבת הזוג, טיסות התאוררות הביתה, חינוך לילדים, ופנסיה, כמובן, פנסיה.

אז בעוד כמה חודשים, כשנשלם מע"מ על האבטיח, הילד יחזור שעה מוקדם יותר מבית הספר כי עדיין לא מימשו את "אופק חדש", וכאשר השוטרים יגיעו הביתה שמונה שעות אחרי הפורצים, ניזכר כמה טוב שקיצצו אצל כולם חוץ מאשר במשרד הבטחון, כי מי יודע אילו איומים רובצים לראשנו. באמת, מי יודע...

יהודה מודעי הוא סמנכ"ל כספים בחברה תעשייתית