בארסה מול מנצ'סטר, הטקטיקה מול הדרך
גמר הצ'מפיונס מפגיש שני מועדונים יוצאי דופן בנוף האירופי. אחד מקדש את סגנון המשחק ודובק בו לאורך שנים, השני נישא לרומא על גבי הרוח הקבוצתית. מי ייצא עם ידו על העליונה?
רוח מנשבת דרך אולד טראפורד ומתקן האימונים של מנצ'סטר יונייטד בקרינגטון. אין זו רוחו של המנג'ר האגדי מאט באזבי, אבל גם לו יש חלק בעיצובה של הרוח, חלק גדול מאוד. מדובר ברוח הקבוצתית, זאת שקובעת כי המועדון והקבוצה הם מעל לכל ושעומדת מאחורי הפיכת אלופת אנגליה למועדון הגדול בעולם.
- הושלמו ההכנת לגמר הגדול: ברבאטוב אמור לפתוח בחוד
- מסי או רונאלדו? מי ינצח את הגמר?
- באנגליה מאמינים: כריסטיאנו רונאלדו יביא את הגביע
- הגדולה מכולן: ברצלונה של קרויף. בינתיים
על גבי רוח זאת נישאת אולי הקבוצה הטובה ביותר בתולדות המועדון אל גמר ליגת האלופות. שם ברומא מחכה לה יריבה ראויה ביותר, ולא רק בגלל הכדורגל המרהיב שהיא מציגה העונה. כמו יונייטד, גם לברצלונה יש רעיון שמנחה אותה לאורך השנים.
בעוד האנגלים מתעסקים ברוח ודרך, בקטאלוניה דוגלים בטקטיקה המושרשת מקבוצות הילדים, הנוער ועד לבוגרים. 4-3-3 עם מסירות קצרות והשפעה ארוכה ועמוקה. כעת, כל שנותר לראות הוא מי תנצח: הטקטיקה שהפכה לדרך או הדרך שהכתיבה את סגנון המשחק?
הכסף לא משחק תפקיד
הרוח הקבוצתית לא נולדה בתקופתו של אלכס פרגוסון, אבל הוא ששיכלל אותה, הטמיע אותה בשיטת המשחק ופיתח אותה למה שהיא היום - סמלו של המועדון. בניגוד לקודמיו, הוא ניאלץ להתחשב לא רק בשיקולים מקצועיים, אלא גם באלה הכלכליים.
מלבד ניקוי האורוות שערך בשנותיו הראשונות, על חגורתו של פרגי מופיעים שלושה קורבנות בולטים - יאפ סתאם (שליכלך עליו בספרו), דייויד בקהאם ורוד ואן ניסטלרוי שהסתכסכו עימו. הסקוטי הוותיק לא היסס לוותר על אף אחד מכוכביו לאחר שאלו החלו לפגוע במרקם הקבוצתי.
מקרהו של בקהאם הוא המוכר והמשמעותי ביותר, תודות לנעל אחת שמצאה את דרכה היישר אל פרצופו היפה. עבור פרגוסון אין שחקן הגדול מהקבוצה, גם אם הוא מוכר מיליוני חולצות במזרח הרחוק. בסופו של דבר, דווקא ההחלטה להיפטר מהתרנגולת שהטילה ביצי זהב, ועוד בעיסקה עם היריבה הגדולה ריאל מדריד, היא שסללה את הדרך לכריסטיאנו רונאלדו והקבוצה הנוכחית.
גדולתו של פרגוסון מתבטאת במסר שהוא מעביר לחניכיו לאורך 23 שנותיו במנצ'סטר. הוא ייתן להם את טיפול 'מייבש השיער' (צעקות רמות מטווח קרוב, קרוב מאוד), אך לעולם לא יבקר אותם בתקשורת. הרעיון ברור - אתם תילחמו בשבילי ואני אגן עליכם בגופי.
הסאב טקסט של אותו מסר - 'כולם נגדנו' - מדגיש עבור שחקניו של פרגי את רצונו העז לנצח בכל משחק ואתגר. המנג'ר אף פעם לא מוותר או מאבד תקווה, גם כשקבוצתו מפגרת סמוך לדקות הסיום, וכך גם שחקניו. מלבד החזקת והנעת כדור, הגנה מעולה ויכולת כיבוש בכל מצב, מתהדרת יונייטד בחזות של קבוצה שאינה נשברת, אחת שנלחמת עד הסוף. ב-99 זה הביא לה גביע, האם גם הפעם זה יעבוד לטובת השדים האדומים?
עונת 09' מחווירה בהשוואה לשנת הטרבל, שהיתה רצופת רגעים קסומים (ההצלה של שמייכל מול אינטר, השער של גיגס וצמד השערים בגמר הם רק קצה הקרחון), אבל כמוה גם היא רצופה בשערי ניצחון דרמטיים. הערב באולימפיקו יוכל המחזור הנוכחי של תינוקות פרגי לחקוק את שמו בספרי ההיסטוריה עם גביע אלופות שני ברציפות ושלישי בקריירה, רק צריך להתגבר על הזבובים הקטנים והעוקצניים העונים לשם מסי ואינייסטה.
(עמרי פולק)
ההבדל בין ריבאלדו למסי
תשע שנים לאחור, ברצלונה לא הזכירה במאומה את הקבוצה המבריקה של היום. תחילת המילניום הנוכחי זכור לרעה אצל תושבי בירה הקטאלונית, שהיו זקוקים למספרות של ריבאלדו בשביל להעפיל ברגע האחרון למוקדמות ליגת האלופות.
השינוי הגדול הגיע עם כניסתו של ז'ואן לאפורטה לתפקיד הנשיא והמינוי של פרנק רייקארד, שהחזיר את המועדון למרכז הבמה האירופית. פפ גווארדיולה, שהגיע בתחילת העונה רק שידרג את השיטה ועם תיקונים במקומות הנכונים קיבלנו את החבורה הנהדרת הזו, שכל אחד ממנה יודע מה תפקידו במכונה.
אין ספק שהתוצאה הסופית היא מרשימה, אבל אי אפשר שלא להתפעל מהדרך להשגת המטרה. הכל מתחיל מהחלטה של ראשי המועדון להתוות דרך אחידה שמתחילה בקבוצות הצעירות של המועדון, שכל אחת מהן משחקת ב-4:3:3 המוכר והטוב. המדיניות הזו גורמת לשקט תעשייתי ויציבות, שכל כך מאפיינים את הקבוצה בשנים האחרונות.
וזה, מעבר לתהילה וההיסטוריה הנפלאה של המועדון, מה שהופך את ברצלונה לכל כך מיוחדת במילניום הנוכחי. ההכשרה שעוברים בוגרי המועדון בקבוצות הצעירות כל כך טובה, שהיא מקלה עליהם פלאים את ההשתלבות בקבוצה הבוגרת. לא סתם ליונל מסי, אנדרס אינסייטה וצ'אבי תפסו את המושכות בגיל צעיר יחסית.
השיטה שהונהגה בקטאלוניה מוכיחה את עצמה ובענק, כאשר בכל עונה ניתן למצוא דור חדש שמגיע מקבוצת הבת של המועדון ותופס מקום בסגל. במידה והוא מוכיח את עצמו, הוא יקבל עדיפות על פני שחקני הרכש. בוא נקווה שבדיוק למשבצת הזו ייכנס גיא אסולין.
הכישרון הישראלי גם צריך לזכור כי מי שלא יבצע את הקפיצה הדרושה, ישוחרר תמורת סכום נאה שיחזיר את ההשקעה בו. חברו הטוב, ג'ובאני דוס סאנטוס, פעם ה"יורש" של רונאלדיניו והיום שחקן מושאל מטוטנהאם לאיפסוויץ' מהצ'מפיונשיפ, מכיר את התסריט הזה.
קשה למצוא כיום בליגות הגבוהות באירופה קבוצה שמקדשת שיטת משחק אחידה במשך מספר רב של שנים, וההצלחה הגדולה של בארסה גרמה ללא
מעט מועדונים לנסות לחקות אותה. אך כמו מוצר חדש שנכנס לשוק, הראשונים לשווקו הם שנהנים מיתרון ראשוניות. עד שהמתחרים לומדים לחקות את השיטה, השחקנים בברצלונה כבר נושמים את המערך ופפ כבר חושב על הצעד הבא.
הספקנים יכולים להאשים את ההגנות החלשות בספרד, והערב תהיה לחבורה של גווארדיולה הזדמנות פז להפריך טענה זו ולהוכיח את צדקת דרכם. אז בזמן שתראו את הנעת הכדור הבלתי נתפסת של בארסה, חובה לזכור כי מאחורי התוצר הסופי המדהים עומדות שעות של עבודה מערכתית. בשביל 'הקטאלונים' זו סיבה מספיק טובה בשביל שהמסע המופלא של ברצלונה העונה יסתיים עם התואר החשוב מכל.
(אילן הלפרין)
לפנייה לכתב/ת 
