לכלוך סביב לה: מבחן ברקת בירושלים של מטה

כבר שנים יודע כל ילד ירושלמי: העיר הזאת אולי ניצבת בראש שמחתנו, אבל בכל הנוגע לחזותה - היא הרחק מאחור. עוני, מצוקת דיור, לכלוך, צירי תנועה סתומים - כל אלה לא תורמים לתחושת הרווחה של התושבים, ולסיכוי שדווקא הצעירים שבהם לא יברחו מערבה. גם בכך תלו רבים תקוות בראש העיר הרענן, שהבטיח כי השיפור יורגש וייראה. כמעט חצי שנה אחרי - אפשר להתחיל לבחון, בזהירות, אם הוא פורע את השטר.

"בעיית הלכלוך והניקיון הפכה בשנים האחרונות לאחד מסימני ההיכר המצערים של ירושלים. תלונות על הלכלוך ברחובות נשמעות מכל עבר. קיים קשר הדוק בין ניקיון וטיפוח לבין צמיחה כלכלית ואיכות חיים - עיר נקייה ומטופחת מושכת אליה יותר תיירים ולינות במלונות ויותר אוכלוסייה מבוססת" (מתוך אתר האינטרנט של ברקת שהוקם לקראת הבחירות).

מאז ומתמיד הייתה החזות הירושלמית יקרה לליבו של ניר ברקת. הוא ניהל את "משמר הבירה" - גוף התנדבותי, במסגרתו עסקו מאות פעילים וגופים חברתיים בניקיון העיר. מאז נבחר, חדל הגוף לעבוד. ברקת מינה ועדה מיוחדת, אשר אמורה לספק פתרונות יצירתיים ומעשיים ללכלוך שחונק ירושלים ולשיפור פניה. לפחות בשלב זה, השינוי לא ניכר בשטח.

"מצבה הסביבתי של ירושלים עדיין קשה", מעידים במשרד לאיכות הסביבה, ומונים בין היתר את זיהום האוויר בשל התחבורה; הביוב הגולמי הזורם לנחל קדרון (יותר מעשרה מיליון קוב' בשנה); והעובדה שהעיר עומדת על סף משבר של ממש בתחום הפסולת הביתית, לקראת סוף חייו של אתר ההטמנה באבו-דיס. מנגד, מציינים במשרד לטובה את השיפור בגינון החוצות בעיר, ורואים ב"מערכת הסעת המונים מתפקדת" - הרכבת הקלה - את הפתרון הנדרש להפחתת הזיהום. "אנו יכולים לומר שיש הצהרת כוונות של ראש העירייה, ושעד כה קשה לנו לאפיין שינוי משמעותי בתפקוד העירייה עצמה - להבדיל מראשה - בכל מגוון נושאי הסביבה", נמסר מהמשרד הממשלתי.

נקיונות בירושלים. "המצב עדיין קשה" (צילום ארכיון: דודי ועקנין) 

ומה אומרים בעירייה? "מאז כניסת ראש העיר לתפקיד החלה עבודת מטה, אשר מטרתה להפעיל רובעי ניקיון ותחזוקה, בניגוד לשיטה הנהוגה כיום בה כל אגף פועל בנפרד ללא תיאום. בימים אלה מבוצע פיילוט במספר שכונות בעיר. לאחר סיומו והסקת המסקנות, תורחב השיטה החדשה לשכונות נוספות בעיר. יש לזכור ששינוי ניהולי בניקיון העיר הוא תהליך שלוקח זמן, ואנו בטוחים כי בסופו יוכיח את עצמו".

לא קלה היא

את העיכובים והשיבושים בהפעלת קו הרכבת הקלה הראשון בירושלים, ירש ברקת מקודמיו בתפקיד. כבר במהלך הבנייה, שהולידה עיר חפורה וסיוט תחבורתי, הודיע ברקת כי הוא מתנגד ל"פרויקט המגלומני", כהגדרתו. את האשם תלה בכשל ניהולי של ראש העיר לופוליאנסקי. אנשיו טענו כי ניתן לסיים את העבודות מוקדם מהמתוכנן ובדרך אשר תטיב עם האזרחים. כיום, תחת שרביטו של ברקת, ממשיכה העיר להיראות כמו חיקוי רע לתעלת בלאומילך.

העירייה החדשה נוהגת להתגאות בשינויי גישה, אופי ניהולי ויחסי עבודה מול הגורמים האמונים על הפעלת הרכבת. את התושבים עניין דבר אחד בלבד: התאריך בו תניע הרכבת את גלגליה, והסאגה תבוא סוף-סוף אל קצה. בדיקה מול הזכיינית "סיטי פס" מעלה כי התאריך המשוער להפעלת הקו הראשון נותר בסוף 2010 (האמנם?) - ללא שינוי מאז תקופת לופוליאנסקי.

קרונות הרכבת הקלה בירושלים. ממתינים באריזה (צילום: צבי לביא) 

הסובלים העיקריים מהפרויקט הם אותם בעלי עסקים, שהגישה אליהם הפכה בלתי אפשרית. אלה, הנאלצים להתמודד ממילא עם המשבר הכלכלי, כבר לא יודעים את נפשם. "כ-40 עסקים במרכז העיר נסגרו מאז שסגרו את רחוב יפו לתנועה", קובל אלי לוי, יו"ר ועד סוחרי מרכז העיר בירושלים, שהוזמן לאחרונה לפגישה בלשכתו של ראש העיר. "אמרתי לו שאני מאוכזב ששום דבר לא זז חמישה חודשים. הוא סיפר לי שעכשיו יש ממשלה חדשה, וצריך לחכות שייכנסו השרים. אז מה, נחכה עוד? זה לא מקובל, פשוט מורחים אותנו". לוי וחבריו ביקשו שכל עוד נמשכות העבודות ברחוב יפו, ייהנו בעלי העסקים הפגועים מפטור מארנונה. "זה נכנס בצד אחד ויצא בשני; התשובה שלו הייתה שהוא מקים ועדה בראשות יו"ר הקואליציה והוא יבדוק ויבחן. יש לו רצונות - השאלה מה היכולת. הוא בחור טוב, אבל בסך-הכל אני לא מרגיש שהוא איתנו".

בעירייה לא מסכימים שהים הוא אותו ים: "עם כניסתו לתפקיד החליט ראש

 העיר לקחת אחריות על הפרויקט שהורישו לו קודמיו, למזער את הנזקים לציבור ולזרז את ההליכים ככל שניתן במסגרת החוזה הבעייתי. בניגוד לעבר, הזכיין אינו עושה כראות עיניו אלא מנוהל על-ידי העירייה. כדי להקל על התושבים, מאשר ראש העיר אישית כל צומת בו עובדים, כדי לעשות זאת באופן מדורג ולא ליצור עומסים מיותרים". כן נמסר מהעירייה על הקמת צוות משותף לה ולסוחרי מרכז העיר, שכבר גיבש כמה המלצות ובהן: פעילות מול משרדי הפנים והאוצר למען הנחה של 50% בתשלומי הארנונה ל-2009, לצד הסרת חובות מול העירייה; הלוואות מצד מרכז לטיפוח יזמות במספר מסלולים; החזרת קווי אגד למרכז העיר; וזירוז העבודות לפיתוח הרכבת ברחוב יפו.

תחייה תרבותית

את ההבטחה הזאת מילא ברקת במלואה מיד כשהתיישב על הכיסא הנכסף. כהחלטה ראשונה הוא הכפיל את התקציבים למוסדות התרבות בעיר, לסכום של כ-20 מיליון שקלים בשנה. עם התקציב המוגדל ניכר מאמץ להפוך את ירושלים מוקד לצילומי סרטים בינלאומיים, תוך שיתופי פעולה עם מפיקים בארץ ובעולם. לזכותו של ברקת אפשר להגיד כי מאז כניסתו לתפקיד, נראים ניצנים של תחייה תרבותית בירושלים.

דירה להשכיר

מצוקת הדיור בירושלים היא אחת הבעיות הקשות עמה מתמודדים התושבים. הביקוש גבוה, ההיצע נמוך, האפשרויות לפיתוח ובנייה חדשה מוגבלות. כך יוצא שמחירי הדירות - למכירה ולהשכרה - מרקיעים שחקים. זוגות צעירים קורסים תחת הנטל ונאלצים לא אחת להגר, וכך גם עשרות אלפי סטודנטים - אוכלוסייה חזקה ובעלת פוטנציאל.

"לא שמתי לב לדבר שהשתנה בחיי היומיום שלי מאז עלה ברקת", אומר אורי כהן הלומד בבצלאל. "סטודנט בירושלים מהר מאוד נוכח לדעת שהוא בתחתית שרשרת המזון העירונית. העירייה עושה הכל כדי להגיד לו 'אתה לא רצוי פה' - תחבורתית מקשים על התנועה שלך, יש היעדר פיקוח עירוני לשכר דירה, הארנונה מטורפת. עכשיו כבר ברור שהסיסמא 'יחידות דיור לצעירים' היא חסרת כיסוי - מדובר בטענות ערטילאיות לטווח לא ברור של שנים. אם היית תייר צרפתי, חלק מקבוצת קנייה חרדית או בונה בלתי חוקי ערבי, החיים שלך היו יותר קלים".

הזינוק במחירי הדירות בבירה הוא גם תוצאה של אלפי דירות יוקרה חדשות, שנרכשו על-ידי יהודים עשירים בחו"ל. במהלך השנה הן עומדות ריקות, בעוד אלפי צעירים מכתתים רגליהם ברחבי העיר בניסיון נואש למצוא מקום מגורים. בעבר התחייב ברקת כי יוציא מכתב לבעלי דירות הרפאים, אשר מפציר בהם שלא להשאיר את דירתם ריקה במהלך השנה, לטובת ירושלים. בפועל לא נעשה צעד מעשי לפתרון הבעיה.

"ראש העיר רואה בצעירים את החמצן לעתידה של ירושלים, וסבור כי השארתם ומשיכתם לעיר - זהו הפיתרון להתמודדות עם ההגירה השלילית", טוענים בעירייה. בהתאם לכך מציינים כי "תוכנית המתאר, שהגיש ראש העיר לאחר 50 שנה שלא עודכנה, מעודדת פתרונות שיאפשרו לצעירים לרכוש או לשכור דיור בר השגה".

תקוות רבות תולה העירייה במינהל מקרקעי ישראל, שבתיאום עם ראש העיר, אמור לשווק במהלך השנה הנוכחית קרקעות לבנייה של כ-4,000 יחידות דיור במגוון שכונות בעיר. אלא שבדיקה מעלה כי לפי אופי השכונות, רק שליש מהן מותאמות לזוגות צעירים ולסטודנטים. כמה מתוכן יגיעו באמת לידיים המדוברות, ומתי תושלם הבנייה? ימים יגידו. נכון להיום, וחרף ההצהרות הנחושות של ברקת, פתרון קסמים לבעיות הדיור בירושלים אינו נראה באופק.

במבחן התוצאה

לצדם מוקמות ועדות מיוחדות לבעיות פרטניות. מטרת-העל: להפוך את העיר למוקד תיירות עולמי - ולשווקה כאטרקטיבית לצעירים, בעלי עסקים ואוכלוסיות חזקות. בחצי השנה שחלפה מאז נבחר, עסוקה עיריית ירושלים בעיקר בחשיבה והרהורים. אולי מדובר בפרק זמן קצר מכדי לחוש בשינוי אמיתי, והרפורמות המובטחות - המילים המבטיחות והחזון היפה - ייצאו כולם אל הפועל תוך מספר שנים. כך או כך, נכון להיום, ספק אם אדם, שנפל לתרדמת בתקופתו של לופוליאנסקי והקיץ בקדנציית ברקת, יבחין בהבדלים בנקל. ועדות וכוונות יש בשפע - התוצאות בשטח עוד טעונות הוכחה.