כך תגרמו לילדים לאהוב ספרים
ספרייה נעימה, נגישה ומגוונת, דוגמא אישית, בחירה חופשית וקריאה מגיל צעיר - כמה עצות חשובות שיעזרו לילדיכם לאהוב את עולם הספרים
הספרייה
בנו ספריה עשירה ובה מגוון גדול של ספרי ילדים: קלאסיקות, ספרי שירה ומשחק, ספרים ללא מילים, משלים, אגדות, ספרים "מלמדים" ו"מטפלים", ספרים שאתם אהבתם בתור ילדים וכו'. ספרייה עשירה תחשוף את הילד לסוגים רבים של ספרים, תלמד אותו לזהות העדפות ובעתיד, תעודד אותו להתנסות בעוד ז'אנרים.
רצוי מאוד שהספרים המרכיבים את הספרייה יהיו אהובים על כולם, לרבות עליכם, ההורים. זיכרו שבשנים הראשונות של הילד אתם המתווכים העיקריים בינו ובין הספר ולכן, כדאי שגם אתם תהנו מהחוויה. אם לא, סביר להניח שתעברו למצב של "אוטומט". הם, הילדים, ירגישו בזיוף. הם תמיד מרגישים.
נגישוּת
דאגו שמדף ספרי הילדים יהיה נגיש לילד. ארגנו מדף שיימצאו בו ספרים זמינים למגע הילד, מסודרים בצורה אסתטית ומזמינה. כך הוא יוכל לגשת למדף מרצונו החופשי ולבחור ממנו ספר לפי העדפתו באותו הרגע. אפשרו לו לדפדף, להביט, לחבק חזק ואפילו לחוש בפיו את הספר.
אבל, ולא פחות חשוב, כבר מההתחלה הקפידו להנחיל בו ערך של כבוד לספר: הגיבו בהחלטיות אם הוא קורע, זורק, גורר או דורך על הספר. אם הדבר חוזר על עצמו למרות התגובה שלכם, מומלץ לקנות ספרים עם דפים קשיחים או מנויילנים, בעלי עמידות גבוהה יותר. בהמשך, כשהילד גדל, אפשר לחזור לספרים הרגילים.
התחילו בגיל צעיר
התחילו להקריא לילד כבר מגיל צעיר – הורים רבים תוהים "מאיזה גיל אפשר להקריא לילד?" ועל כך התשובה היא שברגע שהורה שואל את עצמו את השאלה הזו, סימן שהגיעה העת שהוא יתפנה מכל שאר העיסוקים הבסיסיים. ככלל, רצוי להקריא לתינוק כבר בחודש השלישי, גם אם נראה שהוא לא מבין דבר (יש המגדילות ראש ומקריאות לילדים בזמן ההריון).
בחודשים הראשונים עיקר ההקראה אינו בסיפור אלא בחוויה המשותפת: הילד לומד להכיר אותה, הוא חש במגע החמים של ההורה, מקשיב לקול הנעים, לניגון, למקצב. רק כך מתאפשרת לו היכרות עם הדבר הזה שנקרא "ספר", שיש לו התחלה, אמצע וגם סוף. לעניינו, העיקר כאן הוא ה"אמצע". בהמשך כמובן, יש חשיבות לתוכן הספר, לאורכו ומורכבותו.
וכאן, עצה קטנה – לפני שאתם מקריאים את הספר לילד, מומלץ לקרוא אותו בקול, לבד. ספרי ילדים, להבדיל מספרים אחרים, נחווים בקול ולכן חשוב לתרגל את הקריאה בהם קודם לקריאה עם הילד.
הקריאו - גם כשהילד קורא בעצמו
המשיכו להקריא לילד גם אחרי שלמד לקרוא. טעות נפוצה של הורים היא להפסיק להקריא לילד לאחר שלמד לקרוא. רכישת מיומנויות הקריאה והכתיבה מהווה שלב קריטי בחיי הילד ביחס לתפיסה שלו את הספר ואת הקריאה: חווית למידה טובה בילדות תסלול את הדרך לבוגר קורא, ולהיפך. הסיבה לכך פשוטה - רוב הילדים חשים תסכול וקושי במפגש עם המילה הכתובה וכתוצאה, עלולים להפסיק ליהנות מהסיפור כסיפור, וגרוע מכך – לשייך את התסכול לספר ולמאוס בו. ולכן, חשוב להמשיך לקרוא לילד, ויחד איתו.
מעבר לכך, ההקראה יחדיו מספקת להורה ולילד הבוגר רגעים נדירים של אינטימיות ורוגע בתוך היום העמוס. חישבו על הילדים הגדולים, בני השש ומעלה, אלו שכבר לא אוהבים שמחבקים ומנשקים אותם. הקריאה יחדיו מחייבת-כמעט את המגע הפיזי שלפעמים כך-כך חסר לנו ההורים.
בחירה חופשית
אפשרו לילד לבחור איזה ספר לקרוא – אפילו אם זה ספר "לקטנים" ואפילו אם תצטרכו לקרוא את "מיץ פטל" מאה פעם. ילדים אוהבים לחזור לאותם ספרים מוכרים. זה נורמלי וזה עובר. בינתיים דאגו שיהיו בבית ספרים שיתאימו לגיל הילד ולסף הריכוז שלו אך מדי פעם נסו לאתגר אותו ואתכם בספרים מורכבים וארוכים יותר. ההמלצה נכונה עבור פעוטות שקוראים את "מעשה בחמישה בלונים" ו"איה פלוטו" וגם עבור ילדים בני שש ומעלה שעדיין קוראים ספרים קצרים, להבדיל מסיפור בהמשכים.
בכל זמן, בכל מקום
קיראו ביחד בכל מקום ובכל זמן שנוח לכם – על המיטה של הילד או שלכם, בפינת הספרייה, בסלון, בזמן האוכל (מנסיון, זה עובד עם "סרבני אוכל"), בחצר, ואפשר, ואפילו כדאי, לצאת עם הספר מחוץ לבית ולקרוא יחד בבית-קפה או על ספסל בשדרה. תראו כמה זה כיף.
בנוסף, השתדלו שלא להגביל את הקריאה לזמן מסויים. הורים רבים נוהגים לשלב את הסיפור עם טקס ההשכבה, אבל כדאי לגוון ולקרוא גם באמצע היום. סתם להושיב את הילד על הברכיים, לחבק אותו, ואולי לנסות להמחיז את הסיפור או לסיפר אותו אחרת.
פעם אמא - פעם אבא
דאגו שחווית הקריאה תהיה מזוהה עם שני ההורים - ברוב הבתים האמהות אחראיות לרכישת הספרים ולהקראתם, אבל חשוב שיהיה איזון ומדי פעם גם בן הזוג יקח חלק ב"משימה", ישב עם הילד ויקריא לו סיפור. אולי אף יבחר עמו את הספר בחנות או בספרייה. זהו מסר של מעשה בלבד, ללא מילים מפורשות, אבל הן מועברות הלאה והן מבקשות לומר: "אני מתפנה אליך ולוקח חלק בחוויה הזו שהיא כולה נתינה".
בקרו בספרייה
בקרו עם הילד בספרייה – כנסו לאולם הגדול, שוטטו מעט בין המדפים, סיפגו את האווירה ואז בחרו יחד כמה ספרים וקיראו אותם בפינה שקטה. השהייה בספרייה תחשוף אותו לעושר ושפע אינסופי ולאווירה ה"קדושה".
סיפור מהדמיון
נסו פעם לספר סיפור ללא ספר – ילדים אוהבים שמספרים להם. כל דבר וכל הזמן. הסיפורים יכולים להיות מומצאים (לבעלי הדמיון) או סיפורים עליכם כשהייתם קטנים (מאוד אהובים על הילדים) או עליהם כשהם היו קטנים, ואפילו סיפורים מחיי היומיום, אירועים ודברים שחוויתם או עשיתם במהלך היום. תתפלאו לראות כמה הם מרותקים.
שמשו דוגמא אישית
ספרייה עשירה בבית, ספר שמונח ליד המיטה, וילדים שרואים את ההורים שלהם קוראים, אין כמותם ליצירת סביבת קריאה נעימה ומעודדת. ואולם, לא בכל הבתים המלצה זו תקפה. מי מבין ההורים שלא נמנה על קהל הקוראים יתקשה ליישם את השינוי, ולכן עצתנו היא לעשות את השינוי דרך הילדים וכך לשבור את המעגל. דרכם תוכלו לגלות את החדווה שבספרים ובסיפורים. ואת הכיף הגדול. בהצלחה!
לפנייה לכתב/ת 
