פרשנות: מוקדם להספיד את שר האוצר
לקראת העברת התקציב לכנסת, צבי לביא מפריך כמה מיתוסים: העברת התקציב בנסיבות הנוכחיות היא הישג חסר תקדים; שטייניץ הוכיח שהוא שר האוצר, נקודה; ומלחמות התקציב הצפויות הן רק הצגה שסופה באישור ידוע מראש
הצגת התקציב עוברת לכנסת: הרמת המסך צפויה מחר (ב') בוועדת הכספים. שר האוצר, יובל שטיינייץ, יפתח את הדיון על התקציב. חברים בוועדה כבר משחיזים את לשונם להצליף בו, אחרי שטיפת המוח שעשו להם כותרות העיתונים בשבוע החולף, בתמהיל של מגמתיות וחצאי אמת.
- בלינקוב: ”אני מודאג מאוד ממה שיקרה במשק"
- נתניהו יספח את אגף התקציבים למשרדו?
- יוגב: זו עסקת החבילה הראשונה מאז ישראל קיסר
יו"ר הוועדה, משה גפני, כבר יודע ש"התקציב לא יצא מהוועדה כמו שנכנס". ח"כ שי חרמש מקדימה טוען ש"נתניהו חלש יתקשה להעביר את הגזירות הכלכליות כמו הורדת מסים לעשירים והעלאת מסי הירקות והפירות". יש לו תמיכה גם בליכוד.
חקירה
מבקר המדינה שוקל לחקור אישור התקציב
צבי זינגר וגד ליאור
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, מכנס דיון על תהליך הכנת התקציב ועל מעורבותו של אורי יוגב
את שטייניץ צריך לשפוט במבחן התוצאה, ולא לפי הדרך שהובילה למטרה. זו היתה דרך חתחתים בעייתית שגם הוא לא אהב אותה, ככל שהיא חלק מהנורמה העקומה של תהליך קבלת ההחלטות ולא רק בממשלה, ושל בישול התקציב בתקשורת. אתם יודעים למי מראים חצי עבודה.
דרכו של שטייניץ היתה גם זרועת מוקשים. רובם נטמנו בידי פקידים מהאוצר. התרגיל חוזר בכל תקציב. נורמת "העזים שמכניסים לחוק ההסדרים כדי שיהיה מה להוציא במיקוח הפוליטי", היא המצאה שלהם.
הדברים הבאים נועדו לסייע לחבר הכנסת הנבוך להעמיד דברים על מקומם ובעיקר לשפוט אותם בפרופורציה הנכונה. גזור ושמור.
עסקת חבילה נדירה שתבטיח שקט תעשייתי
ראשית, מדובר בהישג חסר תקדים. טרם קמה בישראל ממשלה חדשה שבתוך 6 שבועות מהשבעתה, ותוך כדי נסיעה, עשתה מה שקודמותיה הספיקו בקושי ב-4-5 חודשים בשנים רגילות. בראש וראשונה לקדם תקציב דו-שנתי (ולא השנתי המסורתי) באילוצים חוקתיים ומשפטיים, ותחת עומס טכני יוצא דופן, נגד מחוגי השעון, שהוטל על משרד האוצר.שנית, זהו תקציב יוצא דופן בעצם קיומו שנתמך מהיסוד בעסקת חבילה עם ההסתדרות והמעסיקים. החבילה הנדירה היא ברכת דרך ופוליסת ביטוח לשקט תעשייתי, שלא ניתנה לממשלות ישראל בתקציבי 24 השנים האחרונות, מאז הצלחת המבצע המשולב להצלת המשק מאינפלציה התלת-ספרתית במאה הקודמת.
החבילה אכן עלתה ביוקר. גם שטייניץ מצטער שניתן להסתדרות לצאת בזול. הקפאת השכר הציבורי סמלית בהשוואה לדרישות האוצר. אבל בחשבון הסופי, יוצא הפסדה בשכרה. המשק אמור לחסוך את המיליארדים שהפסיד בגלי שביתות שפרצו בגלל גזירות של תקציבים שהתקבלו ללא הסכמה מראש.
שלישית, התוואי האסטרטגי להשגת המטרה לא היה מאולתר, לא היה מבולבל ובהחלט לא נטול הנהגה כפי שעולה מהכותרות. נתניהו למד מהניסיון. הוא קבע מראש את היעד של עסקת החבילה והיה עקבי לאורך כל הדרך. שילוב ידיים עם כל זרועות המשק נראה לו תנאי הכרחי שלא יעצים את נזקי המשבר הכלכלי מהצונאמי הפיננסי שהחל מעבר לים.
מי מתגורר בדאונינג 11? שר האוצר הבריטי
נתניהו מינה את שטייניץ להוביל צוות מקצועי להתוות את תכנית העבודה ל-100 הימים הראשונים של ממשלתו, ולאחר מכן ליישם את החלק הכלכלי של התכנית. אפשר לתהות מדוע לא הקדימו את התכנון לפני הבחירות. אבל במבחן התוצאה יצאו לדרך רוב פרקי התכנית הכלכלית, בראשם התקציב הדו-שנתי. סוף מעשה בהחלט היה במחשבה תחילה.
משיב למבקרים
שטייניץ: "האוצר הוביל בברור את גיבוש התקציב"
רונית גודמן, "כלכליסט"
שר האוצר אמר כי "תקציב זה הולם ותומך בתכנית הבלימה והתנופה שהשגנו אני וראש הממשלה". שטייניץ מסר עוד כי "התפטרותו של בלינקוב הבוקר לא הפתיעה אותי"
שטייניץ הוא שר האוצר, נקודה. נתניהו הנחה אותו אך לא פעל מעל לראשו. היו על ראשו דאגות מקבילות, מדיניות וביטחוניות, כבדות פי כמה, לקראת פגישתו בבית הלבן. אם ראש הממשלה ושר האוצר חושבים בראש אחד, זה יתרון בריא לממשל תקין ולא חסרון. לראות בזה חלל ריק בלשכת שר האוצר, זו טעות אופטית.
נתניהו לבדו לא היה מסוגל לרתום ולנווט את מנגנון האוצר למשימה הבלתי אפשרית של החלפת דיסקט ואזימוט לתקציב דו שנתי עם גירעון שתפח פי 6, בזמן כה קצר. שטייניץ עשה זאת בישיבות יום ולילה. גם מי שאינם מקורביו מתפעלים מקצב הלימוד המהיר שבו ירד לעומק העניינים האיש שגדל באקדמיה בתחום רוחני ורחוק מהריאליטי של הכלכלה.
אם אלמונים באוצר עומדים מאחורי הכותרות שנועדו לקעקע את מעמדו בשבוע האחרון, הם כפויי טובה. השר חתום על הישג התקציב והתכנית הכלכלית, אבל נזהר בצניעותו שלא להתהדר בו לבדו. לאחר החלטת הממשלה הוא נתן את כל הקרדיט למנגנון האוצר, שבלעדיו לא היו מתממשות הכוונות הטובות שלו ושל נתניהו.
בלינקוב שיחק את הקוזאק הנגזל
טענות הממונה על התקציבים לשעבר, רם בלינקוב - כאילו הלך בגלל שאורי יוגב, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הפקיע מידיו את מושכות התקציב - נועדו לתת ממד הרואי להתפטרותו. טרונייתו מבטאת יותר תסכול אישי שחוטא לאנשיו, ומגמד את תרומתם המקצועית המהותית והחשובה לעמידת האוצר בלוח הזמנים הבלתי אפשרי של המשימה.קדושת "הדרג המקצועי" בעיניו, מופרכת מיסודה במערכת השלטונית בכלכלה בכלל, ובפרט במשבר העולמי שנולד והתפתח מהמעשים והמחדלים של הכלכלנים המקצוענים במגזר הפיננסי. גם ראשי האוצר שלנו חטאו כשלא קראו את הכתובת על הקיר, התעלמו מאזהרות והצעות יו"ר ועדת הכספים אבישי ברוורמן, ולא נערכו במועד. לחוסר הגמישות שלהם יש חלק בהקדמת הבחירות.
חומרת המשבר מדגישה את ממדיו הרוחניים, הפסיכולוגיים-חברתיים, שבהם שטייניץ מבין דבר אחד או שניים. אלא שמחפשי הכותרות בכנסת, לא יחמיצו את התפטרות בלינקוב לניגוח השר ולעשות עליו כותרות. גם כאן ראוי להעמיד דברים על מקומם.
ראשית, ההתפטרות באה רק אחרי שיוגב בגיבוי נתניהו הכריע לטובת עופר עיני, נגד דעת אגף התקציבים, לגבי היקף תרומת העובדים לעסקת החבילה - תשלום חד פעמי של דמי הבראה בסך 1.2 מיליארד שקל במקום הקפאת תוספות שכר של 5 מיליארד שקל.
שנית, הכרעת ראש הממשלה היתה במקומה ולא נפלה בלב קל, כי לא מדובר במחלוקת מקצועית. הכרעה בדרג הפוליטי התחייבה כשהברירה היא בין המחיר הכלכלי הכבד של הגדלת הגירעון, לפיצוץ עסקת החבילה ובעקבותיו של הקואליציה, אם יגרור את פרישת העבודה. זה כבר בתחומי הסמכות והאחריות של ראש הממשלה, לא של האוצר.
המיקרופון לא משקר
בלינקוב זעם: "מנסים לקנות את עיני"
ynet
הממונה על התקציבים באוצר, בלינקוב אמר ליועץ המשפטי לממשלה "אל תהיה פראייר, הוא אדם לחיץ", כאשר דיבר על הקיצוץ בתקציב. בלינקוב טוען שלא התכוון לנתניהו ושהדברים הוצאו מהקשרם. עוד הוא רמז שמנסים לשחד את עופר עיני
רביעית, את הסכום החסר האוצר היה יכול למלא, אלמלא הרים ידיים ולא עמד על זכותו לפקח מקרוב על ניהול תקציב הביטחון כדי לקלף את השומנים והבזבוזים. השבוע חזר האוצר והתריע נגד ההטבות שמקבלים משרתי הקבע במשרדים שבעורף. הוא לא הסביר מדוע אף בכיר בשורותיו לא התפטר עד כה במחאה על שלא ניתנה להם דריסת רגל בתקציב הביטחון.
השורה האחרונה - באוצר יש גיבורים על חלשים. יוגב היה רק מטרת דמות. עימות ישיר עם נתניהו ושטייניץ היה גדול עליהם. הביקורת האנונימית, דרך העיתונות, שאין שר במשרד, חוזרת בכל פעם שהשר התורן איננו לטעמם. שטייניץ שונה מהשר רוני בר-און שפינק אותם כשנתן להם יד חופשית. אגב לפניו, בימי אברהם הירשזון, התגעגעו דווקא לנתניהו.
ולסיכום: כמה מיתוסים שכדאי להפריך בעניין המע"מ
אפשר ורצוי לבקר את התכנית הכלכלית. ספק אם ועדת הכספים החדשה היא הכתובת שמבטיחה ביקורת מבוססת על עובדות ובהשוואה לחלופות. נותרו שם בקושי 2-3 בעלי ידע וניסיון להתמודדות כזאת. לכן הביקורת צפויה להתמקד בגזירת ביטול הפטור ממע"מ שעלול לייקר את מחירי הירקות והפירות.לנתניהו ושטייניץ יש כבר אופוזיציה בעניין הזה גם בסיעתם. נציגי הליכוד בוועדה, ציון פיניאן, מרכז הקואליציה, ומירי רגב, יצאו בסוף השבוע ב"הכרזת מלחמה" בגלל המע"מ. גם כאן ראוי להבהיר את הנתונים ולהרוג כמה מיתוסים.
ראשית, כבר לא מדובר בגזירה חברתית גורפת. הזעקה החוזרת של בעלי הבאסטות בשוקי מחנה יהודה ואחרים שהקליטה רגב, כבר לא במקומה. רשות המסים חקרה ומצאה כי רק כ-10% מהתוצרת נמכרת בשווקים. את רובה רוכשים מוסדות (צה"ל, מסעדות ובתי מלון) ולקוחות המרכולים מקרב המעמד הבינוני והגבוה. אגב, המחירים במחנה יהודה גבוהים לא אחת מהמרכולים.
שנית, לפי אותו מחקר, המע"מ מצריכת הירקות והפירות של לקוחות השווקים מקרב העשירונים התחתונים, הוא רק 120 מיליון מתוך אומדן הכנסות כולל של 1.8 מיליארד שקל. אפשר לבחון סיוע נקודתי למגזר הזה, אם התחרות לא תעשה את שלה. סביר להניח שהקמעונאים יספגו את תוספת המס.
שלישית, ההתנגדות למס שעולה מחוגי החקלאים והסוחרים, היא מהפחד שחשבוניות המס ישימו קץ לעמימות עסקיהם, בהוצאות וברווחים, בעיקר של הרמאים המייחסים לירקות ולפירות הכנסות ממכירת מוצרים אחרים החייבים במע"מ.
רביעית, החלופה להמשך הפטור ממס, תחייב קיצוץ של 1.8 מיליארד שקל בהוצאות אחרות. פיניאן ורגב קוראים לקצץ בתשתיות. תגידו, ובצדק, כי יש גם עשרות פטורים אחרים ממע"מ (הפסד של 35 מיליארד שקל) שאפשר וראוי לבטל. זה אכן מחדל נמשך של האוצר, שלא יזם דיונים תקופתיים את נחיצותם.
אבל האופציה הזאת היא דרך ללא מוצא. אין זמן למשחקים כאלה. התקציב חייב לעבור בכנסת עד ל-14 ביולי. אחרת, למחרת בבוקר, הולכים לבחירות חדשות. תראו לי חברי כנסת שיצביעו נגד בידיעה שיקרבו את המכה הזאת. הממשלה בונה על הפחד הזה. מכאן שבכנסת, כמו בממשלה, מלחמות התקציב יהיו רק הצגה לפי תסריט שסופו ידוע מראש.
חתום על ההישג. שטייניץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
