רשות השידור נגד האזרחית ל'
צרכנית הודיעה לרשות השידור שאין לה מקלט טלוויזיה וביקשה שלא לשלוח לה הודעות לתשלום האגרה. בתגובה שלחו לה 5 מכתבי דרישה נוספים. סתם בלגן או ניסיון הפחדה?
בינואר 2008 הסתיים הליך הגירושין של ל' והיא קיבלה לידיה את תעודת הגירושין. כעבור כשבעה חודשים, באוגוסט 2008, נשלחה אליה מרשות השידור - לכתובתה החדשה - דרישה לתשלום אגרת הטלוויזיה לאותה שנה. בספטמבר 2008, פחות מחודש אחר כך, הגיעה תזכורת לאותה דרישה.
בראשית נובמבר 2008 החלה ל' לטפל בעניין. היא שוחחה עם אנשי אגף הגבייה של רשות השידור ואחר כך גיבתה את השיחה במכתב רשום. "אין לי מקלט טלוויזיה בכתובתי החדשה", הודיעה להם. למכתב צירפה את צילום ספח תעודת הזהות שבו רשומה כתובתה החדשה וכן העתק מתעודת הגירושין - הכל על פי הנחייתם של אנשי אגף הגבייה.
חלף חודש בדיוק - ובדצמבר 2008 שלחה רשות השידור אל ל' מכתב דרישה נוסף בגין חובותיה כביכול מ-2008.
ל' חזרה אליהם ב-22 בדצמבר ושלחה אליהם בדואר רשום את כל המסמכים ששלחה כבר חודש קודם לכן, שבה והצהירה כי אין ברשותה מקלט טלוויזיה, ודרשה שלא לחייבה באגרה.
"אגף הגבייה מעסיק עורכי דין"
והנה, ב-8 בפברואר 2009 שוב הגיעה דרישת החוב אל ל'. "אגף הגבייה מעסיק כיום עורכי דין המגישים תביעות משפטיות נגד החייבים בתשלום האגרה", הודיעו לה בטון מאיים. "לידיעתכם: הליכים משפטיים אלה יגרמו לכם להוצאות כבדות נוספות למימון שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט וזאת בנוסף לתשלום עבור חובות האגרה".
וגם ב-9 במארס 2009 הגיעה עוד דרישת תשלום, וגם ב-1 באפריל 2009, וגם ב-12 באפריל 2009.
אבל, שימו לב, מתברר שכבר לפני המכתב של 9 במרס 2009 קרה משהו שאמור היה לגרום לרשות השידור להרפות מל', או לפחות להתחיל לברר את העניין. אחרי שאף לא אחד מהמכתבים ששלחה לא הניב את התוצאה המקווה פנתה ל' אל רשות ההסתדרות לצרכנות, וביקשה שיעזרו לה להיפטר מהמטרד המאיים הזה. וכך, ב-19 בפברואר 2009 פנה מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, למנהל אגף הגבייה של רשות השידור, פירט את כל השתלשלות העניינים עד אז, וביקש את תגובתו ואת טיפולו בעניין.
את תשובת רשות השידור זכתה ל' לקבל בדמות שלוש דרישות החוב - אחת ממרס 2009 ושתיים מאפריל 2009.
כן, ועוד משהו: עד היום, כשלושה חודשים מיום שנשלח מכתבו של מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות למנהל אגף הגבייה של רשות השידור, לא טרח איש מרשות השידור להשיב לו.
הפחדת הצרכנים וזלזול בהם
מתיאור תלאותיה של ל' עם רשות השידור עשויות לעלות שתי מסקנות, אף אחת מהן אינה מחמיאה לרשות השידור. האחת, והיא הקלה יותר, שברשות השידור לא יודעת יד ימין מה עושה יד שמאל. בעוד עובדי אגף הגבייה מנחים אזרחית מה עליה לעשות ולהצהיר על מנת שלא תחויב בתשלום אגרת הטלוויזיה, והיא אכן פועלת על פי הנחיותיהם, בצד אחר ממשיכים להנפיק ולשלוח מכתבי דרישה, חלקם מאיימים, כאילו לא קרה כלום.
המסקנה השנייה חמורה בהרבה: רשות השידור מתעלמת בכוונה תחילה מפניותיהם של אזרחים וממסמכים שהם מעבירים אליה על מנת להוכיח שאכן אינם מחזיקים במקלט טלוויזיה, וממשיכה לשלוח אליהם דרישות תשלום חובות – במגמה להפחידם ולגרום להם לשלם גם אם אינם חייבים. 5 מכתבים שלח אגף הגבייה של רשות השידור אל ל' אחרי שכבר העבירה את כל המסמכים הדרושים להוכחת טענתה, מהם 3 נשלחו כבר אחרי פניית רשות ההסתדרות לצרכנות.
מה שתומך במסקנה חמורה זו הוא העובדה שמנהל אגף הגבייה של רשות השידור, לא פחות, לא טרח לענות למכתבו של מנכ"ל ארגון צרכנים גדול ויציג. עולה מכך זלזול מוחלט בצרכנים ובנציגיהם. מייד נראה שאין זה מקרה בלבד.
בתי המשפט נגד רשות השידור
בשני פסקי דין נפרדים, האחד מ-2004 והשני מ-2006, קבעו שני שופטים כי רשות השידור לא ענתה לצרכנים שפנו אליה והודיעו כדין שאין ברשותם מכשיר טלוויזיה, והמשיכה לשלוח אליהם דרישות תשלום כדבר שבשגרה."המבקש נאלץ להגרר להליכים משפטיים לשווא", קבע שופט בית משפט השלום בכפר סבא. "פניות מוקדמות לא הועילו, ולמרות שמכתב עורך דינו הגיע לרשות השידור עוד ביום 11 באוגוסט 2004 (כעולה מאישור הדואר) - המשיכה רשות השידור לשלוח הודעות גבייה גם לאחר מכן, כאילו לא נעשה דבר... המבקש אף נאלץ לבקש סעד זמני בראשית ההליכים, של עיכוב הליכי גבייה... המבקש נאלץ להתמודד עם טענות שווא, כאילו יש לו מכשיר טלוויזיה או מקרן, ובסופו של דבר הסתבר שאין זו אמת".
"...בא כוחה של המבקשת (הצרכנית י.א) העמיד אותה (את רשות השידור - י.א) על טעותה במכתבו הראשון אליה ... מכתב זה לא נענה, תרתי משמע, אם בכך שלא נעשתה פעולה על פיו, ואם משום שלא זכה לכל מענה, פשוטו כמשמעו", כתב שופט בית משפט השלום בחיפה. "לעומת זאת המשיכה המשיבה לשגר למבקשת התראות מהתראות שונות, ופרקליטה שיגר לה עקב כך עוד שלושה מכתבי התראה, שאף הם לא זכו לכל התייחסות. ...תגובתה של המשיבה (רשות השידור - י.א) על פיה העדר המענה למכתבים הוא פועל יוצא של 'לחץ עונתי' אינה ראויה לכל התייחסות".
בשני המקרים, ראוי לציין, ביטאו השופטים את ביקורתם החריפה על רשות השידור לא רק בציטוטים הללו, אלא גם בכך שהטילו על רשות השידור הוצאות משפט לא מבוטלות לטובת הצרכנים.
וכאן טמונה דרך להתמודד עם התנהלותה הפגומה של רשות השידור. אם לשפוט על פי המגמה המצטיירת מפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות, נראה כי לצרכן אשר יתבע את רשות השידור בבית המשפט לתביעות קטנות בגין התנהגות כזו יש סיכוי לקבל פיצוי על כך. כנראה גם סבלנותם של השופטים מתחילה לפקוע נוכח התעללות של הרשויות באזרחים, וכפי שראינו, יש להם סיבה טובה לכך.
מאבי כ"ץ מנהל אגף הגבייה ברשות השידור נמסר בתגובה:
"צר לנו על העיכוב שחל במתן מענה לפניותיה של הגב' ל' ועל כך אנו מבקשים להתנצל בפנייה. עידכנו את רשומתה של הגב' ל' ומעתה נימנע ממשלוח דרישות תשלום לביתה.
"לצערי המאמר מייחס לרשות השידור כוונות שאינן תואמות את המציאות. כגוף ציבורי פועלת רשות השידור לאכיפת החוק בהתאם לרוח החוק ואין לה כל כוונה לגרום לכך שאזרחים שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה ישלמו אגרה שאינם חייבים בה על פי חוק.
"רשות השידור אחראית לגביית האגרה מ-1.2 מיליון בתי אב ופועלת בהתמדה להרחבת רשת המשלמים, על מנת לכלול בתוכה את כל המחזיקים במקלטי טלוויזיה בכך היא פועלת לשם הגשמת עקרון השוויון בנשיאה בנטל המימון של השידור הציבורי.
"בעקבות פעילות זו נדרשת הרשות לתת מענה למאות אלפי פניות בשנה. מרבית הפניות זוכות למענה מיידי ומספק, אך בחלק קטן מהמקרים אין הדבר כך , ועקב ריבוי הפניות קורה שחלק מהפונים אינו זוכה למענה במועד הראוי.
"אנו פועלים בהתמדה לשיפור המענה שלנו בכל ערוצי התקשורת: הטלפון, הפקס, הדואר והפניות האישיות לסניפי האגף. במסגרת זו פיתחנו ערוצי שירות עצמי בטלפון ובאינטרנט, בהם מוצאים מדי שנה כחצי מיליון פונים את
המענה הראוי לצרכיהם.
"אני מקווה, כי פניות עתידיות של גב' ל' אל אגף הגבייה, אם וכאשר תחליט לרכוש מקלט טלוויזיה, יזכו למענה יעיל יותר. ושוב אבקש להביע את התנצלותי בפני הגב' ל'".
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות
לפנייה לכתב/ת 
